עולה עולה: בזכות הבוז'ולה
אז מה אם יינות הבוז'ולה נחשבים בעיני הפלצנים לנחותים. הלילה תתקיים ברחבי העולם ההילולה המסורתית בכיכובם (שאצלנו תידחה בחלקה למחר בגלל חוק האלכוהול)
היינות הצרפתיים יוטסו לכל קצווי תבל, והיפנים, כרגיל, יפליאו בביזאר, ימלאו בהם בריכות ויטבלו בהם. אפילו כאן נוכל להריע "בוז'ולה, עולה עולה" במיטב המסעדות וחנויות היין בערים ובפריפריה. אם פול בוקוז וז'ורז' בלאן, מלכי הגסטרונומיה הצרפתית, מוזגים בוז' ולה, גם כבודן של המסעדות שלנו לא ייפגע.
ואולם, בזכות צוות המוחות המבריקים שהגו את חוק האלכוהול (זה שאוסר מכירת אלכוהול מאחת עשרה בלילה, ובפועל גורם לסתימת הפיצוציות ברוכשי וודקה זולה בעשר וחצי), חלק ניכר מהחגיגות בארץ נדחה מיום רביעי בחצות ליום חמישי בערב - פשוט משום שלא תוכלו לקנות את היין בחצות ולפני חצות המסורת לא מתירה את מכירת היין.
כן, כך ננצח את האלימות בברים ואת תאונות הדרכים. ולמרות זאת, מסעדות יוכלו למכור יינות בוז'ולה כבר בחצות יום רביעי, כך שכדאי לשים לב לפרסומים השונים.
ענבי הגאמיי נואר נעקרו בן לילה בכל רחבי צרפת, בהוראת דוכס כלשהו במאה ה-14 האזור היחיד שבו הם נותרו הוא בוז'ולה (מבטאים את זה עם פעמיים חולם, שלא ישקרו לכם) והכורמים שם ניצלו את הענבים לייצור יינות צעירים, בעלי פוטנציאל התיישנות מוגבל מאוד (גג חצי שנה), אבל באותה עת נגישים ונעימים לשתייה מידית.
המסורת הזאת כולה בת 60 שנה (כן, מציינים זאת השנה, אם זה משנה למישהו). ז'ורז' דובף, יצרן בוז'ולה מצטיין, חשב שהוצאת היין בסוף השבוע תגדיל את המכירות ועשה מזה אירוע חגיגי. השאר היסטוריה. בבוז'ולה אסור להשתמש במכונות כדי לקטוף את הענבים. הם עוברים תהליך מיוחד של תסיסה בעינב עצמו, שנקרא "השרייה קרבונית". אחרי הסחיטה הם מגיעים ישירות לבקבוק, בלי תיווך של חביות, ואז, ב-8 בנובמבר, נשלחים ליעדם.
הקמעונאים והמסעדנים מתחייבים לא לפתוח אותם עד ליום חמישי השלישי של חודש נובמבר. לישראל מגיעים יינות בוז'ולה של שלושה יצרנים. האחד - היין והאגדה. הבוז'ולה של דובף עצמו. הפעם מגיעה לארץ הגרסה הכשרה שלו, במחיר יחסית סביר- 50 שקל; השני הוא יין של יצרן ענק מבורגון, לואי ז'אדו, קצת יותר יקר- 70 שקל; והשלישי שייך לענק נוסף, ז'וזף דרוהין, ועולה 85 שקל.
זה לא דומה בכלום למחיר היין בצרפת, אגב, שעולה כשלושה יורו. היבואנים מתרצים זאת בעלות ההובלה הגבוהה. נניח. מכל מקום, השניים הראשונים עולים כאן השנה פחות מאשר בשנה שעברה. ויש גם אופציה אחרת. מי שלא רוצה לצרוך יין צרפתי צעיר רק בגלל התאריך יוכל לשתות בסוף השבוע הקרוב את ראשית הבציר הישראלי.
אמנם השוק המקומי כבר לא מייצר "יינות הילולים", כפי שכונו הניסיונות לחקות את צרפת בשנים האחרונות, אבל כבר עתה אפשר להשיג כמה יינות מ-2011 של יקבים מקומיים. ולמעשה, מה זה משנה? אפשר לצאת ולשתות יין כלשהו, צעיר או בוגר. תשאלו את האנשים של פומפיי אם הם עשו חשבון, רגע לפני התפרצות הר הגעש.
את הבוז'ולה של דובף וז'אדו ניתן יהיה לרכוש בסניפי "דרך היין", ביום חמישי, בין השעות 20:00-22:00, באירוע שאמור להיות מסיבה של ממש. יימכרו שם גם יינות אחרים, של יקבי רקנאטי, רמת הגולן וברקן. בחנות היין Bin 281 שבדיזנגוף 281 בתל אביב ייערכו חגיגות כבר ברביעי בחצות. היינות יימכרו לצריכה במקום (חל איסור על מכירה לצריכה ביתית) ויטעמו גם יינות אחרים, החל מהשעה תשע. מחיר השתתפות בטעימה: 50 שקל.
בקיבוץ מעברות יקוו לשחזר את ההצלחות של השנים הקודמות בארוחת בוז'ולה מסורתית שתתקיים ביום חמישי, החל משעה 20:00, עם ארוחה שהותאמה במיוחד ליין. מחיר הארוחה: 140 שקל לאדם. מסעדת "אדום" בירושלים תפתח את בקבוקיה בחצות של יום רביעי, לצד פטיפורים שיסיימו את ארוחת הערב המיוחדת, שכוללת, בין השאר, קפוצ'ינו פטריות פורצ'יני וכמהין, רביולי זנב שור, אוסובוקו עגל עם ריזוטו ארטישוק ועוד כהנה וכהנה.
אם אתם צריכים לבחור אירוע אחד בלבד, אולי כדאי שתלכו על היכל הבשר והיין התל אביבי, "הטרקלין", שם זו כבר השנה השנייה שבה אין מוזגים בוז'ולה, כמתחייב לפי האנטי-מסורת הנהוגה שם. במקום זה, ישיקו בו, החל מיום רביעי, את סדרת היין ה"צעיר" של יקב צ'ילאג.
היין כבר בילה 12 חודשים בחבית, כך שהמונח "צעיר" קצת מטעה. מה שכן, זה יין נהדר, עם תמורה מעולה למחיר - בייחוד כשלצדו שוכב נתח בשר עסיסי. יאללה, הכינו את קיבולת האלכוהול שלכם, החגיגות מתחילות. הרי אתם לא באמת רוצים לפספס אותן. לחיים.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם