שר הטבעות: ראיון עם האדריכל בן ון ברקל
בן ון ברקל סופג השראה מעיצוב אופנה, ממודלים מתמטיים ומצורה גיאומטרית הנוצרת באמצעות סרט נייר ומעט דבק. ראיון עם אחד האדריכלים המשפיעים כיום בעולם
העיקרון הזה, גאוני מבחינה מתמטית כשם שהוא מקסים באופיו הילדותי, משמש השראה לאדריכל ההולנדי בן ון ברקל כבר יותר מ-15 שנה. "תמיד התעניינתי במתמטיקה"', הוא מספר. "אם תסתכל על ההיסטוריה של האדריכלות תראה שאדריכלים רבים השתמשו ומשתמשים בגריד (שימוש במערכות קווים אופקיים ואנכיים) כמודל לתכנון, וזה מודל נהדר. למודלים מתמטיים יש כוח דומה. טבעת המוביוס יוצרת מעין מבנה שתומך בעצמו. בעזרת הפיתול שיש בטבעת היא מצליחה להכיל בתוכה ערכים כמו תשתית, פרוגרמה וזמן".
אחד הבניינים המוקדמים שתכנן ון ברקל, שתרם רבות למוניטין שלו, הוא בית המוביוס שבנייתו הסתיימה בשנת 1998. זו וילה השוכנת באזור כפרי בהולנד ומבוססת על עקרונות טבעת מוביוס. ון ברקל ארגן מסביב לטבעת חללים לפעילויות השונות של משק הבית. הוא נטל לעצמו חופש צורני והפך את הטבעת למבנה זוויתי עשוי בטון וזכוכית אבל שמר על העיקרון הגיאומטרי שבו יש בבית שני נתיבי חיים מקבילים המצטלבים בחללים המשותפים.
בשנת 2006 חנך ון ברקל את מוזיאון מרצדס בנץ בשטוטגרט, אחד המבנים המפורסמים ביותר שלו, שגם בו נעשה שימוש בעיקרון הטבעת. בבניין מרצדס ביצע ון ברקל מניפולציה על טבעת מוביוס: הוא יצר מבנה שמורכב משני מסלולים נפרדים המתפתלים בין שלושה עיגולים שהם למעשה חללי התצוגה לאוסף המכוניות המרשים של החברה. המסלולים עולים ויורדים, מטיילים בין החללים השונים והופכים את השיטוט בו לחוויה בפני עצמה. "המוזיאון הוא התפתחות של הרעיון מבית המוביוס", הוא מספר. "קצת כמו אמן המצייר סדרה של ציורים, כך השתמשנו ברעיונות דומים בין הבניינים. במקרה של המוזיאון, טבעת מוביוס אפשרה לי ליצור טיול מעגלי שאין לו בעצם התחלה וסוף".

בן ון ברקל, 54, עומד בראש המשרד ההולנדי UNStudio עם שותפתו קרולין בוס. מדובר באחד ממשרדי האדריכלות המובילים כיום בעולם בתחום האדריכלות הדיגיטלית המבוססת מחשב. השבוע הגיע לארץ על מנת להשתתף בסימפוזיון הבינלאומי, "זווית חדשה", שיתקיים מחר (ג') לרגל חנוכת האגף החדש של מוזיאון תל אביב. הסימפוזיון יבקש להתמקד באדריכלות מוזיאונים עכשווית ולבחון את תרומתו של האגף החדש, בתכנונו של האדריכל האמריקאי פרסטון סקוט כהן, לאדריכלות בארץ ובעולם. יגיעו אליו כמה מהאדריכלים והתיאורטיקנים הבולטים בתחום, בהם ג'סי רייזר, ג'פרי קיפניס וכהן עצמו. ון ברקל ישתתף במושב השלישי של הכנס שיעסוק בתרומתו של האגף החדש לתהליכי הייצור והתכנון של האדיכלות העכשווית.

השיחה עם ון ברקל התקיימה עוד בטרם הספיק לבקר באגף החדש, ולמעשה גם לפני שדרכה כף רגלו בתל אביב. עם זאת הוא מכיר את כהן ונחשף לבניין ולתכנונו בכמה הזדמנויות. "אני חושב שהבניין שסקוט תכנן חוגג צורה חדשה של רעיונות מרחביים", הוא מסביר. "במובן הזה העבודה שלנו דומה. אתה מטייל בבניין שהדברים בו הם לא חד-ממדיים. הם מרגשים ומפתיעים וגורמים לך לחשוב באופן שונה על הדרך שבה אנחנו חווים חלל. זה רעיון נפלא בעיניי, בייחוד כשמדובר במוזיאון לאמנות".
ון ברקל מאמין שהצורניות החדשה הזאת היא התגלמות פיזית של המהפכה הטכנולוגית. "אם איינשטיין דיבר בזמנו על כך שהחלל והזמן משתנים כל הזמן, אנחנו חיים היום את התפיסה הזאת ביומיום. זו חברה של רשתות שבה הכל משורג ואינטנסיבי. האדריכלות שאני יוצר מנסה להיות גילום פיזי של העקרונות האלה. החלל יכול להיות מעליך, לצדך וממש לעקוב אחריך".
המשרד של ון ברקל הוא בין הבולטים בעולם בתחום האדריכלות הדיגיטלית. אין כיום משרד אדריכלים בעולם שלא משתמש במחשב. אך בזמן שמרביתם משתמשים בו ככלי לשרטוט ולהדמיות תלת-ממדיות, אלו העוסקים באדריכלות
"המחשב הוא לא המהות של מה שאנחנו עושים", מדגיש ון ברקל. "אבל הוא מאפשר ליצור יצירות חכמות, מפתיעות ובלתי צפויות. עם זאת אתה חייב לדעת לשלוט במחשב ולא לתת לו לשלוט בך. הוא הכלי, ואני בתור אדריכל צריך לדעת איך להשתמש בו, איך להיות הפילטר של התוצרים שלו. אחרת התוצאה היא מה שאני מכנה'אדריכלות ספגטי'".
כדוגמה לשימוש נכון במחשב הוא מביא את מוזיאון מרצדס בנץ. "מצד אחד יש בפרויקט הזה מורכבות צורנית גדולה. אבל באותו זמן יש בבניין משהו מצומצם מאוד. הוא מפותל אבל רגוע. בגלל השימוש באלמנטים חזרתיים כמו העמודים בחזית או הפיתולים בקומות הצלחנו להשיג איזון בין המורכבות הצורנית לבין השקט של הבניין. וזה התפקיד שלי כמעצב - לדעת איך לשלוט בתוצר של המחשב".

ון ברקל הוא בחור עסוק למדי. לפני כשנתיים UNStudio פתחו סניף בשנחאי, ולצד העבודה במשרד הוא גם מלמד אדריכלות באוניברסיטת הרווארד ובאקדמיה לאמנויות שטדלשולה בפרנקפורט. הארגון הייחודי של UNStudio הוא שמאפשר לו את ההספק הגדול. הסטודיו אינו פועל כמשרד אדריכלים סטנדרטי, אלא כמעין כוורת של מומחים ממגוון תחומים החולקים יחדיו את אותם הפרויקטים. באחד הספרים שפרסם המשרד כתוב: "החדשנות קיימת רק צריך לקבל את העובדה שכיום אי אפשר להשיג חדשנות כשאתה עובד לבד".

בהתאם לתפיסה זו ון ברקל מוצא השראה לפרויקטים גם בתחומים שאינם אדריכליים, דוגמת עיצוב אופנה. לאחרונה הוא תכנן בניו יורק את מגדל המגורים Five Franklin Place. ון ברקל מתאר את החזית של הבניין כשמלה. "כאילו לקחנו חוט ועטפנו בו את הבניין", הוא מתאר בהתרגשות. "החוט הזה יודע לסנן את אור השמש, למסגר את הנוף, להפוך לחלון או להיות מרפסת. ויקטור ורולף (צמד מעצבי אופנה הולנדים) הם חברים טובים שלי. אמנם הם לא היו מעורבים בתכנון, אבל השיחות איתם עוררו בי השראה".
נגד האדריכלות הדיגיטלית נשמעת בשנים האחרונות טענה הגורסת שהיא בבחינת ראוותנות בזבזנית, הצורמת עוד יותר על רקע משבר כלכלי עולמי מתמשך. ון ברקל דוחה אותה. "הבניינים שאני בונה היום זולים מאלו שבניתי לפני כמה שנים, ודווקא בזכות המחשב מתאפשרת אדריכלות חכמה יותר, קומפקטית יותר".
אתה יכול לתת דוגמה?
"במוזיאון מרצדס למשל תכננו את המבנה כך שאם תהיה שרפה, בתוך חמש דקות כל העשן יישאב החוצה דרך אטריום שבמרכז המבנה, כמו טורנדו של עשן. רק בזכות העובדה שיש לנו מודלים ממוחשבים חכמים יכולנו לתכנן את המערכת הזאת, ובזכות אופן העיצוב לא היינו צריכים לדאוג להפרדה בין החללים השונים במבנה וחסכנו המון כסף על חומרי בנייה. כמעט רבע מהתקציב.
"אם עושים שימוש מושכל במחשב אפשר לחזות מראש כמעט את כל תהליכי הבנייה", הוא מסכם. "אפשר לשלב במודל הממוחשב היבטים כמו עלויות חומרים ובנייה ירוקה שחוסכת באנרגיה ולהוזיל את עלויות הייצור. רק בזכות הטכנולוגיה של היום אנחנו מצליחים לשלב את כל ההיבטים של התכנון כבר מהשלב הראשון".
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של מעריב בואו להמשיך לדבר על זה בפורום אופנה-
