שמחות קטנות של יום חולין: אוכל בריא ופשוט
גם אתם קצתם בקונסטרוקציות עמוסות רימונים ותפוחים לחג? שחר שילוח חוזרת לדברים הפשוטים והטעימים באמת ומכינה פיתות מקמח חומוס. איך אומרים? שניים במחיר אחד
היא בטח לא ניחשה בדיוק מה תכננתי להכין, אבל יש משהו צפוי למדי במנות החגיגיות: בדרך כלל יהיה בהן פרי מתוק וצבעוני, הן יכילו מרכיבים שלרוב אנחנו לא מערבבים ביניהם בארוחות הצהריים של ימי החול, הן לא יתנהגו יפה אחרי יום במקרר, ובעצם בחלק גדול מהמקרים נעדיף על פניהן את הפירה והפסטה הצנועים של השגרה.
בערב ראש השנה נשאתי בגאווה אל השולחן המשפחתי סלט חסה בורגני שבין עלעליו הונחו פרוסות דקות של סלק אדום ותפוח ירוק, פרוסות שקדים קלויות פוזרו על קרקפתו ורוטב של סילאן וחרדל, שהוזלף רק ברגע האחרון, לחלח אותו בעדינות. אומנם הסבתא של בני הדודים השניים שלי התרשמה מאוד ואפילו דגמה מעט ממנו אל צלחתה, אבל אחרי חצי שעה על השולחן והרבה לפני שהמפלס שלו ירד אל מתחת לקו החצי, הסלט החגיגי נראה כמו משהו שיצא ממכונת הכביסה. כל אדם שמקפיד להיות כן עם עצמו היה מעדיף סלט ערבי קצוץ עם שליכטה של טחינה מלמעלה על פני אותה יצירה מושקעת.
כי כאלה הן המנות החגיגיות – עובדים עליהן יותר, משלמים עליהן יותר, הן מרשימות ומעניינות יותר, הן זוכות להצטרף אלינו לביקורי קרובים ויש להן את הכבוד להיות מונחות בקערות שיוצאות מהארון רק פעמים ספורות בשנה, אבל תוחלת החיים שלהן קצרה ובעיקר - שום מחקר עדיין לא הוכיח שהן יכולות להתחרות בכבוד במנות פשוטות של יום חולין.
אחרי הכל, את הפירות שלנו הכי טוב לאכול ישר מהקערה אם לא מהעץ, האורז אומנם מסכים שיטרידו אותו מדי פעם, אבל הכי מחמיאה לו הגרסה הפשוטה, וכשהמרכיבים המתוקים נשארים בקינוח, אף אחד לא מתלונן שלפירה יש טעם של ממתק. אנחנו כמובן נמשיך מדי פעם לצרף פירות יבשים למנה העיקרית ומיץ תפוזים לרוטב של הסלט, אבל כשנרצה להרגיש כמו בבית, נחזור אל הלימון, תפוחי האדמה והפטרוזיליה, ומצדי שעלי הבייבי יתעלפו להם בעוד שקית פלסטיק מיותרת במקרר בסופר.
אני אוהבת אוכל פשוט, כזה שלא צריך לעשות בשבילו קניות מיוחדות, שלא צריך לדייק בחומרים או למדוט על ישראל אהרוני לפני שמתחילים בהכנתו. אני אוהבת אותו זול וידידותי, כמו כלב שאומץ מצער בעלי חיים. אני רוצה אותו טעים, בריא ומשביע גם בימים שאין לי זמן לשחק במאסטר שף גרסת המטבח הביתי שלי. וזה בדיוק מה שהכנתי הפעם. טוב, לא בדיוק-בדיוק, כי קמח חומוס הוא מוצר לא זול, שבשבילו צריך לטרוח לחנות טבע, אבל אני מבטיחה שבזה זה מסתיים.
החומרים (4 פיתות):
1 כוס קמח חומוס
1 כוס קמח חיטה מלאה
¼ כפית מלח
זעתר, סומאק או תבלינים לפי הטעם
2 כפיות שמן זית
כ-⅔ כוס מים
ההכנה
1. מערבבים קמחים, מלח ותבלינים. מוסיפים שמן. תוך כדי לישה מוסיפים את המים בהדרגה עד לקבלת בצק גמיש ונוח לעבודה. מחלקים את הבצק ל-4 כדורים.
2. מחממים מחבת יבשה על להבת הגז ובינתיים מרדדים את כדורי הבצק לגודל של פיתה.
3. בודקים שהמחבת חמה על ידי התזת טיפת מים עליה. קולים כל פיתה משני הצדדים.
גיוונים: אפשר להמיר את קמח החיטה המלא או לערבב אותו בקמח לבן או בקמח כוסמין. ברידוד ניתן להוסיף לפיתה זרעוני שומשום או קצח.
החומרים:
1 כוס עגבניות מיובשות
מים להשריה
4-3 כפות שמן זית
½ כוס עלי כוסברה (דחוסה קלות)
1 כפית חומץ (מי שאוהב)
מלח ופלפל
ההכנה:
1. משרים את העגבניות המיובשות במים עד לריכוך. מים חמים יעשו את העבודה מהר יותר. לאחר שהעגבניות רכות, מסננים אותן ושומרים את מי ההשריה.
2. טוחנים בבלנדר את כל המרכיבים פרט למים, שאותם מוסיפים בהדרגה בהתאם לצורך. חשוב: את המלח מוסיפים רק לאחר טעימה, כי לעתים העגבניות המיובשות מומלחות.
3. שומרים בצנצנת נקייה ומכסים בשמן זית.
גיוונים: אפשר לגוון עם העשבים לפי הטעם, להוסיף חופן אגוזים מכל סוג, להוסיף שום, זיתים ופלפלון חריף. הממרח מתאים מאוד גם כרוטב לפסטה או לסלט פסטה קר, אפשר לשעשע איתו את הטחינה, לדלל בשמן זית ולהוסיף לירקות צלויים בתנור, ועוד כיד הדמיון.
הזנה: 10. אז מה יש לנו פה? שילוב של דגן מלא וקטנייה בפיתה, ממרח שמוסיף ויטמינים, מינרלים וסיבים, ואת כל מה שטוב בשמן זית, בלי טיגון.
ידידותיות לסביבה: 9. חוץ מאריזת הפלסטיק של קמח החומוס לא נשארת פסולת מזהמת, צריכת האנרגיה צנועה. כתמיד, לא הצקנו לבעלי חיים.
ידידותיות למשתמש: 9. הכלים המלוכלכים בכיור, בעיקר הגביע של הבלנדר, גנבו נקודה.
זיל הזול: 7. קמח חומוס ועגבניות מיובשות הם לא המוצרים הכי זולים על המדף, אבל גם לא כאלה שמתרוששים מהם.
מדד הדאווין: 8. אמרנו שזה אוכל של יום חולין.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם