בגלל הרומנטיקה: שמורת הטבע מכתש בארי
אזור: דרום הארץ, סוג מסלול: בינוני
קהל יעד: רומנטיקנים מוצהרים.
עונה מומלצת: אביב וחורף.
אורך המסלול: 9 ק"מ.
משך הטיול: 5 שעות.
שווה כי: זה מסלול מעגלי המצוי בין מרבדי כלניות, מכתש ושרידי יישוב ישן, שנקרא "בארי הישנה" או "נחאביר" (ועליו בהמשך). אפשר להתחבר שם לפיסת היסטוריה, ובעיקר להתרשם מן הפריחה.
איך מגיעים? נוסעים דרומה על כביש 34, ופונים ימינה לכביש 232 בצומת גבים. משם ממשיכים ישר, עד שמגיעים לכניסה לקיבוץ בארי וחונים.
יאללה, הולכים: מהחניון הקטן בבארי יורדים בשביל המסומן בכחול לתוך המכתש, שם אפשר להתמוגג מפריחה מקסימה של כלניות, סחלבים ואירוסים, וליהנות מביקורי פתע של צבאים, צבים ושנוניות השפלה - לטאות שאורכן עד 30 ס"מ. יוצאים מן המכתש וממשיכים בשביל הכחול עד שמגיעים לנחאביר, שם נותרו בית הביטחון, בריכת המים ואנדרטה לזכר היישוב שנוסד שם בשנת 1946. מכאן פונים בשביל הירוק צפונה עד להתפצלות דרכים, שבה פונים שמאלה
אל תפספסו בדרך: את המרבדים האדומים של אלפי הכלניות.
טיפ: העצלנים יכולים לקצר את המסלול בכמה קילומטרים בנסיעה ברכב.
הבונוס המפנק: המדוושים שביניכם מוזמנים לנסות את המסלולים לרכיבה בשמורה. אתר weekend ממליץ לסור לחנות השכרת האופניים "לה מדווש", ולקבל המלצות למסלולי אופניים.
ראו הוזהרתם: אל תנסו את המסלול הזה בקיץ. כך תפספסו את הפריחה המרהיבה וגם תסבלו מהחום.
הממליצים: יורם ורויטל טוויטו מאשקלון, כותבים באתר "טיולי".
אנחנו אוהבים את המסלול הזה בגלל: "מכרות הגופרית. כשמסתובבים בסביבת קיבוץ בארי, מריחים ריח חזק של גופרית, שמזכיר קצת ביצים מקולקלות. אל תטעו, הריח הוא לא מהלול הקרוב, אלא ממכרות הגופרית, לידם יש מפעל גופרית נטוש עם באר עמוקה. מומלץ גם להיכנס לקיבוץ עצמו, יש שם תערוכה נחמדה שמעוררת גלי נוסטלגיה. כשהרעב תוקף, קפצו לכפר מימון, לחצר של אורה (מחייב תיאום מראש). לאורה ובעלה יש בוסתן ובו כ־60 עצי פרי שונים ומיוחדים. הם מכינים מהם ליקרים וריבות. אורה מבשלת נהדר. טיילנו במסלול הזה לאחרונה "באביב האחרון".
מטיילים עם: "כולם: יחידים, קבוצות, תלמידים, מבוגרים, ועדי עובדים, גמלאים, סטודנטים, השתלמויות. עם כל מי שרוצה ואוהב לטייל".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם