אלט קונטרול פסטה: אוכלים בעבודה
קוראים את הידיעה הזאת תוך כדי אכילת סנדוויץ'? מהנהנים בהסכמה ומפילים אורז על המקלדת? מתברר שמאוד לא בריא לאכול תוך כדי עבודה. לקרוא ולשלוח לינק לבוסים
אז אנחנו יודעים כבר שזה לא טוב לעיכול, אבל האם זה באמת חוסך זמן ומשפר את התפוקה?
על פי סקר מהשנה שעברה שערך אתר CareerBuilder.com, כמחצית מהשכירים בארצות הברית מוותרים על הפסקת הצהריים שלהם לטובת טפטוף קטשופ ופיזור מלח על המקלדת. יש להניח שבישראל המצב אינו שונה בהרבה, לפחות בחלק ממקומות העבודה שבהם אנו נדרשים להוכיח את עצמנו ואת החריצות שלנו ללא הרף במידה ואנחנו רוצים קידום או לפחות לשמור על הכיסא. לפעמים ההפסקה קצרה מדי ולא שווה לקום בשבילה מהמחשב, או שבתי המזון שמסביב לעבודה לא מגרים מספיק.
אבל הרווח לכאורה שבדילוג על ארוחת הצהריים הוא בעצם הפסד. בארצות הברית התחילו להפנים את העובדה הזאת, במסגרת תנועה שמכונה Take Back Your Lunch (קחו בחזרה את ארוחת הצהריים שלכם), פורסמו מחקרים שמסבירים מדוע כן כדאי לנטוש את המקלדת באמצע היום גם אם הדד-ליינים מתנפלים עליכם מכל הכיוונים: יציאה להפסקה מרעננת את החשיבה ומשפרת את תפוקת העבודה שנעשית בשעות אחר הצהריים והתרחקות ממקום העבודה משחררת את הרובד הלא-מודע של התודעה ומאפשרת לו לחקור את מה שביצעת בשעות הבוקר. ארוחה טובה עוזרת למוח להיטען מחדש ומונעת את מה שמכונה "לאות החלטות" (decision fatigue).
במחקר שבוצע בישראל על ידי ג'ונתן לבב מאוניברסיטת סטנפורד ושי דנצינגר מאוניברסיטת בן גוריון, נמצא שלאסירים שמופיעים בפני ועדת החנינה בשעות אחר הצהריים יש סיכוי נמוך בהרבה לקבל שחרור מוקדם לעומת חבריהם שהופיעו בפני הוועדה בשעות הבוקר, גם אם מדובר ברקע עברייני ואישי דומה.
האסירים משלמים את המחיר על עייפות החצי השני של היום שממנה סובלים חברי הוועדה, שארוחת צהריים טובה והפסקה כנראה יכלו להיטיב עמה. יציאה לארוחת צהריים גם מאפשרת לחלץ מעט את העצמות שהיו מונחות במצב
לארוחת צהריים מעל המקלדת יש גם מחיר חברתי. סו שלנברגר, כתבת הוול סטריט ג'ורנל שחקרה את נושא ארוחות המקלדת, ראיינה עובדי משרד רבים שסיפרו עד כמה הריחות שעולים מכיוון המטבח או מהעובד השכן מציקים להם. בבין היתר ציינו אלה ריחות של כרוב, פופקורן או בוריטוס שהוכנו במיקרוגל, כריכים עם טונה או סרדינים, וארומה לא נעימה של תוספים במזון מתועש.
הריחות הם יותר מסתם מטרד. שלנברגר שוחחה גם עם חוקרת ריחות שטוענת שריחות אוכל "פולשניים" משפיעים על מצב הרוח וגורמים לעובדים לחוש שחדרו למרחב הפרטי שלהם. ריח רע עלול לגרום להם לתחושת דריכות, הסחת דעת מהעבודה ומצב רוח רע.
אנשים שאוכלים במשרד צפויים להפרעות לא רק מכיוון מסך המחשב אלא גם על ידי עובדים אחרים שצריכים אותם "רק לדקה", בדיוק ברגע שבו הם מכניסים לפה מזלג עמוס בפסטה, מה שכמובן מוריד מערכה של הארוחה הבעייתית ממילא. חיסרון נוסף של ארוחות המקלדת הוא צמצום האפשרויות הקולינריות, מה שמביא פעמים רבות לנשנוש משהו ארוז, כלומר ג'אנק פוד.
בעיה נוספת שכולם מכירים היא אוכל ומשקאות שנשפכים על המקלדת, הניירת והציוד מסביב ופירורים מסוגים שונים שמוצאים את דרכם אל בין המקשים. המחיר יכול להיות ציוד שהתקלקל או שלושה עובדים נוספים שעזבו את הכל ורצו לסייע בעזרת ערמות של נייר סופג לקולגה ששפך קפה הפוך על סביבתו.
שלנברגר מתארת מעסיק אחד שמצויד באופן קבוע בגליל פלסטיק נצמד שממנו הוא מחלק יריעות לעובדים שלו לציפוי המקלדת (וגם העניבה) כאשר הם אוכלים מול המחשב. כך נכנס גם אלמנט של בזבוז וזיהום הסביבה לרשימת נזקי הוויתור על הפסקת הצהריים.
ההתעקשות להיצמד לשולחן העבודה מהבוקר ועד שיוצאים הביתה לא חוסכת זמן ולא משפרת את התפוקה אלא פוגעת בביצועי העובדים, והיא עלולה להזיק לציוד ומלכלכת את המשרד ואת כדור הארץ.
אם הבוס שלכם מתעקש למרות הכל שלא לאפשר לכם לצאת להפסקת צהריים, כדאי לקחת הפסקות התרעננות קצרות במשך היום ולפחות את הקפה לשתות בחלק אחר של המשרד. רצוי גם להקדיש מחשבה לאוכל שאתם מביאים איתכם למשרד ולוותר על מזונות ריחניים דוגמת דגים ובצל מטוגן לטובת סלטים קרים וסושי עם אבוקדו.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם