טופ אוף דה שופ: ביקור במעוז האופנה הלונדוני
זה סיפור על משפחה פוטוגנית: האיט גירל המעודכנת, אחותה הגדולה והשקולה ובת הדודה הפוחזת. ביקור במעוז הלונדוני של המותגים טופשופ, דורותי פרקינס ומיס סלפרידג', וטיפים להידוק המלתחה, אפרופו רכישת פריטי החובה של החורף
למי שאינם בקיאים ברשימת היהודים העשירים והנהנתנים ביותר בעולם, הנה קצת רקע על מי שמכונה בתקשורת הבריטית כ-FLASH אדם שמנהל אורח חיים פזרני ומנקר עיניים. ב-2005, למשל, הוא ערך לבנו מסיבת בר מצווה בריביירה הצרפתית בעלות של 4 מיליון ליש"ט, כולל הופעות של ביונסה עם להקתה לשעבר דסטיני'ס צ'יילד, וזמר הטנור אנדראה בוצ'לי.
ברזומה שלו יש גם חגיגות יום הולדת מפוארות באיים המלדיביים, עם רוד סטיוארט וטום ג'ונס כאמנים אורחים. גרין גם אחראי להפיכתו של מותג הדגל טופשופ לסיפור הצלחה בינלאומי, שמהווה מתחרה חזק ביותר לרשתות המסחריות הגדולות מספרד ומשבדיה.
טופשופ הפכה בעשור האחרון לאייקון אופנה בריטי מובהק, ואף על פי כן היא אינה מקושרת תדיר לנסיכה קייט מידלטון, חובבת מותגי ביניים קז'ואליים (היא כן אוהבת את פריטי ווליס). ייתכן כי הסיבה לכך היא שטופשופ מזוהה מאוד עם גרין, והשילוב בין פיליפ גרין לטופשופ, בדומה לשילוב בין מוחמד אל פאייד והרודס, הוא לא בדיוק כוס התה של בית המלוכה.
הצגת קולקציית החורף של המותגים נערכה באירוע פופ-אפ שהתפרש על בניין בן חמש קומות בסוהו הלונדוני. כל חלל הוקדש למותג אחר ועוצב בהתאם לרוח המותג והקולקציה. שיטוט מהיר בין הקומות הביא אותי למסקנה מאכזבת. הגוון המפתיע של החורף הוא הצבע השנוא עלי - בורדו. יחד עם זאת, כמות הפריטים העצומה והידיעה שהם עדיין לא נלבשו או
המעצבת ג'קי מרקהאם היא מי שהפכה את טופשופ מרשת אנגלית מנומנמת למובילה אופנתית, בעלת תדמית אדג'ית במקצת ואיכותית במידה (ביחס למתחרות). צוות של 30 מעצבים עובד איתה, ונאבק במטרה לבלוט בין רשתות אחרות שעובדות במתכונת דומה, שכן כל המעצבים בעולם ניזונים מאותו מידע, ועם זה צריך לנצח. "אנחנו מעבדים הכל ביחד, מנסים לפרוץ גבולות, משלבים מסורת בריטית והומור בריטי. היסטוריה היא משהו שמאוד חשוב לנו ותמיד מהווה חלק מההשראה. זה מאתגר אותנו", היא אומרת. "אנחנו סומכים על האינסטינקטים שלנו ולא חושבים על טרנדים ספציפיים".
איך נותנים מענה כל כך מהיר לטרנדים חדשים, ואיך מצליחים בתוך הלחץ הזה לברור את הטרנדים ולהמר על אלה שיש להם פוטנציאל מסחרי אמיתי?
"אז אנחנו באמת מחדשים כל הזמן, גם בדגמים וגם בסגנונות נוספים. זה מעגל שמסתובב כל הזמן. אף פעם לא מחכים לראות מה קורה עם טרנד. אם מאמינים בו פועלים מיד".
לחברות מסחריות אחרות יש פריטי "מהדורות מיוחדות", שהם מושקעים יותר ויקרים יותר בדרך כלל. האם גם טופשופ משלבת מדי פעם דגמים איכותיים יותר מבחינת התפירה וחומרי הגלם?
"יש לנו 'טופשופ יוניק' שמוצג בשבוע האופנה של ניו יורק (ולא מגיע לישראל). באוסף הזה אנחנו יותר ניסיוניים, ולמעצבים שלנו יש חופש מוחלט בתהליך העיצוב. כמובן שהפריטים מיוצרים בכמות קטנה מאוד, רמת הגימורים היא ברמת בית אופנה והמחירים בהתאם".
אני שומעת מהמון בחורות שמאוד קשה להן להתמצא בחנות עמוסה בכל כך הרבה פריטים.
"אני יודעת, והבעיה היא בעיקר בסניפים ענקיים, כמו הסניף ברחוב אוקספורד בלונדון. שם יצרנו בוטיק שקוראים לו EDITED, ויש בו 50 פריטים נבחרים בדגש על הקלאסיים יותר. הפריטים מתחלפים פעם בשבוע וזה קיים גם באינטרנט. אם מישהי בישראל רוצה, היא יכולה להתרשם באתר שלנו בנחת ואז לבוא לחנות ולבקש את הפריט".
למעט שיתוף הפעולה המוצלח עם האייקון קייט מוס, נראה כי טופשופ לא ממהרת לצרף שותפים. מה עמדתך לגבי שיתופי פעולה עם מעצבי על במתכונת אופנה עילית להמונים?
"עשו את זה כבר יותר מדי, ולדעתי זה מיצה את עצמו. הייתה לנו קולקציה מוצלחת עם קייט. עכשיו אנחנו מחפשים דרכים חדשות להסעיר את הלקוחות".
נדמה כי טופשופ נמנעת משכירתן של דוגמניות על כפרזנטוריות (למעט קייט מוס, כמובן). מן הסתם זוהי מדיניות מכוונת. מה עומד מאחוריה?
"אנחנו מעוניינים להמר על דוגמנית שהיא רגע לפני הפריצה. חשוב לנו שהבגדים יפנו להרבה לקוחות ולא יהיו מזוהים עם משהו מוכר".
אם טופשופ היא האיט גירל, "דורותי פרקינס" היא האחות הגדולה שהגנום שלה דומה, אולם בחרה בדרך שקולה יותר. בארץ החנות פועלת כבר שנה בקניון שרונים. ואם בטופשופ קשה למצוא פריטים מעל מידה 40, ב"דורותי פרקינס" מתחשבים יותר ומפרגנים לבנות אנוש עד מידה 50. גם שם ניזונים מאותם טרנדים שכל עולם העיצוב מביא בחשבון, אבל כפי שמסבירה המעצבת קלייר פינקני, "אנחנו חושבים על טרנדים ומתחשבים בהם תוך מתן תשומת לב למבני גוף שונים ולטווח מידות רחב. הלקוחה שלנו כל הזמן עומדת לנגד עינינו. היא בת 35-25, אמא, עושה דברים כייפים בוויקאנד, חוזרת מהמשרד וממשיכה לפעילות אחר הצהריים עם הילדים".
ב"דורותי פרקינס" יש צוות של 14 מעצבים, שלפחות מהצד נראה שהם חיים לא רע, נוסעים לטיולי השראה בעולם ("השנה היינו בניו יורק, קוריאה וברלין", פינקני מדווחת), אוספים חומרים, מסתכלים בספר הטרנדים ובונים אוסף עונתי, ובהמשך העונה מתווספים פריטים תדיר. "דמויות שנתנו לנו השראה העונה הן לורן האטון, ביאנקה ג'אגר ותיירי מוגלר".
מהם פריטי החובה לעונה בארון?
"מעיל מינימליסטי, טוקסידו שחור, חולצה במראה נקי, מכנסי טיוב (צרים וצמודים), שמלה עשירה בבד, צבע ג'ינג'ר".
מהם לדעתך ארבעת פריטי החובה הקלאסיים שיישארו לנצח בארון?
"ג'ינס טוב, חולצת טי לבנה או חולצת כפתורים לבנה, ז'קט בעל גזרה טובה ו'קילר הילס'. אפשר לשלב אותם עם הכל וזה עם זה".
הפארטי גירלס באשר הן צריכות לפנות ל"מיס סלפרידג'", בת הדודה הקרחניסטית. יסמין יוסוף, המנהלת הקריאטיבית של הקו, מדווחת ש"הקו המנחה של 'מיס סלפרידג'' צעיר מאוד, סקסי וזוהר. יש מעט קז'ואל ואנו מכנים אותו 'סמארט קז'ואל', כלומר לא חולצת טי וטרנינג. תמיד נציג בקולקציה שלנו פאייטים והמון צבעים, ושמלות כמובן. הסימן המסחרי שלנו הוא תחרות, אבנים ופרווה בחורף. חשוב לי שלקוחה תקנה פריט אחד ותקבל לוק שלם".
למותג יש אוסף קפסולה בשם DESIGNED BY, שכולל 30 פריטים מיוחדים ומושקעים. שני צוותים של 12 מעצבים מעבדים את הטרנדים העונתיים במיס סלפרידג', ותמיד מוסיפים את הערכים של הקו, "שהם סקסי, גירלי ונשי בו זמנית. עורכים מחקר ומקבלים השראה מהרחוב, מבלוגים של אופנה, מגזינים, מסלולי תצוגות, ומערבבים הכל עם אינסטינקטים", אומרת יוסוף, שהסטייל האישי שלה הוא "גראנג' מתוחכם", והיא אוהבת את שנות ה-30 וה-70 ומשלבת ביניהן.
מהם פריטי החובה שלך בארון?
"לגינגס מעור, מעיל אופנוענים מעור, נעליים סקסיות, צעיף חרוזים ופאייטים, עליונית קשמיר ושמלה אהובה".
הכותבת הייתה אורחת קבוצת "ארקדיה" בלונדון.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם