זה מזה בסיסי: מתכון בסיס עם קארי
כמו בגרביים ובתחתונים, כך גם באוכל רצוי לגוון כל יום. העניין הוא שלא תמיד יש זמן. מה עושים? מכינים בסיס ומאלתרים עליו
אחד הדברים הגרועים בחייו של כל מי שצריך לאכול למחייתו הוא חזרה על יום האתמול. לאכול את אותה ארוחה יום אחרי יום יכול לגרום לחשק לאנורקסיה. נכון, יש יחידי סגולה שיכולים לחזור על אותו תפריט במשך חודשים, אבל איני נמנה עמם. מודה באשמה, כבר מגיל צעיר במיוחד סיגלתי לעצמי הרגלים של מפונק. זה לא חינוכי ולא נכון אבל ככה גדלתי, ומהרגלים מסוימים - או ליתר דיוק מהתמכרויות מסוימות - קשה להשתחרר.
הבעיה היא שקצב החיים לא תמיד מאפשר לבשל משהו חדש מדי יום, ולכן צריך לעשות מניפולציה על החושים. אחת הדרכים היותר נחמדות וקלות לעשות זאת היא להכין בסיס שאפשר להוסיף לו דברים שונים, ואין כמו בסיס של קארי כדי לעורר מחדש את החושים. המתכון הבסיסי דורש קצת עבודה, גישה לחנות תבלינים איכותית ("דנון" במחנה יהודה ו"חבשוש" בשוק לוינסקי בתל אביב הן אופציות מעולות) וכן מטחנת תבלינים.
ההכנה דורשת חצי שעה, אולי מעט יותר, אבל היא משתלמת, מכיוון שבסופה נשארים עם נוזל ארומטי שיכול לקבל כמעט כל דבר. לתבשיל אפשר להוסיף חמאת בוטנים, סוגים שונים של בשר, דגים או ירקות, כך שבכל יום אוכלים משהו שונה. שימו לב כי למתכון הבא צריך חלב קוקוס. לצערי כבר אי אפשר להשיג את הקרטונים של חברת "ארוי~די" התאילנדית, שהיו חפים מחומרים משמרים.
במקומם יש קופסאות שימורים של חברת "קוק ברנד", שהיא היחידה מבין קופסאות השימורים ללא חומרים משמרים (אפשר לזהות אותה לפי צבע הבורדו על העטיפה). הדבר החשוב ביותר במתכון הוא שימוש בתבלינים שלמים, טריים ככל הניתן, כדי שבבית תעלה ארומה חמימה.
החומרים:
כורכום
כמון שחור (או כמון רגיל)
חרדל
פלפל שאטה
קינמון
פרחי קינמון (לא חובה)
חילבה
זרעי כוסברה
פלפל אנגלי
פלפל ארוך
הל
הל שחור
פלפל שחור
זרעי שומר
משייה
מלח
3 ס"מ ג'ינג'ר טרי
2 בצלים
2 שיני שום
עגבנייה
2 פחיות חלב קוקוס
שמן
בניגוד לדעה הרווחת, קארי אינו תבלין אלא תבשיל. להכנתו יש וריאציות רבות ומגוונות, רטובות ויבשות, שמשתרעות על פני הגלובוס כולו. מה שמוכר היום כקארי הוא בעצם תערובת תבלינים. הקארי מתחיל מתערובת של ארבעה תבלינים, ולעיתים יכול להכיל גם יותר מ-20 תבלינים שונים. בכל מקרה אין לפסוח על כורכום, כמון, כוסברה וחרדל (יש גם שיגידו שאין קארי ללא חילבה, והם צודקים).
ככלל, רצוי לרכוש תבלינים שלמים ולטחון אותם בבית. זה נכון לגבי כל התבלינים, למעט כורכום. הסיבה לכך היא שמעטות המטחנות המסוגלות לטחון כורכום שלם מבלי להקריב את הלהבים. כך חירבתי שתי מטחנות, עד שקניתי מטחנה של חברת "וורינג" האמריקאית. המטחנה עולה 500 שקל בחו"ל, אבל שווה כל גרוש אם אתם טוחנים תבלינים בבית.
ההכנה:
1. לפני הטחינה קולים את התבלינים על מחבת עד שנשמעים קולות נפץ קלים. כשאלה נשמעים מעבירים מיד לקערה כדי להפסיק את הקלייה, ואז טוחנים את התבלינים. בסופו של דבר אמור להתקבל יחס של כפית מכל תבלין - למעט החרדל והכמון, שמהם צריך שתי כפיות מכל אחד. לאחר הטחינה, מערבבים את כל התבלינים.
2. לוקחים סיר ומוסיפים שמן (עדיף שמן בוטנים או קוקוס, אבל כל שמן ניטרלי אחר יתאים). קוצצים דק מאוד את הבצלים ומטגנים עד שהבצל נעשה שקוף.
3. מגרדים בפומפייה את הג'ינג'ר, כותשים את השום ומוסיפים לבצל. מטגנים תוך כדי ערבוב, בלי לחרוך את המרכיבים.
4. קוצצים דק את העגבנייה ומוסיפים. כעבור דקה העגבנייה מתחילה להתרכך, וזה הזמן למעוך אותה. 5. מוסיפים לסיר את תערובת התבלינים ומערבבים נמרצות. כשכל המרכיבים הרטובים מכוסים בתערובת התבלינים אפשר לשפוך פנימה את חלב הקוקוס. כעת יש להמתין לרתיחה, להוריד את האש ולתת לנוזלים להצטמצם ולהסמיך.
6. זהו הבסיס. מכאן יכול כל אחד להוביל את המתכון לכיוונים האהובים עליו. אפשר להוסיף חתיכות בקר, כבש, עוף, דגים מוצקי בשר או ירקות. כל שנותר לעשות הוא להעמיד סיר אורז על הכיריים.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם