טיול לשבת: רחש האקליפטוס ליד הנחל
טיול לשבת עם דובי זכאי, והפעם: פינה נסתרת על גדות נחל הירקון, שנותנת תחושה שאתם בלבו של הטבע
השנים האחרונות עשו טוב לנחל הירקון, על שתי גדותיו צמחו מדשאות רחבות, פארקים, מסלולי אופניים והליכה. פעם העיר תל אביב הפנתה לנחל גב צונן. שנים רבות הוזרמו לנחל שפכים, עד שהבינו פרנסי העיר ורשות הנחלים שבידם אוצר, נחל בלבה של עיר, והם עמלו, ניקו והכשירו את ערוץ הנחל. עדיין לא מומלץ לקפוץ למים, אך הצחנה נעלמה ואיכות המים שופרה.
ראשיתו של הנחל בעיינות אפק, ליד ראש העין, משם מתנהל ערוצו בעצלנות חביבה לאורך 27 קילומטר. פרי ייסוריו של הנחל לחפש את השיפוע לכיוון הים התיכון הביאו לתופעה שנקראת "נפתולי אומגה". הערבים הדביקו לו את השם "אל-עוג'ה" (הנהר המתפתל).
קרוב לראש העין מי הנחל נקיים, פקחי רשות הטבע והגנים מספרים שצמחים נדירים ובעלי חיים חוזרים אל אפיקו של הנחל. בין שביליו נוספו מסלולים חדשים. חברי, יאיר, טייל נמרץ ומגלה ארצות שהבחין בהתחדשות הנחל, הוליך אותנו אל פינה נסתרת על גדות הירקון, סמוך לכפר הבפטיסטים. עם ערב ישבנו שם חבורה שלמה, התענגנו על רחשי הלילה אכלנו, שתינו, פטפטנו והתפעלנו מחדוות הגילוי. חודשים חלפו ושבתי אל המקום כדי להכין לכם מצע נוח לטיול בטבע העירוני, והנה כבר נסלל שביל נוח, הציבו מחסומי דרך, שלטים שמודדים את מרחקי ההליכה ואפילו שולחנות (מסלעי ענק) וספסלים (מבולי עץ מנוסרים).
אל דרך השלווה נכנסים
כ-200 מטר מהשער הירוק, באפיק הנחל מים עמוקים, רחש אקליפטוסים מוסיף תחושה שאתם בלבו של הטבע. עצי ענק כבירי גזע מצלים על הנחל והשביל. האקליפטוסים, מוותיקי היישוב מתהדרים בגובה רב, טיפה רוח שחודרת לשלווה מעניקה חיים לכל העלים, אלה מחוללים סביב עצמם וחלקם מסיימים את חייהם בצניחה סיבובית מהענפים הגבוהים. המים כאן שלווים, אמנם אינם צלולים אך הם נקיים, עליהם צפים ברוגע עליו של הנופר שסיים את פריחתו הצהובה בקצה חודש יולי.
איך מגיעים: על כביש 5 מזרחה (גלילות עד מחלף ירקון). פונים דרומה לכביש 40 (לכיוון פתח תקווה). ברמזור ראשון פונים שמאלה, לפי שילוט כפר הבפטיסטים - מקורות הירקון. (מאפסים את מד האוץ) 0.2 קילומטר, משמאל תחנת דלק, בהמשך הכביש מתעקל ימינה ומיד שמאלה. 1.0 קילומטר, מגיעים לשער גן לאומי מקורות הירקון. לפני השער פונים שמאלה (איפוס(, מימין לשביל גדר. (איפוס). 0.3 קילומטר מגיעים לשער ברזל ירוק ושילוט הדרכה. חניה ומכאן ברגל.
בית הבטון - נבנה בשנת 1912 כתחנת שאיבה ראשונה, בית ראשון שכולו נוצק בבטון. שימש כתחנת שאיבה עד שנות ה-70 של המאה הקודמת. מרחק ההליכה מהשער הירוק 900 מטר. עד שחזור נפתול אומגה בנחל - מהשער הירוק, מרחק הליכה של 1.1 קילומטר .
צולם במצלמת וידיאו סמסונג HD-S10 באדיבות קבוצת חברות שמעוני בע"מ.
בואו להמשיך לדבר על זה בפורום טיולים וידיעת הארץ -
