כתבת צבע: "בנטון" חוזרת לישראל
בהתאם לרוח הזמן, "בנטון" חותרת קדימה, אך תוך השתרשות עמוקה במסורת האיטלקית. קולקציית הסתיו, שתגיע לחנות שתיפתח בישראל בשבוע הבא, לא מביאה איתה בשורות אופנתיות גדולות - אבל גם לא מתיימרת לעשות את זה. המנהל הקריאטיבי יו נגוין מסביר איך מגיעים ללקוחות דרך המחשבה - ולא דרך הפריטים
גם חברת האופנה "בנטון", שהוקמה על ידי משפחת בנטון ב-1965, החליטה לחזור לשורשים בקולקציה לסתיו-חורף 2011. "הרעיון הוא לחזור לעבר, למה שהיה פעם בחברה", מסביר יו נגוין, המעצב הקריאטיבי וראש מחלקת השיווק הטרי של החברה. "זאת חברה שיש לה מורשת של 45 שנה, ואנחנו מנסים מצד אחד לשחזר אותה ומצד שני להפוך אותה רלוונטית להיום".
כשאנחנו חושבים על המורשת של "בנטון", רובנו מדמיינים סריגים צבעוניים, אפודות עם דוגמת מעוינים וחולצות טי עם לוגו של החברה - שכולנו קיבלנו במתנה מחו"ל מתישהו במהלך שנות ה-90. אבל בשבוע הבא (21 באוגוסט), תוכלו ליהנות מהבגדים של "בנטון" גם בארץ, כשחנות ראשונה של הרשת תיפתח בדיזנגוף סנטר בתל אביב, אחרי כעשור שבו נעדרה מישראל.
המשרדים הראשיים של "בנטון" שוכנים בפונזנו ונטו שבאיטליה, כ-30 ק"מ מוונציה, בווילה מינלי, שנרכשה על ידי החברה עוד בשנות ה-60. בהתאם לרעיון שעומד מאחורי המותג עצמו, שימור המסורת האיטלקית הקלאסית, גם הווילה עצמה עברה רסטורציה והעובדים מגיעים כל יום לעבודה במבנים עמוסי עמודים ופרסקאות. "ל'בנטון' יש סיפורי מורשת", מסביר נגוין כשהוא מציג את קולקציית החורף בחדר ישיבות עם ציורי קיר עתיקים. "אנחנו לא כמו Zara ו-H&M. יש לנו זיקה לאמנות, לעיצוב ולאדריכלות".
קולקציית החורף, שתימכר בחלקה בישראל, מושתתת בעיקר על צבעים, והיא כוללת פריטי בייסיק כמו מכנסיים במגוון אורכים, חצאיות מיני, ז'קטים ספורטיביים, חולצות טי, מעילים וכמובן הרבה סריגים, שנעים בין צבעוניות עזה כמו כתום, אדום, צהוב וירוק לבין גוונים קלאסיים כמו שחור, אפור ולבן. "פעם היינו משתמשים בעיקר בצבעים בסיסיים, היום מספר הגוונים הולך ועולה כתוצאה מהטכנולוגיה המתקדמת", מסביר נגוין. "כשאנשים באים ואומרים לי שצבע אדום לא מתאים להם לצבע העור, אני לא מקבל את זה, כי יש המון גוונים של אדום ואחד מהם בטוח יתאים".
נגוין מונה את האמנים סוניה דלונה, מארק רותקו ווסילי קנדינסקי כמשפיעים הגדולים על הדרך שבה הוא רואה את הצבעוניות, ומסביר שמאוד חשובה לו הזיקה לעולם האמנות. הוא יליד וייטנאם והצטרף ל"בנטון" לפני כחודשיים, אחרי שעבד בעבר ב"איסי מיאקה" ומשנת 2003 בחברת "ליווי'ס", שם מונה לפני כשנתיים
נגוין מודע לתחרות הרבה שיש לחברה כיום עם רשתות ריטייל אחרות, אך טוען שהשורשים שבהם נטועה החברה מרחיקים אותה מההשוואה המתבקשת. "אני מנסה להגיע ללקוחות שלי לא רק דרך הפריטים, אלא דרך המחשבה, אני רוצה להשפיע על האנושות דרך הבגדים, הצבעים ושימת הלב לפרטים הקטנים", הוא גורס. "אני כל הזמן חושב על האירוע המשמעותי הבא שישנה את התפיסה של האנשים ואפשר יהיה להתייחס אליו, בין אם דרך הקמפיינים הידועים של החברה ובין אם דרך המוצרים עצמם.
"אנחנו שומרים גם על קשר עם סטודנטים ונעזרים בהם לגבי מה הלקוח רוצה. לישראל, למשל אנחנו מתכוונים להביא קולקציית חורף קלילה יותר, בלי המון סריגים ומעילים עבים בגלל מזג האוויר החם. יש לי קשר הדוק עם 'שנקר' וגם ביקרתי בתל אביב, אנחנו מנהלים שיח ער. אפילו שכרתי לעבודה את אלון סימן טוב, מעצב ישראלי שלמד ב'שנקר'".
פרט לצבעוניות, הקולקציה מתאפיינת גם במודולריות, כשהמטרה היא ליצור טוטאל לוק ממספר פריטים פשוטים, שבצירופים שונים ירכיבו מראות שונים לחלוטין - החל מביגוד ליומיום ועד ליציאה בשעות הערב. אחד הפריטים שבהם גאים במיוחד ב"בנטון" היא שמלת סריג, שמזכירה קצת את העיצובים של אזדין אלייה, שיכולה להתאים גם כלבוש לעבודה וגם כשמלה סקסית ליציאה, ובשילוב נכון של אקססוריז.
אבל "בנטון" היא כמובן לא החברה היחידה שעובדת על טוטאל-לוק, וכאן נכנס שוב עניין התחרות. האם תצליח הרשת להיכנס לשוק הישראלי, שאומנם זוכר אותה בנוסטלגיה, אבל גם שומר אמונים לחנויות האהובות עליו, וביניהן Zara, "קסטרו" ו"רנואר". האיכות של המוצרים והרעיונות זה דבר אחד, אבל מה שמעסיק אותנו בתקופה האחרונה הוא דווקא המחיר, והוא זה שבסופו של דבר ישפיע על הרכישות שלנו.
החנות שתיפתח בישראל משתרעת על שטח של כ-350 מ"ר. היא עוצבה על ידי פיירו ליסוני, באותה רוח של 6,500 החנויות האחרות ברחבי העולם. הקולקציות לנשים ולגברים כוללות מספר טרנדים: הסגנון הצבאי, שמושתת בעיקר על סריגים, ז'קטים ומכנסיים בצבעי אפור, ירוק וחום; הסגנון הניו יורקי, עם דגש על קלאסיות אורבנית; וסגנון הסיירים האקלקטי, המושפע משלל תרבויות. אצל הילדים תמצאו בגדים בשלל צבעים בשיטת מיקס אנד מאץ'. "אחד הדברים החשובים שמנסים להעביר ב'בנטון' הוא שהבגדים שלנו הם אומנם בייסיק ולא פאשן, אבל הם חיוניים ונחוצים, ולא לשימוש חד-פעמי", מסכם נגוין. "אלה פריטים על-זמניים שאתם לובשים היום, אבל אין ספק שתוכלו ללבוש אותם גם בעוד 20 שנה".
אחד המצטרפים הטריים ל"בנטון" הוא המעצב הישראלי אלון סימן טוב, שיהיה אחראי על קולקציות האביזרים לנשים ולגברים החל מספטמבר. "לעבוד ב'בנטון' זה קצת כמו לחזור אחורה בנבכי הזמן", הוא מספר במהלך ביקור קצר בישראל. "למדתי את המהות של החברה, חקרתי את העבר שלה ואני הולך להמציא מחדש את השפה העיצובית - תוך התכתבות עם העבר. לא אעשה עוד נעליים ועוד תיקים כי את זה כולם עושים. חשוב לי הקונספט וחשובה לי הדרך".
סימן טוב, יליד 1965, השנה שבה נוסדה "בנטון", למד בשנקר בסוף שנות ה-80, אך עזב את הלימודים לסטאז' באיטליה ומאז הוא גר שם, כיום עם משפחתו. הוא התחיל כמעצב בגדים ועבד בין השאר אצל רוברטו קוואלי, אבל בתחילת שנות האלפיים עשה סוויץ' ועבר לעיצוב אביזרים אצל רומיאו ג'ילי ואחר כך ב"ליוויס", שם פגש את יו נגוין.
"הייתי המעצב הקריאטיבי של כל האביזרים בחברה", הוא מספר. "הגעתי לקהל עצום, אבל קצת יותר עממי מאשר קודם. במהלך השנים נהיה לי קשר טוב עם מיסטר יו, ואחרי שהוא עזב ל'בנטון' הוא פתאום התקשר וביקש שאצטרף. בשלב ההוא כבר עזבתי את 'ליוויס' ופתחתי עם בת זוגי משרד פרטי לעיצוב. ב'בנטון' אעבוד בקביל לקו שלי, you footwear".
הכתבת הייתה אורחת חברת "בנטון".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם