עיר דייויד: סיפורו של דייויד לואיס
לאילת מקובל להתייחס לפי שתי תקופות: לפני בואו של דייויד לואיס ואחריו. אבל הביוגרפיה של מייסד רשת ישרוטל, שהלך שלשום לעולמו, לא מסתכמת במלונות שהקים. במלחמת העולם השנייה הוא הפציץ כטייס את גרמניה הנאצית, ב-1995 קיבל תואר אבירות ממלכת אנגליה. סיפורו של המיליונר שהלך עם גופיה וסנדלים
כאשר בני הזוג נכחו באירועים ציבוריים בהם נשמעו נאומים, נהג לואיס לתרגם לאשתו האהובה את כל מה שנאמר, בשפת הסימנים. תקראו לזה אהבה. תקראו לזה נאמנות וסולידריות, תקראו לזה תושייה ועקשנות. הכל כנראה נכון. כי בדוגמה הקטנה והמאוד אישית הזאת גלום בעצם כל הסיפור על היהודי הבריטי נמוך הקומה שקשר את גורלו עם ישראל, ושינה את פני התיירות בישראל בכלל ובאילת בפרט.
בערב תשעה באב נפטר לואיס בלונדון, כשהוא בן 87. במשך שנה וחצי הוא נלחם במחלת הסרטן, שתקפה אותו בפעם השנייה. לפני כ-16 שנים התגלו בגופו לראשונה שלושה גידולים סרטניים, אחד מהם בכבד, אולם לאחר טיפולים רבים הוא החלים ושב לחיים רגילים. בפעם השנייה הגידולים פשטו גם למוחו ולמרות מחלתו הוא המשיך לתפקד בצורה מסודרת, כמעט עד הרגע האחרון.
"הוא היה איש נעים הליכות ומלא בהומור", אמר אתמול שבי שי, מנכ"ל התאחדות בתי המלון באילת, שמכיר את לואיס כמעט שלושה עשורים. "מעולם לא ראית אצלו את כל הגינונים של כל הטייקונים המקומיים שיש בארץ. כשהוא היה באילת היינו נפגשים לקראת חצות - אני רץ והוא הולך. ככה היינו נפגשים על הטיילת ליד הים, הולכים ומדברים. האיש עם המיליונים היה יוצא מבית המלון עם גופיה וסנדלים, בלי מלווים, בלי יועצים, בשיא הצניעות והפשטות".
לואיס נולד בלונדון למשפחה מהמעמד הבינוני. אביו, שהיה ירקן, גידל אותו ואת שלושת אחיו בדוחק ובצנעה. במהלך מלחמת העולם השנייה הוא התגייס לצבא הבריטי ושימש כנווט מפציץ בטייסת הניו זילנדית של חיל האוויר המלכותי, והשתתף בגיחות הפצצה על גרמניה. לאחר המלחמה השלים את לימודיו בראיית חשבון ופתח משרד רואי חשבון.
בשנת 1947, ביחד עם שלושת אחיו, הקים את העסק המשפחתי Group Lewis Trust. כיום החברה נחשבת לאחת הגדולות בבריטניה בבעלות פרטית, והיא המעורבת בהשקעות נדל"ן בבריטניה ובארצות הברית, בנוסף לשירותים פיננסיים מגוונים.
לחברה, שמעסיקה יותר מ-11 אלף עובדים, פעילויות עסקיות באנגליה, ישראל, ארצות הברית וארצות נוספות. החברה של לואיס נודעת גם בזכות רשת חנויות הביגוד River Island, שלה למעלה מ-200 סניפים בבריטניה ומחוצה לה.
לואיס מעולם לא חשש להביע את דעותיו בגלוי. במשך שנים ארוכות הוא נחשב לתומך נלהב של המפלגה השמרנית בבריטניה, תרם לה רבות ואף היה פעיל בקרב נציגיה בבית הנבחרים. גם את חיבתו העזה לישראל לא הסתיר מעולם. קשריו עם הארץ החלו מיד עם הפסקת האש הראשונה במלחמת יום כיפור, עת הוא ומשפחתו ייסדו קרן שתעזור לשיקום חיילים שנפצעו במלחמה.
בנוסף לשיקום הפצועים, היה לואיס מעורב גם במימון של שליחת רופאים להשתלמויות בחו"ל בתחום פציעות טראומה. הקשר עם נכי צה"ל היה מתמשך, ומדי שנה מאות משפחות של נכי צה"ל הוזמנו על ידו להתארח בבתי המלון שלו באילת. בנוסף, הוא תרם סכומים גדולים לעשרות ארגונים ופרטים הנזקקים לעזרה בישראל, בצנעה וללא כל פרסום.
קשריו העסקיים בישראל החלו בשנת 1980, כששר התיירות דאז, גדעון פת, יצר קשר עם לואיס, שהיה אז בעל
"הגעתי ללונדון עם שר התיירות פת כדי לשכנע את דייויד להשקיע באילת", נזכר אתמול שי, ששימש אז כמנהל לשכת התיירות בלונדון. "מאז בעצם דרכנו לא נפרדו. הוא היה איש מאוד מיוחד ויוצא דופן. נמרץ, לא פורמאלי, שהתייחס לכל דבר בשיא הרצינות וירד לפרטי פרטים. הוא היה איש עקרונות, הכסף פחות עניין אותו".
ביולי 1984 נפתח בית המלון הראשון שלו באילת - ארמון המלך שלמה - ובשמו היום "ישרוטל המלך שלמה", שהיווה רק את יריית הפתיחה בהקמתה של אחת מרשתות התיירות הגדולות והטובות בארץ. מאז מקובל להתייחס אל אילת על פי שתי תקופות: "לפני לואיס ואחרי לואיס".
הוא ומשפחתו השקיעו במרוצת חצי יובל מאות מיליוני דולרים במלונאות בישראל, באמצעות החברה שלהם Lewis Trust Group, וכלל התרומות וההשקעות שלהם בישראל עולות על מיליארד וחצי שקלים.
"אפשר לומר שדייויד החייה את העיר אילת, שבשנות השמונים הייתה שרויה בשפל ובדיכאון עמוקים, והביא אותה לפריחה ושגשוג", מוסיף עו"ד יהודה רוה, שליווה את לואיס בעסקאותיו בישראל, כבר משנות השמונים. "בשנים האחרונות הוא עסק בהחייאת מצפה רמון, וראה אתגר ציוני בהבאתה לשגשוג כלכלי וחברתי כחלק מהפרחת הנגב. הלך מאתנו איש יקר, אוהב ישראל, והוא יחסר לכולנו".
כמו בתחום האישי, כך גם בעסקי, לואיס נחשב לעוף חריג בתחום, עם התנהלות שאינה טיפוסית לבעלי הון. הוא מעולם לא משך דיבידנדים מרשת ישרוטל שאותה ייסד והקים, והשיב את כל הרווחים לרשת עצמה, זאת מתוך אידיאולוגיה לפיה מארץ ישראל לא מוציאים כסף.
כשהלך לעולמו, הוא הותיר אחריו 15 בתי מלון בישראל: תשעה באילת, שניים במצפה רמון, שניים בים המלח, אחד ביערות הכרמל, ואחד בתל אביב. עוד שני בתי מלון נמצאים בימים אלו בבנייה: אחד בתל אביב, ומלון הספא החדש בקריית יערים שליד ירושלים, שניהם עתידים להיפתח במהלך השנה הבאה.
למרות ההשקעות הרבות שלו בישראל, הוא לא חשש להרחיב את עסקיו גם למדינות השכנות. במשך זמן רב הוא בדק אפשרויות להשקעה בעקבה, השכנה הירדנית המתחרה באילת, ולא מזמן הוא החל לבנות בקפריסין מרינה חדשה עם 300 מקומות עגינה, שתהיה חלק מקומפלקס חדש וגדול של בתי מלון ודירות נופש באי.
בשנת 1995 העניקה מלכת אנגליה לדייויד לואיס תואר אבירות, בשנת 2001 הוענקה לו גם אזרחות כבוד של העיר אילת ובשנת 2009 הושקה טיילת על שמו באילת.
לואיס, איש נמוך קומה, שופע הומור בריטי מחודד כעיפרון, היה נמרץ ופעיל מאוד במהלך כל ימי חייו. הוא היה ספורטאי נלהב, חובב סקי וספורט מוטורי, שנקרע בין חיבתו העזה לים לבין אהבתו הראשונה לשחקים. עד השנה האחרונה הוא התעקש להמשיך ולעשות הכל לבדו. על אף עושרו הרב, הוא מעולם לא השתמש בשירותיו של נהג צמוד, ונהנה מאוד מהנהיגה ברכב היגואר שלו. לישראל נהג להגיע במטוסו הפרטי.
למרות שהיה לו צוות טייסים קבוע, לואיס שמר על רישיונות הטייס שלו ונהג להטיס את מטוס הסילון שלו בעצמו. גם את היאכטה שלו שעגנה תקופות ארוכות במרינה בהרצליה, נהג להשיט לבדו.
"באחת הפגישות שלנו בלונדון אמרתי לו שיש לי כרטיסים להצגה", נזכר שבי שי. "זה היה יום שישי, הבניין כבר היה ריק מאנשים, ורק הוא ואני עדין יושבים ומדברים על עבודה במשרד שלו. בסוף השיחה הוא הושיט לי מפתחות ואמר לי לקחת את הרכב שלו. ירדתי לחניון וכמעט התעלפתי - חנתה שם רולס רויס ענקית שאפילו לא ידעתי כיצד לפתוח אותה. כמובן שנסעתי במונית, אבל מאוד הופתעתי מהישירות והנדיבות של האיש".
בשנה האחרונה לחייו הבין לואיס כי הוא נפרד ממשפחתו, מחבריו ומכריו, ועשה הכל כדי להקל על הסובבים אותו ולהשאיר מאחוריו את הדברים, בצורה מסודרת. שלושת בניו השותפים בעסקיו קיבלו הוראות מפורשות כיצד להמשיך בדרכו. ג'וליאן הבכור אחראי על ההשקעות, בין השאר בישראל, סיימון על המלונות ואילו בנו הצעיר, בן, אחראי על תחום הקמעונאות ברשת.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם