זמן בחירות: על ניסים ומערכות יחסים
העולם אותו אנו רואים בנו הוא. בכל רגע נתון אנו בוחרים: פחד או אהבה. בכל מחשבה, בכל ראייה, בכל יחס לזולת ולעצמנו. אותן שתי אפשרויות. אותו צורך בהחלטה. פחד או אהבה
"כשאתה פוגש מישהו, זכור שזהו מפגש קדוש.
כפי שתראה אותו כך תראה את עצמך.
כפי שתתייחס אליו כך תתייחס לעצמתך
כפי שתחשוב עליו כך תחשוב על עצמך.
את הדבר הזה אל תשכח לעולם, כי בו תמצא את עצמך או תאבד את עצמך".
(מתוך "קורס בניסים")
החיים הם מפגשים. הם מזמנים לנו מפגשים ללא הפסקה. אנחנו חולפים ברחוב ליד אנשים, נפגשים במרכזי הקניות, בעבודה ובמשפחה שלנו. העיר על רחובותיה, ההרים על יופיים, מקומות הבילוי שלנו, הבניינים, הים - כולם תפאורה לדבר האמיתי. הדבר שבאמצעותו אנו לומדים להכיר את עצמנו. הדבר שבאמצעותו נוכל להגביה עד לאלוהים. מערכות יחסים שלנו.
בכל מפגש יש לנו הזדמנות לדעת מי אנחנו ומהם האחרים בשבילנו. החיים מגישים לנו ללא הרף מצבים מדויקים להתפתחות אישית. מצבים שיבקשו מאתנו לבחון מהם הערכים
האם אמונה מסוימת שיש לנו תופסת בכל מצב? האם אני מאמינה בטוב לכל אדם ולכל מצב? לימדנו את עצמנו ועיצבנו לנו תפישת עולם אישית. תפישה שאינה כוללת את הכלל, תפישה שמתאימה לאישיות שלנו, לחינוך אותו קיבלנו, למצבים אליהם נקלענו בעבר, ודרך ההימלטות מהם.
תפישה זו המצומצמת מאפשרת לנו להסתדר, אולם היא אינה רחבה דייה שנוכל לסמוך עליה בכל מצב. תפיסה זו אישית ושופטת מכדי שנוכל לפעול מתוכה תמיד באותו אופן כלפי כל אדם ונרגיש מאושרים.
הנה רעיון אשר תמיד נוכל ליישמו ביחסים שלנו כלפי כל אדם.
כאשר אנו פוגשים מישהו נזכור: "זהו מפגש קדוש". החיים קידשו מפגש זה. אלוהים קידש את המפגש בבריאתו אותנו ובאהבתו. ואנחנו נציגי החיים עלי אדמות מתבקשים להכיר בקודש. לזהותו ולהתרחב כלפיו.
"כפי שתראה אותו כך תראה את עצמך".
הבה נתרגל. נחשוב על אדם בחיינו שלעיתים קשה לנו איתו. אדם ששימש מטרה לטינות שלנו, אולי מישהו שאנו פוחדים ממנו, אולי אפילו חבר שאנחנו אוהבים אך הכעיס אותנו. אנחנו כבר יודעים במי לבחור. נשאל את עצמנו: "איך אני רואה אדם זה?", "באילו צבעים אני צובע אותו?", "מה עיני מספרו לי עליו?".
עתה נכיר. ממש כך נראית תמונתנו אנו בעיני עצמנו. זוהי תמונת עצמי אשר מספרת לי כיצד אני רואה את עצמי. זוהי תמונת האגו שלי. תמונה זהה. כפי שאנו רואים החוצה כך אנחנו רואים פנימה. כפי שנראה את חוסר הערך בחוץ כך נזדהה איתו יותר.
"כפי שתתייחס אליו כך תתייחס לעצמתך".
עתה נתבונן במגרעותיו. נתבונן ביחס שלנו אליו. טינות נסתרות? האשמות חבויות? צרות עין או עלבון, כפי שאנו רואים את אותו אדם, כן היחס שלנו כלפיו. הכול גלוי. דבר לא נסתר.
הטינות ההאשמות, צרות העין שלנו הם ועלינו יבואו. האגו, שרוצה להיפטר ממה שאינו אוהב, חושב שעל ידי ראייתו בחוץ הוא נפטר ממנו. לא כך הדבר. זה המופנה כלפי חוץ הוא זה הפונה פנימה. מחשבות אינן עוזבות את מקור שחשב אותן.
"כפי שתחשוב עליו כך תחשוב על עצמך"
מחשבות יוצרות ראייה. מחשבות יוצרות תפישה. תפישה יוצרת תחושה, חוויה, הרגשה. הרגשה זו יוצרת פעולה. אני חושבת את מה שברצוני לחשוב. אני רואה את מה שאני רוצה לראות. אני מתייחסת כפי שמחשבותיי וראייתי מובילות אותי. אני פועלת על פי ההרגשה שיצרו מחשבותיי.
הפעולות שלנו אינן עצמאיות. הן נשענות היטב על מערך שלם של מחשבות, של בחירות שנעשו בעבר, של רצונות. אולם הכוח לחשוב אחרת נתון בידינו.
אם ברצוננו שהפעולות שלנו ישתנו, עלינו ללמד את עצמנו מחדש. עלינו להתבונן מחדש במחשבות היוצרות את המציאות. להתבונן במחשבה. להתבונן ולשאול. האם מחשבה זו רואה את החיים בקדושה? האם מחשבה זו רואה אותי בקדושה? האם זו מחשבה שראוי שאחשוב אותה? "את הדבר הזה אל תשכח לעולם, כי בו תמצא את עצמך או תאבד את עצמך".הרחק ממגרעותיו של אחינו, הרחק ממגרעותינו אנו נמצא האור.
"את הדבר הזה אל תשכח לעולם, כי בו תמצא את עצמך או תאבד את עצמך".
העולם אותו אנו רואים בנו הוא. עולם זה, החיצוני והפנימי יחלץ אותנו בעת שאנו בוחרים בחירה נכונה. פחד או אהבה. בכל רגע נתון אנו בוחרים. אהבה או פחד. בכל מחשבה, בכל ראייה, בכל יחס לזולת ולעצמנו. אותן שתי אפשרויות. אותו צורך בהחלטה. פחד או אהבה.
בעולם זה בו מפגשים כה זמינים, כמה נפלא לראות אנשים באור. כמה קל לוותר על ראייה לא אוהבת ולהחליפה בראייה מנחמת, נדיבה, מתפייסת. מי שהיה לרגע לאויב מפנים ומחוץ, עתה הוא אח.
נדיבות הלב, עדינות הנפש, אמון וסובלנות הם עתה יסודות להיזכרות עצמית. לבחירה נכונה. יסודות לזיהוי הקדושה. אשר היה נציג הטינה, הפך למושיע. למביא גאולה. בהסכמתנו לראות באופן אחר, אנו מביאי הברכה.
אפרת שר-שלום היא מורה בכירה לקורס בניסים. קורס שנתי בהנחייתה יחל ב-5.9.11 בתל אביב, פרטים באתר, בטלפון 054-5299877 ובאימייל: efrat@zmanmidbar.net
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם