מחאת

אחד נס: כמה מילים על מהפכה

כשאחד ועוד אחד מתאחדים נוצר כוח. כוח של אגו הוא הרסני, הוא יוצר מלחמות. עוצמה של אהבה יוצרת מהפכה אמתית, כי היא לא נשאבת לתוך חוקי המשחק אלא ממיסה אותם

יעל צבעוני | 7/8/2011 12:10 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
צילום: אדי ישראל
פתאום יש על מה לדבר, יש אקשן צילום: אדי ישראל
הפגנות ענק

מה משנה את מה? העולם הפנימי את העולם החיצוני? העולם החיצוני את העולם הפנימי? הנה מילים ועניינים שמתעוררים בפנים כשבחוץ יש הפגנות ענק.

הפגנות ענק בחוץ הן הדהוד של עניין פנימי שמבקש

ואפילו צועק את עצמו. לפעמים יש גם בפנים הפגנות ענק, וכשהן מגיעות משהו צועק בתוכנו.

אם מישהו מפגין בתוכי או מחוצה לי כדאי שאבדוק מה קורה, לא משנה באיזה צד אני נמצאת.

מחוץ למשחק

כשאחד ועוד אחד מתאחדים נוצר כוח. כוח של אגו הוא הרסני. הוא יוצר מלחמות, שואות ועוד מיני אירועים שנלמדים בשיעורי היסטוריה. עוצמה של אהבה ונוכחות יוצרת מהפכה אמתית, כי היא לא נשאבת לתוך חוקי המשחק, היא פשוט ממיסה אותם.

מה שמעודד אותי בכוח החדש שמתאחד הם דווקא דברים כביכול שליליים שאני שומעת – "אין להם ניסיון בפוליטיקה", "הם לא יודעים לעגן את הדרישות שלהם בחוק", "הם לא עובדים מסודר".

יש תחושה שהפעם הדברים קורים אחרת, דווקא כי הם לא נובעים מתוך פוליטיקאים משופשפים, מתוך החוקים והכללים הרגילים. כשהכול מתנהל מתוך הכללים, הכללים מגבילים.

כשתנועה מתרחשת במרחב מוכר, היא לא יכולה לצאת ממנו. כשיוצאים מחוץ למשחק, אפשר לשנות את הכללים. והנה, לא פורטים עכשיו על הקלידים הרגילים וכך נוצרת מנגינה אחרת. ונדמה לי שזה מה שמתבקש.

צילום: יוסי אלוני
הרבה פעמים חוויתי שהקשבה לזרם גרמה לי ללכת לאיבוד צילום: יוסי אלוני
עוצמה

כמה סכנה מרחפת כשמקבלים כוח, גם אם הוא נוצר ממקום טוב ונכון. מה קורה אתו אחר כך? לפעמים אנחנו חשים - אם יש לי כוח, בואו כבר נכניס את הכול, נדרוש הכול, זה לטובתי, בואו נהיה צודקים עד הסוף, איזה כיף להיות צודקים.

יש עוצמה ענקית בלהיות בעל כוח ואז לא להטיח אותו. כך האנרגיה לא רק משתמרת אלא גם מתחזקת. יש עוצמה ענקית בלהיות בעל כוח ובדיוק אז להקשיב ולוותר כשצריך. לדעת לוותר על האנרגיה שרוצה להכניס לאחר ולכופף. לראות עדיין, בכל רגע, גם את מי שמולנו. לבדוק מאיפה באמת אנחנו מתנהלים. דווקא כשהכוח בידיים שלנו.

כאן היחד לא יעזור, כאן כדאי שכל אחד יבדוק את עצמו.

יש משהו מלהיב בכך שמעכשיו זה של כולם. יש משהו מלהיב בלעקוב אחרי מה שקורה, להלהיט את הרוחות. יש על מה לדבר עם חברים, יש אקשן. בקלות זה הופך להיות עוד סדרה בטלוויזיה, סרט מתח, משהו לדבר עליו כדי שרק לא נתעסק בדברים אחרים, כדי שרק לא נבדוק את עצמנו. רק לא לחזור לעניינים שלנו שהטרידו קודם. הנה, עכשיו זה של כולם, איזו הקלה. בתוך ההמון אפשר קצת לנוח.

בתוכי

אם משהו קורה בחוץ, זה לא כי מישהו רצה להרע לי. וגם אם כן, זאת בעיה שלו, כי הוא כנראה מאוד אומלל ויאלץ לחיות עם עצמו. אין טעם להטיל חצים, לטווח הארוך זה רק יוצר חיצים נוספים וזאת הדרך המוכרת. 

לפעמים מערכות לא עובדות כמו שצריך, אבל אנחנו הם אלה שיוצרים אותן. אז במקביל לפעולות במציאות שנדרשות, לא כדאי להפסיק לבדוק למה אין לי את מה שאני מבקשת, מה אני לא עושה או מה עליי לעשות אחרת.

העבודה בחוץ יכולה לעזור לי, אבל לא להיות התשובה הבלעדית. כי אחר כך, אם לא פתרתי את הדבר בתוכי, גם אם משהו בחוץ ישתנה הפעם, הוא ישוב בנסיבות אחרות. והחיים האלה יצירתיים עד בלי סוף.

בתוך המשחק

יש לי נטייה אישית להיות כמה שפחות בתוך המשחק, ליצור את העולם שלי בתוך העולם מתוך הקשבה פנימית. להשתלב בעולם של אחרים? זה משהו שאני עוד לומדת אותו. הרבה יותר קל לי להתחבר למי שנכנס לעולם שלי – לאנשים, לחתולים, לנמלים. מזמן לא הייתי חלק מאיזו חבורה גדולה. ופתאום, מחאת ענק. מילים על מהפכה.

כשאני בודקת את המהפכה הזאת בחיים שלי אני רואה גם רתיעה מהמונים ומאמירות כוללות. הרבה פעמים חוויתי שהקשבה לזרם גרמה לי ללכת לאיבוד. בתור ילדה חוויתי את עצמי עושה את מה שצריך, אבל לא את מה שאני רוצה.

הייתי צריכה לצאת מהזרם כדי לגדול, כדי ליצור את הדרך שלי. ואחר כך, צעד אחרי צעד, למדתי להיכנס אליו מחדש. בלי שהוא יסית אותי מדי, בלי שאפול. 

משהו יפה ומרגש ומאחד מתרחש. אנשים מגילים ומקצועות שונים מתאחדים ושרים ומוחאים כפיים.
הפרדות הן מלאכותיות, גם כאלה בין פנים לחוץ, בין 'אני' ל'הם'.

הנה משפט שאני אוהבת במיוחד: "יבוא יום ותבין שהעולם כולו יכול להימצא בקרבך. ואז תהיה קוסם. כקוסם אינך חי בעולם אלא העולם חי בקרבך" (דיפאק צ'ופרה, דרכו של הקוסם).
כשמשהו בחוץ מתחולל, הוא תמיד יאיר לי משהו פנימי. הוא לא מתחולל פשוט אי שם.

מחאה. הפגנות. אנשים יוצאים לרחובות. אני יוצאת עם המילים שלי, מוכנה כבר הרבה יותר להתערבב עם החיים בלי שיערבבו אותי. אין מה להפריד. ובכל זאת, לכל אחד יש סיפור משלו גם בתוך הסיפור הכללי המשותף.

כשאני רואה את הסיפור שלי ומזהה מה מפעיל אותי באמת, אני יכולה להתאחד. אם נסכים לראות ולבדוק ולהקשיב ולפעול בכנות וביושר, כל אחד מתוך עצמו, אז היחד שלנו יהיה שלם. אז העוצמה תהיה ממיסה.

נהיה שלמים גם בתוך המשחק. בתוך החוקים. בתוך ההמון. נהיה אחד.




יעל צבעוני כותבת ויוצרת במילים וכדרך חיים. מנחה סדנאות כתיבה יוצרת 'מבעד למילים', מלווה תהליכים אישיים בכתיבה ויצירה. לאתר

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

פייסבוק

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים
vGemiusId=>/channel_leisure/new_age/ordering_new_2/ -->