אישה יותר מדי: המדור של אודטה
(אין דבר כזה - אישה שהיא יותר מדי. וגם: השווארמה הטורקית הכי טובה. לגזור ולשמור). המדור של אודטה
"אז איך תכירי מישהו?" הם פוכרים ידיים בייאוש. "כשהלב שלי יהיה מוכן" אני צוחקת, "הגבר הנכון לי כבר יופיע. ואיתו - דווקא אסכים להיפגש".
ובעניין הזה של שידוכים וחתנים שלא ביקשתי, כתבה לי חברה טובה: "יש לבעלי חבר יפיוף (גם בנשמה), איש עסקים, דוקטורט בכלכלה, גבר לתפארת, ממשפחה לתפארת, וכמובן שישר ניסיתי לשדך ביניכם, כי על הנייר אתם מה זה מתאימים. אלא שכשהוא שמע שמדובר בך - הוא נבהל. מה לעשות: את נורא יפה, נורא חכמה נורא חריפה וידועה - ובקיצור בשביל הרבה גברים את כנראה 'יותר מדי'. ברור לי שהגבר-גבר שלך, זה הבנוי לתלפיות גם פנימה כי האגו שלו מסודר, קיים ומחכה לך. וברור לך שלא אפסיק לחפש אותו בשבילך". ווויייייי! אמרתי לעצמי בהפתעה, כבר מזמן לא שפכו לי את החארטבונה הזו על הראש - והנה, זה קרה.
אני מכירה את ה"יותר מדי" הזה, שבא בהקשרים טובים דווקא, ורק נגד נשים. זהו מסר מתוחכם להפליא: כי בו זמנית הוא גם מחמיא, וגם מייצר אותך מאוד בלתי כשירה. הוא נועד לקפל אותך, כדי שתתביישי ביתרונות ובחוזקות שלך.
מלמדים אותך להחביא, להצניע, ולוותר עליהם, כי הם פועלים, כביכול, לרעתך. מחברים לילדות את הפלגים הפוכים במוח, כדי שיאמינו שהטוב הזה הוא רע. כי הוא מאיים על הגברים, שצריכים להיות תמיד בעמדת בכורה.
ומה יעשה הגבר שאין לו את העליונות הסגולית הזו, ביושר, מעצמו, ליד אישה? ברור: הוא יישאר קטן ודל - והיא - שתקפד ראשה. כי אם היא תהיה "יותר מדי" - היא בלתי חתינה.
אני יודעת על מה אני מדברת, כי איכשהו, תמיד בעבר כופפתי עצמי לבייגלה, כדי לא לאיים על בני הזוג שלי. אולפתי להאמין שהזוגיות היא זו החשובה - ולא הווייתי ושלמותי. לא ידעתי בזמנו שאם גבר מאוים מאישה מסוימת - הוא פשוט מסמן את עצמו כבלתי ראוי בעבורה. ומדובר רק בו, לא בכל הקהילה. ואוי לאישה שתוריד לננס המנטלי הזה את רף הקבלה. כי גם אם היא תתעלם בנדיבות מהפער, בסוף, דווקא הזבוב בן דומן הוא זה שלא סולח לה.
איך שהבנתי את הפרינציפ הזה הפסקתי להתקפל להם במזוודות. התיישרתי למלוא אורכי הבלתי מתנצל - וטוב לי ככה. ומתוך השקט שבו אני שרויה אני יודעת, שרק עם בנאדם מאותו המדף והסוגה, תיתכן זוגיות נכונה. והסוגה הזו לא נמדדת בכסף, בהשכלה, במעמד חברתי, בגיל, או בצורה. רק בשיעור קומה. כי בתחום שבינו לבינה - אין דמוקרטיה. יש קסטות הודיות נוקשות, עם עונשים על חריגה. מפני שילדים מכיתה א? משחקים עם ילדים מכיתה א' וילדים מכיתה ח' משחקים עם ילדים מכיתה ח' ואם אין כאלה בסביבה, זה ממש בסדר. החיים טובים. אין סיבה שבעולם להתפשר.
לאנשים החיים בזוגיות אין ממשות לכך שאנשים שהם "נטולי" יכולים להיות מבסוטים עד הגג מחייהם. אבל הרי החדשות ועיקרן תחילה: לרגעים הכי מאושרים שלי בזוגיות (והיו גם כאלה, כשהתודעה שלי ישנה מספיק עמוק), ולרגעים הכי מאושרים שלי ללא זוגיות (ויש לי מלא כאלה, ובערנות מלאה) - הפתעה הפתעה - יש את אותו משקל סגולי. כי האושר הוא בתוכנו, כמו שהאהבה היא באוהב. וזו הייתה לי תגלית עצומה.
בחברה שבה אנחנו חיים, ישנו ניתוב תרבותי כמעט אלים לנשים - והמסר הוא שאם אין להן זוגיות, החיים שלהן הם לא חיים. זו החתיכה, שעד היום, בפיקציה תרבותית מוחלטת, מוגדרת להן (מגיל הגן) כחסרה. כדי שמתחושת חוסר התואם הבלתי נסבלת, הן תמלאנה אותה.
כמו שהאורגזמה היא הפרס על ההזדווגות, ומשמרת את המין האנושי מהכחדה - ככה הפיסה הזו (כאמור, מלמדים נשים לדווח אותה לעצמן כחסרה), היא אלמנט הקנס, המקיים את החברה כחברה. היא הנשיכה התרבותית הארכאית בתחת, המדרבנת נשים להקים משפחה, שהיא התא הראשוני של החברה.
אלא שבימינו, הגדרת המשפחה הורחבה. היא כבר לא מושתתת רק על הזוגיות הקלאסית, כדי להבטיח את עצם קיומה. רוצה לומר, שאהבה וזוגיות טובה הן כיף חיים - וככה גם חיים שאין בהם אחת/ אחד יחיד ומיוחד. פשייייייי! איזה רעיון מהפכני.
כולנו ראינו בטלוויזיה את ההתנפלות המטורפת ההיא על כל סמרטוט, כשפתחו את רשת הבגדים האחרונה. הבהלה היזומה ההיא היא לא אמת - כי אין, הרי, שום מחסור אמיתי בבגדים.
אממה? מישהו חימר שם את העויילם-גויילם להאמין שכן, כי הוא עשה קופה נאה מרעיון המצוקה. וככה, בדיוק, גם עם השטות הזו ש?אין גברים.? תעשיות שלמות מתפרנסות מזה שאת נואשת, ומתחזקות את הפיקציה הזו שלא תמות. אבל האמת היא שיש מיליארדים של גברים על הפלנטה, צפונה ודרומה מכל גיל. ואת מעוניינת באחד, בלבד, מהמבחר.
צאי מהקיבעון ומההתגודדות הווירטואלית, כי לא באינטרס שלך למכור לעצמך את הסיפור שאת חייבת להיאבק באלף מטילות על כל גרגיר. את לא חייבת בעל רק כדי לאייש את המשרה, ולא חייבת זוגיות בכל מחיר, אחרת תוגדרי ככישלון. אם לא מצאת עדיין את הזוגיות הנכונה, אל תחכי לה בעודך מתייבשת.
הביאי ילדים לעולם עם גבר שחפץ בהם בדיוק כמוך, כולל האחריות לגידולם. טפחי לך נסיכים שאת גופך ישביעו נחת, רק צאי, יקירתי, מהאובססיה. מפני שהרעב מייפה מאכלים גרועים, ומשיא אותנו להתפשרויות מחרבנות חיים.
צרי לעצמך חיים טובים ומלאים, ודווחי אותם לעצמך בתור כאלה. הזוגיות היא לא החתיכה החסרה, וכך תוכלי לבחור לעצמך, בנחת, אם תרצי בזה, אחת כזו נכונה. כן, כן, במיוחד אם יש לך ילדים בחבילה - כי לא תהיי לחוצה משום סיבה. את תיווכחי כמה ששובע אמיתי הוא עוצמה. פייר? הוא האפרודיזיאק הכי מדהים שהומצא.
סעו ליפו, ל"ד"ר שקשוקה" (רחוב בית האשל 3, ליד השעון), לבינו גבסו, איש הטעמים המדהיייים הזה, המחזיק שם דוכן שווארמה טורקית שאין כזו חיה, באחריות. אתם תבכו מהתרגשות. ולמרות שטיפה יותר יקר, בקשו שני חצאי מנות שווארמה כבש (כי ככה הכי עדיף מבחינת יחס החומרים).
אל תלכו על זו מהעוף, שהוא מחזיק לילדים. תנו לשווארמיסט לבנות לכם את המנה עם כל מה שצריך, ועופו לשמים מהטעם.
הצעות, בקשות, טיפים? שלחו לאודטה פקס 03-5682892 או מייל odetta@maariv.co.il אנא ציינו את מספר הטלפון שלכם.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם