קול גלגל: ראיון עם עמית כרמלי

הוא הופיע כמוזיקאי בשל על במות ברחבי העולם, עד שגילה את החיבור אל עצמו דרך הקול. ראיון מיוחד על ראש ההר עם עמית כרמלי משוטי הנבואה

עדן פלד | 3/8/2011 12:19 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
"מאז שאני זוכר את עצמי אני שומע מוזיקה שמתנגנת לי בראש", מספר עמית כרמלי. "בתור ילד קטן, הייתי מתופף עם השיניים מקצבים וכל השאר פשוט קרה בדמיון. בכיתה ד', קנו לי את הגיטרה הקלאסית הראשונה שלי, ומאז יצאתי למסע מוזיקלי מדהים שנמשך עד היום.

"רק אחרי שנים נזכרתי באירוע שהלם בי. זה קרה בכיתה ד', ישבנו בפתח אולם התעמלות בבית הספר, והיו שם שתיים שלוש כיתות בהמתנה…והמתנה…והמתנה…עד שאחד הילדים הוציא גיטרה והחל לנגן. וככה ההמתנה הפכה למתנה.

"די מהר כולם התחילו לשיר, כל מיני שירי מדורות, שירי ארץ ישראל, צופים, מחנות עולים, קצת ביטלס ועוד. הרגע הזה היה עצום וקסום עבורי. הייתי בהלם מהאחדות שבין רגע נתהוותה, מחבורה מפוזרת ומופרדת לכח חי ומאוחד. כוחה של המוזיקה נגלה לי כמו שמעולם לא נגלה לפני כן".
 
עמית כרמלי.
עמית כרמלי. "יכולתי לצעוק את נשמתי החוצה ואף אחד לא היה יכול לשמוע" יחצ

"שלושה ימים אחרי שהשתחררתי מהצבא נסעתי ליפן, למסע מדהים של חמש שנים בו נחשפתי למוזיקה יפנית, הודית וסינית. שילבתי לימודים בלוס אנג'לס, במכללה למוזיקה  ושם למדתי ג'אז, פאנק וגיטרה בס. במקביל, למדתי בהודו אצל מורה זקן ומתוק לטבלה, הופעתי הרבה ביפן ובאירופה. ניגנתי בימים ההם בעיקר ג'אז, פאנק והיפ הופ ולאחר התקופה הזו חזרתי לארץ ופגשתי את רואי וגלעד, שהיו הגרעין של 'שוטי הנבואה'".

אני שואלת את עמית לאן מתקדמים מכאן. הרי לשוטי הנבואה יש מסר רוחני בשירים, ואני תוהה היכן הוא נכנס במסע המוזיקלי הרוחני בסיפור. הוא זוכר את היום שבו בחר בדרך המשותפת איתם, עם רואי וגלעד. ''זו היתה בחירה במילים'', הוא מספר, "בנקודה ההיא בזמן עמדה בפני הדילמה. 'לאן מכאן' אחרי חמש שנים בחו''ל והרבה יצירה. הייתי צריך לבחור בין התעמקות ביצירה שלי שהייתה בעיקרה אינסטרומנטלית, לבין עשיית מוזיקה 'חובקת מילים'".

הבחירה הזאת הובילה אל מה שנהיה מאוחר יותר הסגנון הייחודי שיצרו שוטי הנבואה, שזכה לפרסום נרחב. "אני לא איש של מילים, בטח לא אז", הוא מוסיף ואומר, ואני מחייכת ותוהה על איזה מצע היו מתיישבות המילים של השוטים אילולא הקסם של המוזיקה של עמית, איך היו פורצות את הדרך אל הלב שלנו ומגיעות הכי עמוק שאפשר..? 

צילום: רענן כהן
השוטים. ''רואי וגלעד מגיעים משני מקומות שונים, אבל עם עומק עצום, ולשמחתי קלטתי את זה כבר מהמפגשים הראשונים'' צילום: רענן כהן
יצאתי לבדוק איך זה שלא מבינים אותי

עמית ניהל, ניגן, עיבד והפיק את השירים בשני האלבומים של הלהקה. "קול גלגל", שכתב והלחין אברהם טל, קיבל את העיבוד של עמית ברגע האחרון. הלחן היה פשוט, אך את העיבוד לא הצליח עמית לספק, עד הרגע ש''נפל האסימון והעיבוד המדויק הגיע', ממש רגע לפני סגירת האלבום, ויצא משם אחד השירים היפים שמתנגנים היום, המשלב מילים יפהפיות שצפות באוקיאנוס של רגש.

"ההפקה והעיבוד הם המעטפת והמגש של המוזיקה, והמפגש איתם היה מצוין, אהבתי אותם ואת הלחנים והמלל שלהם. רואי וגלעד מגיעים משני מקומות שונים, אבל עם עומק עצום, ולשמחתי קלטתי את זה כבר מהמפגשים הראשונים. זה הוביל את המסע המשותף של כולנו, למה שאנו מכירים כיום כ'שוטי הנבואה'''.

הם החלו לבנות סביבם את ההרכב, לחבר את האנשים הנכונים אל המוזיקה. "מהמקום הזה נפתח ערוץ של הזדמנויות חדשות. כל השנים ידעתי שהקול הוא הכלי, או האמצעי האולטימטיבי של אדם להתבטא, ברמה המוזיקלית וברמה העמוקה יותר. השירה היא האמצעי החופשי ביותר שאדם יכול להתבטא דרכו, כי אין שם תיווך - לא של אצבעות, לא של סריגים, לא של קלידים או כל כלי חיצוני. זו המוזיקה, ישר מהמעיין אל העולם החיצון."

"הידיעה הזו ליוותה אותי שנים, והתקיעות שלא הצלחתי להוציא קול ולשיר החלה להפריע לי. יום אחד, במהלך נסיעה, פשוט נלחמתי בעצמי להוציא קול וראיתי שאני לא מסוגל. הייתי לבד באוטו, בכביש מהיר, ולא הצלחתי. ברגע ההוא

הבנתי שקיים מחסום עצום. הייתי מוזיקאי די בשל מבחינתי והמוזיקה היתה חלק עיקרי בחיי.

"מהרגע שהוצאתי קול ראשון באותה נסיעה, לא הפסקתי לשיר. שרתי שעתיים רצופות בהתלהבות, עד שהתחיל לכאוב לי הגרון, והבנתי שאני גס ומאומץ מדי עם הכלי הזה. הכאב הביא אותי לעידון מעשה השירה".

"החלטתי להתייחס לקול שלי כמו לתינוק רך בשנים שאני לא באמת מכיר. עם ההתעדנות שלי קלטתי שכל המציאות מתעדנת למולי. האנשים סביבי התרככו, התגובות, המראות, החוויות. נפעמתי להבין שאם הערות לקול משפיעה ככה על החיים שלי, יש כאן מפתח עצום.

"התהליך הפנימי האמיתי בחיי החל בעקבות זיהוי בפער המתסכל בין הרצון שלי ותחושת האמת שבי לבין מה ש'משודר' ממני בפועל. תהיתי בכאב ובחוסר אונים על הסיבה שבגללה כל האנשים סביבי אוהבים אותי וכועסים עלי באותה מידה. זו היתה החוויה שלי באותם ימים.

יצאתי למסע של בדיקה עצמית לראות למה לא מבינים אותי, מה קורה בדרך בין הרצון האמיתי שלי לבין המציאות, איך הטוב שבי בעצם פוגע לפעמים באחרים. ואז אותה נסיעה משנת חיים באה כתשובה ברורה כל כך ותהליך הריפוי בזכות השירה והקול החל לתת אותותיו במציאות. שילוב מושלם של מוזיקה וריפוי והחיים עצמם.

"אלו היו ארבע שנים שבהם גרתי בשפיה, על הר הכרמל האהוב עלי, בבית קסום. יכולתי לצעוק את נשמתי החוצה ואף אחד לא היה יכול לשמוע. הרגשתי שאני ממש נולד מחדש".


על ההר בשפיה ראיתי חיים שלמים

"בשנים אלו זכיתי לחוויות עמוקות ומיוחדות בהן תובנות וקליטות ברורות על המוזיקה והחיים. אלו היו רגעים ושעות, ימים וחודשים, שאתה כל כולך בפעולה, אך לא עושה באמת דבר מלבד אפשור הדבר לקרות. קיבלתי הרבה מידע, המון תובנות, הגוף שלי נפתח. ה'סשנים' נעו בין שעה לשבע שעות, בהם נשמתי תוך התמסרות לפעימה ולתדר הטבעיים עם קול ובלי קול , לפעמים הרמוני-מוזיקלי ולפעמים פראי לגמרי. שלוש שנים מלאות בחוויות מעצימות ועמוקות".

"מהימים הראשונים עלו התובנות העמוקות ביותר, והביאו לי הרבה אושר ושמחה לצד הרבה כאב וצער. הבנתי שהמסע האמיתי בחיי החל ואכן כך היה. על ההר בשפיה ראיתי חיים שלמים. הדרך שנגלתה בפני נפרסה לזמן חיים שלמים. ברמה הפיזית, האנרגטית, הרגשתי מוכן ולא רק מוכן אלא מלא בתשוקה אהבה וסקרנות לבאות".

מאז, למעלה מעשר שנים, התחילו סדנאות הקול של ''מוזיקת השורש". שורש היא מילה המביעה מבחינתו את החיבור לנשמה. לאחרונה מקיים עמית 'מפגשי טראנס שורשיים' שנוצרו מתוך סדנאות 'מוזיקת השורש' הייחודיות שהוא מעביר. אלה אורכות בדרך כלל ימים, שבועות וחודשים, בהן עוברים המשתתפים תהליך של ריפוי וחיבור לקול ולחיים.

סדנה כזו שעברתי עם עמית לפני שלוש שנים בהאנגר "אדמה" פתחה גם לי ערוץ של קול שביטא בשבילי עולם ומלואו, שהיה צפון בין ארבעת קירות ליבי. במפגשים נוצרת חוויה מוזיקלית אנושית מרתקת בה הקהל מהווה חלק פעיל במפגש ממש כמקהלה.

הקשר בין האדם לטבעו האמיתי

אנחנו מקיימים שיחה צדדית קטנה על היכולת של המילים למצוא את הדרך אל האנשים, ולהיפך. המטרה היא העברת מסר, והיכולת להביא אותו לאנשים, גם בעטיפות אחרות, לפעמים מבורכת. כך גם הקול שעמית מספר עליו, הכלי המופלא שמצא, יכול להביע בצורה המושלמת את ההרגשה שלך, ולשאת אותה על פני הרוח, אל האנשים שמולך.

"סוד הנשמה גלוי בנשימה ונוכחותה בחיים של אדם כמו טמונה ומתאפשרת בקול, ולכן החיבור של אדם עם קולו הוא מהותי", הוא אומר. "אפשר לומר שהקול הוא האיבר הכי פיזי שניתן לחוש ולחוות בו את הנשמה עצמה בגוף הארצי".

"העבודה שאני עושה היום עם אנשים, היא בעיקרה עבודת שחרור, מתוך הידיעה שכשאתה מרפה באמת, אתה מפנה מקום לתנועה השורשית שלך. זה תמיד מרגש ומפתיע לשמוע את הניגון השורשי של זה שמרפה.

בהתחלה אנשים קולטים את ''ההפרעה', את ההתערבות, ואז בכל רגע של רפיון אמיתי הם פוגשים את התנועה השורשית, ההרמונית, וככל שהם מרפים עוד ועוד הם מגלים את הגודל והיופי, את ההרמוניה והדיוק שבתנועה הטבעית, וכך נבנה הקשר מחדש, שהרי בסך הכל מדובר במשבר אמון בין האדם ליקר לו מכל - הקשר בין האדם לטבעו האמיתי".



עדן פלד היא נטורופתית ומתמחה בהולותרפיה, תלמידת רוח וכותבת.

למאמרים נוספים מפורטל נומיינד

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

פייסבוק

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים
vGemiusId=>/channel_leisure/new_age/ordering_new_2/ -->