די לרוחניות שטחית: איזהו רוחני?
רוחניות היא מילה חזקה, הבעיה שלאחרונה היא איבדה את כבודה. לא משנה לכמה סדנאות נלך - היא צריכה להגיע מבפנים. רני פייפר לא עושה הנחות לחובבי השופינג הרוחני
אין ספק שהמילה רוחניות שגורה יותר ויותר בפיהם של יותר ויותר ישראלים. כולנו רוצים להיות יותר רוחניים, להכניס קצת יותר רוח וכוונה לחיינו היומיומיים, למלא את השגרה במשהו שמעבר למוכר ולרגיל. אבל מהי בעצם רוחניות? ומיהו אדם רוחני?
כיום בארץ ישנן שפע של תורות ופילוסופיות לצד פעילויות וסדנאות וכולן מתיימרות להיות רוחניות או לפחות לפתח בצורה כלשהי את תודעתנו, אך האם זו רוחניות? יוגיסטים (ולא יוגים, כן, יש הבדל), מטפלים למיניהן, הילרים לסוגיהן (רייקי, הילינג ושאר טיפוליים הוליסטיים) - האם העיסוק בכל אלה הופך אותנו לרוחניים?
האם מתרגול אסאנות, טיפולי רייקי, ותרגול מדיטציית זן בודהיסטי ברוח השיטה הקוריאנית, נהפוך לאנשים רוחניים? התשובה כנראה אינה החלטית, אך היא די נוטה לכיוון הלא. לפי ההגדרה המילונית (מצטער אם אני
ולפני שכולנו רצים לפתח את תודעתנו ולעלות לעולמות נשגבים, אולי נשאל את עצמנו בכנות האם ניתן לפתח ולשפר גם את בסיס אישיותנו שאיתו אנו פועלים מתוך עולם החומר (וכידוע, אין רוח ללא חומר וגם ההיפך הוא הנכון). האם אנו מוסריים מספיק? האם אנחנו בתיאום מלא עם מחשבותינו, ליבנו ומעשינו? האם אנו שמחים ומרוצים באמת?
כמה אנחנו עוזרים לסביבתנו הקרובה והלא קרובה? האם יש לנו איזושהי דרך שתעזור לנו בהתפתחותנו? כיצד אנו רואים את אורח חיינו? כל השאלות האלה באות ממקום מאוד עמוק והן מהוות קריאה לפקיחת עיניים והתעוררות (התעוררות שהרבה פעמים נגרמת עקב משבר כלשהו). אז אולי רוחניות זה "עסק" קצת יותר עמוק ורציני ממה שחשבנו ולא רק סדנת טלוס הילינג למוריאני.
קיים מושג שנקרא אלוהים (אתם יכולים לקרוא לו כוח עליון, ישות עליונה, בורא עולם, ברהמן, אישוורה וכיו"ב). אם נבחן את כל הדתות והדרכים שהעולם שלנו מציע, נראה שיש לנו שפע של אפשרויות להתחבר לאותו "אלוהים", לאותו "אחד", בין אם זה בצורות הקונסרבטיביות שאנו מכירים ואולי בדרך קצת פחות מקובלת שאותה אנו מגלים בעצמנו.
בסופו של דבר, זה לא ממש משנה. מהותן של כל הדתות, התורות והדרכים זהה - כולן נכספות אל אותו ניצוץ אלוהי שקיים בפוטנציה אצל כל אחד מאתנו. סוואמי ויוקאנאנדה (אישיות שאני מאוד אוהב לצטט) אמר פעם כך: "כל הכוחות בעולם קיימים כבר עבורנו, זה אנחנו ששמים את הידיים על הפנים וצועקים שחושך".
אם כן, האדם רק צריך לרצות להתחבר. ומה זה אומר להתחבר? פשוט להאמין. ומהרגע שבנינו אפילו את היסוד הקטן ביותר של אמונה בלב, השמחה בפנים והחיוך על הפנים יופיעו בטבעיות, העולם וההתרחשויות מסביבנו יקבלו את הפרופורציות המתאימות.
להינדים יש את שביל הדבקות (בהקטי מרגה או בהקטי יוגה), המילה בהאג' בסנסקריט פירושה לשרת או להלל והיא מתייחסת לאהבה הלוהטת ולמסירות המוחלטת המתפתחת בליבו של הדבק. הדבק כמה לאיחוד עם האלוהים ומפתח בהדרגה אינטימיות כלפיו, עד שכל כולו נהייה כלי בידיו.
שרת של האלוהים משמע האהבה עצמה, אהבה שהיא עדינה וטהורה יותר מכל האהבות. בשביל זה לומד הדבק להקריב, לסגוד, להתפלל, לחגוג ולהבין את משמעויותיהן הנסתרות של המנהגים, הטקסים ושאר הפולחן הנהוג כל הפעולות האלה נועדו לטהר את ליבו של הדבק ולהכין אותו לדרגות יותר גבוהות של לימוד והקרבה.
הדבק בדרך הבהקטי מתנסה גם בשתי הדרכים האחרות: ניאנה יוגה (יוגה של חוכמה, בעיקר לימוד של כתבי הקודש) וקארמה יוגה (שרות לגורו, לקהילה ולסביבה, עשייה ונתינה ללא שום ציפייה לתמורה) הדבק לומד להקדיש את כל דבריו ומעשיו לאלוהים. הבהקטי אינה רק פולחן, היא הדרך שסוללת לאדם את ההרמוניה בין החיים המוסריים לחוקי הטבע והבריאה.
רני פייפר חי וחוקר באופן עצמאי את התרבות ההינדית
בבהגווד גיטה נכתב כי מכל הדרכים דרך הבהקטי היא הנעלית ביותר, ומצד שני סוואמי ויוקאנאנדה אמר פעם לנוער הודי כי הם יכולים להיות "יותר קרובים לאלוהים באמצעות כדורגל, מאשר בקריאה בגיטה!". הבהקטי יוגה נחשבת לדרך הקלה ביותר אל אלוהים, אך ישנם לא מעט מכשולים (בעיקר מנטליים) בדרכו של הדבק לעבר פיתוח מודעות טהורה וחזקה.
שליטה על החושים, ריכוז ההכרה ופיתוח המודעות הם תהליכים חשובים ורציניים מאוד בחייו של הדבק. לשם כך נדרשים תרגולים שונים ומאתגרים (מנטלית ופיזית) אשר מתורגלים מדי יום ונמשכים לאורך כל חייו של הדבק.
נדירים המקרים בהם פרק חיים אחד מספיק, ולרוב אנו נולדים שוב ושוב כדי להגיע להגשמה עצמית (סמסרה). בהדרגה לומד הדבק וחווה את הגופים היותר עדינים מלבד הגוף הגס (הפיזי), ורק כאשר טיהר את ליבו נאמר שגם רוחו נקייה (אין זה מקרה שיסוד האוויר נמצא בצ'אקרת הלב).
דבקים שכאלה מתאימים קצת יותר להגדרה של אנשים רוחניים, לא? דבקים שכאלה נמצאים בקרבנו, הם לא רבים וזו זכות גדולה להכירם.
לסייום, רוחניות היא מילה מאוד חזקה וגדולה אלא שבזמן האחרון היא קצת איבדה מכבודה. רוחניות שייכת לכל הדתות, התורות והדרכים ובעת ובעונה אחת איננה שייכת לאף אחת מהן. לא ניתן לרכוש רוחניות, לא משנה לכמה סדנאות נלך או איזה ידע נשיג, רוחניות כנראה צריכה להגיע בעצמה, מעצמה, מתוך תוכך.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם