ראשי » סגנון » ניו אייג' » מסביב לקוסמוס

פרחים שבורים: ביקור בקומונת כריסטיאניה, חלק ב'

בפרק הזה שי פסטרנק מתיישב בקפה וודסטוק ומתערבב עם האוכלוסייה המקומית בקומונה: היפים מזוקנים ומקועקעים שפוצחים במונולוגים מתלהמים כנגד המדינה

לחלק א'


אני ממשיך לאורך פושר סטריט, ומתיישב בקפה "וודסטוק". תה או קפה עולים כאן שבעה כתרים (כחמישה שקלים). במרכז קופנהגן – המחיר גבוה פי ארבעה. כאן אני נח שעה ארוכה, שותה תה וסופג את האווירה. כבר מזמן שכחתי שאני בדנמרק.

קפה וודסטוק נראה כמו הכלאה בין שק"מית צה"לית לבין פונדק דרכים אמריקאי משנות הארבעים. האוויר מלא בעשן סיגריות (בבתי הקפה בקופנהגן אסור לעשן). נרות דולקים על השולחנות בתוך בקבוקי אלכוהול ריקים. שוב אותם טיפוסים: גברים מזוקנים ומקועקעים לבושים בשלל תלבושות שונות ומשונות, ונשים מבוסמות קמעא.

כלבים ללא רצועה משוטטים בין השולחנות. נדמה לי לרגע שנקלעתי למשתה ויקינגי. המוזג לא יודע אם הוא רוצה מוזיקת רקע או לא. מדי פעם הוא משמיע שירים שקטים של בוב דילן, ואז מכבה את הטייפ. כולם קוראים עיתונים, ומדי פעם משוחחים בדנית עם היושב לידם, או מברכים בצעקה מכר המתיישב רחוק מהם. זו אווירת שאנטי דחוסה של היפים מובטלים למחצה, החיים יחד כבר ארבעים שנה.

כשבית הקפה מתחיל להתמלא, מבקש אחד האורחים רשות להתיישב לידי. גם הוא קשיש מזוקן, אך בניגוד לאחרים הוא אינו תושב קבוע כאן – הוא הגיע מעיר אחרת כדי לגור כאן במשך חודש ולעבוד בהתנדבות בניקיון ובגינון בשטחים הציבוריים של הקומונה (ללא הצלחה יתרה – אם לשפוט לפי איך שהמקום נראה).

הוא דני, אך נשוי ללבנונית ולכן רואה עצמו כמוסלמי. כשנודע לו שאני מישראל, הוא פוצח, כצפוי, במונולוג ארוך ומתלהם נגד המדינה שלי, כשהוא מגובה מדי פעם ביושבי השולחנות הסמוכים. אני מנסה להשחיל כמה

מילים, ומסביר לו שאינני מסכים עם כל מה שהממשלה שלי עושה, אבל שלדעתי הדימוי שיש לו על ישראל שלילי מדי ורצוף טעויות.

זו היתה שיחה מרתקת. למדתי מהאיש הזה הרבה. למשל – מסתבר שהפלת מגדלי התאומים היתה מזימה ציונית. הישראלים מילאו את המגדלים בחומרי נפץ מבעוד מועד – מה שמסביר כיצד יכלו המגדלים ליפול "רק" כתוצאה מהתנגשות מטוס. המטרה היתה לעזור לנשיא הטרי ג'ורג' וו. בוש. כולם הרי יודעים שמשפחות בוש ובן לאדן היו מושקעות עד צוואר במגדלי התאומים, ורצו לזכות בכספי הביטוח. לאחר שכילה את נאומו, קם בן שיחי והלך, לא לפני שהזמין אותי לראות את הפרחים ששתל. חבל שלא הזכרתי לו את גרינלנד.

אני מסיים את התה וחוזר לפושר סטריט. המקום התמלא בינתיים בתיירים. רובם תיירי פנים מדנמרק (בעיקר מקופנהגן) וחלקם מארצות אחרות. סמים נמכרים כאן באופן גלוי לגמרי, בעשרות דוכנים ניידים שהוקמו בשעה שישבתי בקפה וודסטוק. הדבר אסור על פי החוק (של דנמרק, כמובן).

סמים קשים, כמו הרואין, אסורים גם לפי חוקי כריסטיאניה. עם הקלים אין בעיה. חשיש מתוצרת מקומית עולה מאה כתרים (כשבעים שקלים) למנה של שלושה גרם. דוכנים אחרים מוכרים סחורה תמימה יותר: כלי עישון, תכשיטים ובגדים.

כאן תמצאו קמעות יפהפיות שגולפו על ידי בני גרינלנד משיני ניבתן (וולרוס) ולוויתן. זה אמנם פוגע בחיות הבר, אך המוטו של כריסטיאניה הוא "חייה ותן לחיות", וגם האסקימואים צריכים להתפרנס ממשהו. יש כאן גם עבודות יד הודיות, טיבטיות ואינדיאניות, ואפילו עבודות סריגה של נשים מצפון אפגניסטן.

אני מסייר עוד קצת במרכז השכונה. בבית הקפה "נמולנד" יש אנרגיות שונות מאוד מבקפה וודסטוק. יושביו הם בני נוער שבאו מבחוץ, אשר בינם לבין התרבות המקומית של כריסטיאניה אין הרבה קשר. הם באו בעיקר כדי להתמסטל מבלי להיתפס.

בעונה הזו מסתיימים הלימודים בבתי הספר התיכוניים, והבוגרים הטריים מגיעים לכריסטיאניה כדי לחגוג בצוותא את סיום הלימודים, בחבורות עליזות ורועשות. סיסמתם היא: "לחגוג עכשיו, להתנצל אחר כך... ".

בקפה "מאנפיסקרן" (שפירושו בדנית: דייג הירח) יש קהל מעט יותר מבוגר, בעיקר "רוחניקים" בשנות העשרים והשלושים שלהם. הוא ממוקם במבנה אבן מקסים בעל קשתות שנראה כאילו נלקח מיפו העתיקה. למעשה, זה היה פעם חדר המכונות של הבסיס הצבאי.

בחוץ מתנגנת מוזיקת רגאיי קופצנית, במין אמפיתיאטרון קטן – חימום לקראת הופעה שתהיה כאן מאוחר יותר. בפנים מושמעת מוזיקת ג'אז שקטה. הקהל בחלל הדו-מפלסי מרוכז ברובו ליד הבר וסביב שולחן הביליארד.

אני מתיישב בשולחן במפלס העליון ליד צעיר תושב קופנהגן המכיר היטב את כריסטיאניה – אזור הבילוי החביב עליו. הוא לומד רפואה סינית, והמורה שלו הוא ישראלי. אתנו יושב גם אחיו, שביקר בישראל והתנדב בתחנת צפרות ליד אילת. שניהם היגרו לדנמרק מפולין לפני מספר שנים. הם יכלו לבחור להתגורר בכל עיר באיחוד האירופי, אך כולן נראו להם דומות זו לזו: אותן רשתות מזון-מהיר אמריקאיות, אותם מותגים בינלאומיים, אותם שלטי חוצות.

קופנהגן משכה אותם בזכות קיומה של כריסטיאניה, קהילה אלטרנטיבית ייחודית, שגם אם אינם משתייכים אליה, הם יכולים לבקר בה ולהתבשם מניחוחה. שלושתנו שואפים מלוא הריאות מהאוויר של בית הקפה, המלא בעשן של טבק מעורב בקנאביס.


המשך יבוא


ד"ר שי פסטרנק הוא רופא ומטפל ברפואה משלימה. ספרו "זיוה" ראה אור לפני כשנה

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...