ראשי » סגנון » ניו אייג' » בין גוף לנפש

הכל בראש: שיעור בשחרור

השחרור האמיתי מתחיל מהראש, וכאשר הראש אומר שהכל אפשרי, הגוף מיד מזהה את זה והופך להיות קיים: אם הראש משוחרר, הגוף משוחרר

השיעור הראשון בטאי-צ'י מתבסס על שחרור. אני אומרת לתלמידה חדשה כי כל מה שחשוב כרגע הוא להקשיב לגוף שלה, להשתחרר מכל ידע שהביאה לכאן, כמו הצלחה, תנועות יפות, מדיטציה, רפואה מיידית וכו', ולתת לגוף קודם כל להשתחרר.

כמובן שזו משאלה בלבד, כי בסוף השיעור הראשון יוצאים בדרך כלל עם שרירים שאומרים משהו, עם כתפיים שמזמן לא ניסו לשחרר את העומס מעליהן, עם מחשבות שמוצאות את התפיסה הבסיסית כמשהו שכדאי לעבוד עליו.

השיעור בשחרור נמשך לאורך כל השנים, לפחות כך זה לגבי. בחודשיים הראשונים הלכתי בשרירים תפוסים ומכווצים, מגיעה לשיעורים ומגלה שכישרון הריקוד שלי חסר כל ערך ואפילו מפריע ללימוד, מגלה שמדיטציה לא נמצאת כאן, לפחות לא בהתחלה, מגלה שטאי-צ'י זה בדיוק מה שרציתי, אפילו שלא ידעתי שכך זה יהיה.

אחר כך חשבתי ששחרור מסתכם בלשחרר את הגוף. הפניתי את המודעות לכל שריר כואב בזמן שלו, לכל מאמץ מיותר שהופיע, והיו כאלה לאורך כל הדרך. מצאתי אותם ולא ידעתי איך להפטר מהם.

בשיחות עם דני, המדריך הראשון הנפלא שהיה לי, דיברנו על דת (חזר בתשובה) על חינוך (אני דמוקרטי והוא מעדיף חינוך

דתי), על גירושים (שלו, עוד לא הגעתי לאלה שלי) על נישואין (שלי, שחשפו התנגדות עזה לטאי-צ'י) ועל רוחניות (הוא רפואה טיבטית, אני טאו-תרפיה, הרבה נושאים משותפים). בשיחות האלו יצאו לאוויר בעיקר המון דעות שאפשר היה להתחיל להשתחרר מהן, או לפחות לזהות באמצעותן את התפיסות וההיאחזות.

עברו שנים. המושג שחרור התרחב לכיוונים רבים, ועדיין לומדת אותו בכל יום מחדש. השחרור הבסיסי נשאר בגוף, אבל היום הוא לא באמת בגוף, הכל בראש. אם הראש משוחרר הגוף משוחרר.

קשה לי להסביר את זה, לא מנסה אפילו. הידיעה שיש בי היום על שחרור עשירה ביותר, אני מזהה את המקומות התפוסים, לא תמיד יכולה להשתחרר מהם, אבל ברגע שיש זיהוי יש גם דרך עתידית לצאת מהתפיסות, ואני שמחה על כך.

השחרור האמיתי מתחיל מהראש, וכאשר הראש אומר שהכל אפשרי, הגוף מיד מזהה את השחרור הזה והופך להיות קיים.

יש דיוקים שנוספים עם הזמן. תוך כדי תנועה, בלי שנרגיש, הגוף לומד לשחרר - הרצועות מתגמשות, השרירים מתארכים, היכולת משתכללת ואפשר לקחת את התנועות עוד קצת קדימה כי הקצה מתרחק.

בלי לשים לב השחרור חודר ומעניק תמורה, שנראית כלפי חוץ בתנועה, ומורגשת כלפי פנים בשינוי שיכול להתרחש. השחרור נותן אפשרות לשינוי הפנימי, אבל הראש מחזיק ומקבע את הקיים, כך שלעיתים קרובות השחרור קיים בגוף, אבל האדם נשאר בתוך התודעה הישנה, לא מצליח לשחרר את הראש.

כאשר השחרור קיים בראש הוא נראה לעיני כל, או יותר נכון - לעיניהם של אלה שיודעים להתבונן. אם הראש יודע שהכל אפשרי, השרירים כבר לא צריכים לתמוך בגוף, הגוף מסוגל להיות נמוך, רך, נוקשה, זריז, יציב. ואז התרגול המתמשך משתלב עם השחרור האולטימטיבי הזה, וגם אם רק לשנייה - זו שניה של אושר גדול, שבו הכל מתחבר יחד לאפשרי, הכי אפשרי שקיים. באותו רגע הכל משוחרר.

לשמור על השחרור, בהתחלה במנות קטנות, בהמשך ברצף שהולך ומתרחב, עד שהכל משוחרר. אני בינתיים עליתי לכיתה ב'. יש עוד המון מה לשחרר בדרך הזו.


נעה מוסקט היא מטפלת בשיטת ריפוי מולד במרכז ובצפון.

למאמרים נוספים מפורטל נומיינד

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...