פותחים מעגל: סודות המנדלה
היא מסמלת בעיני רוחו של היוצר את המבנה המורכב של עולמו הפנימי, הנפשי והפסיכולוגי. המאייר איתן קדמי מסביר מהי המנדלה ואיך מציירים אותה
המילה 'מנדלה' Mandala מקורה בסנסקריט, שפה הודית עתיקה, והיא מתארת כל דבר שצורתו עגולה. בבסיסה היא מורכבת משתי מילים; המילה 'מנדה', שמשמעותה מקום גבוה ואיכותי, היכול לתאר כס מלכות או מושב הלוטוס שעליו יושב הבודהה. המילה 'לה' - שמשמעותה השלמה או סגירת מעגל.
חיבור שתי המילים יחדיו יוצר 'מעגל המכיל מהות', ואמנם כך מבקשת המנדלה להיות מקום מקודש וטהור. המהות הטהורה שאותה עוטף המעגל טמונה בנקודת המרכז של העיגול, והיא נקראת בסנסקריט 'בינדו'-Bindu - הנקודה האלוהית. ה'בינדו'
המנדלה משמשת את היוצר ככלי לדמיון ומסמלת בעיני רוחו את המבנה המורכב של עולמו הפנימי, הנפשי והפסיכולוגי. היא מסמלת את ראיית העולם שמחוץ לנו, את מרחבי הטבע, כדור הארץ, מערכת השמש והיקום כולו.
המסע בגוף אנושי מתחיל בביצית מופרית המתפתחת בתוך רחם, נקודת בינדו קטנה הגדלה להיות אדם שלם. התחושות והזיכרונות הבסיסיים המשותפים לכל בני האדם קשורים להיותנו עוברים מוגנים בחלל עגול, בתחושת אחדות עם גוף האם ועם היקום כולו.
אמרות רבות בשפה משתמשות במעגל כדימוי להמחשת תחושות של מחזוריות ושייכות, כגון, מעגל משפחתי, מעגל חברים, מעגלי חיים, מעגל השנה, סגירת מעגל ועוד.
עולם המנדלה אינו רק בגוף ונפש האדם. את הרעיון שהעולם בנוי כמעגלים הגה האדם כמעט מהרגע שאכל מפרי עץ הדעת והתחיל לחקור את מהות העולם סביבו. המראה הקדמוני של השמש הזורחת בממשלת היום והירח הזוהר בממשלת הלילה, מהווה כמעט את הבסיס לתפיסת האדם את היקום.
אנו נולדים לתוך כדור הנע על צירו ומסתובב סביב השמש. סביבנו מסתובב הירח, היוצר את מחזוריות הזמן, יום ולילה, שבוע, חודש ושנה. סביב השמש נעות במעגלים הפלנטות.
הטבע מגלה לנו אינסוף תופעות מנדלות, פרחים, קיני ציפורים, גזעי עצים, התגבשות המים. האדוות הנוצרות מזריקת אבן לאגם הן דימוי נפלא להסברת תהליך יצירת המנדלה. האבן מייצגת את הבינדו היוצר את האדווה הראשונה, מתוכה נוצרת האדווה השנייה וכך הלאה. אנרגיה יוצרת אנרגיה בצורה מעגלית.
יצירת המנדלה נעשית באותה שיטה בדיוק; בהתחלה המנדלה בנקודת הבינדו, מתוכה מתחילים להיווצר ולהתרחב מעגלים הסובבים אותה עד אינסוף. ביצירת המנדלה אנו עוברים משלב לשלב מבלי לתכנן מראש איך ייראה השלב הבא.
ציור המנדלה אינו ציור רגיל, לא נדרש ליצירתה שום ידע קודם באמנות. זהו ציור אינטואיטיבי שכל אחד יכול להתנסות בו.
השלב הראשון של יצירת המנדלה הוא שרטוט התבנית. נתחיל במרכז, בנקודת הבינדו. מרכז זה נותן לנו אחיזה לאורך כל תהליך העבודה. הוא מחבר אותנו לאנרגיה היצירתית, ממקד אותנו ומעניק לנו חוזק, איזון וביטחון עצמי. הוא מאפשר לנו להיות בהתמסרות ל'כאן ועכשיו'. מתוך הבינדו נשאב את האנרגיה הנמצאת ברבדים נסתרים בתת המודע.
לבסוף נפנה לפענוח המסרים שקיבלנו מן המנדלה, נוכל להתבונן ולפרש את המנדלה לבד או בחברותא.
היצירה האמנותית מאפשרת נגיעה ישירה בחוויה הרגשית. הרגשות שלנו משוחחים עמנו בשפה של צבעים ודימויים כמו בחלומות; אם אנחנו מבינים שפה זו, היא יכולה לפתוח בפנינו חלונות סמויים למעמקי הנשמה ומכאן קצרה הדרך לחולל שינוי בחיינו. לצייר מנדלה זה קודם כל הנאה שקטה ומרגיעה. לעצור את מרוץ החיים ולחוות לרגע את הנוכחות המלאה שבפנים.
יצירת המנדלה מעמיקה את המודעות, מגבירה את יכולת ההקשבה והריכוז ומעצימה את תחושת הערך והביטחון העצמי. דרך המנדלה ניתן לחוות את ה'אני האמיתי' ולהתחבר לייעוד האישי שלנו. כשמציירים מנדלה חווים קצב חיים איטי מן הרגיל, מה שמסייע לגוף להתאזן ולשמור על הבריאות הטבעית.
במעגל הפנימי אנו מרגישים מוגנים, ומאפשרים לעצמנו להאט את הקצב, כי אנו מכירים בעובדה שאין לאן להגיע, החיים הם כאן ועכשיו. אין צורך יותר להתגעגע לעבר, או לפחד ממה שיקרה בעתיד.
כשאנו שוהים בבית של הנשמה, מחוברים למרכז העצמי, במהות האמיתית שלנו - נפתחים השערים והשפע זורם אל תוכנו ללא מאמץ. אנו יכולים להפסיק את החיפוש כי הדברים מגיעים אלינו בדיוק בכמות ובזמן הנכונים.
במהותה, דרך המנדלה היא פשוטה מאוד. כל שעלינו לעשות הוא לשרטט עיגול, להתבונן בו, לשרטט תבנית בתוכו ולצייר מתוך הנקודה המרכזית. הפעולה הפשוטה הזו מכוונת את הנפש לחבק את עצמה.
הצורך והרצון לצייר מנדלה אינם מקריים. אמני מנדלה רבים מספרים שהגיעו למנדלה בתקופה של בלבול, כאוס ומצוקה נפשית. הם מצאו בציורי המנדלה אפשרות לבנייה עצמית ולהתארגנות, כמו מוות ולידה מחדש.
המנדלה מגיעה אלינו בתקופות שאנו נזקקים לה, כדי לארגן מחדש את הסדר הפנימי, ומאידך להיפתח לחוויות חדשות בלתי מוכרות.
מתוך הספר "דרך המנדלה". לאתר
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם