הרשת הרוחניקית: שיהיה לכם ססטוס דביק ומלא אור
לרוחניק המעודכן יש מרחב מחייה חדש יחסית: הפייסבוק - המקום בו מותר לערבב מילים מהז'רגון הרוחני עם סנסקריט עממית ולקוות שהן יחדרו לכמה שיותר לבבות וירטואליים. אז תעשו לייק, מה אכפת לכם?
אני רוצה לשתף אתכם במשהו שמצאתי על קיר הפייסבוק שלי ולא יכולתי להתעלם ממנו. קחו לכם רגע לקרוא אותו:
"שבוע טוב, מוצלח ומבורך מתוקים ואהובים שלי!
אין לכם זכות להיות אומללים, לעולם. גלו וחקרו את ארמונכם הקסום מדי יום, צעדו בתוכו, צפו בו, הקשיבו לו... הניחו לעצמכם לפגוש את עצמכם. הרחיבו את ביתכם מעט כל יום, ביטחו בביתכם.
האם אתם מסוגלים לאהוב באמת כשאתם טרודים בניסיונות ובמבחנים וכשאתם מרגישים שהכול וכולם נגדכם? בכל רגע אתם עשויים להיות מדוכאים, נעלבים, מודאגים נוטרי טינה, מתוסכלים, עצבניים או סתם מצוברחים.
לצעוד בדרך האור מחייב לקחת אחריות על ההתנהלות הפנימית. נגמרו התירוצים של: היא/הוא/הם אשמים, זה לא 'פייר', איזה חוסר צדק, חוסר התחשבות, חוסר איזון... בגלל זה/זו... עשו לי, לקחו לי, שיטו בי וכו'.
כל אדם מחפש אחרי האושר, הרי הוא מתחיל את חייו כחסר ישע, המציאות לא מתפשרת, ולכן גם ההגעה אליו דורשת יגיעה. מדי יום, הרשו לדבר קטן נוסף להיכנס. הרחיבו את תודעתכם ככל שהיא יכולה
קל מאוד לאהוב כשהכול זורם כהלכה. כשאתם מתנגדים לזה, אתם נוטים לאטום את ליבכם ולעצור את זרימת האהבה; ועם זאת זה הזמן שבו יש צורך באהבה... תנו לכל חלק חדר בקהילה השיתופית שלכם. כך יתרפא העולם - הפנימי והחיצוני. העולם כולו מצוי בכם כבר עכשיו, אבל בבערותכם אתם חיים באינטימיות וברצון עם הסבל - עשיתם ממנו שותף לחיים.
אם אנחנו רוצים ללמוד איך לחיות באיזון, בלי נדנדות ותגובות רגשיות, המורה הכי טוב הוא הגוף שלנו. הבערות היא בהחלט הסיבה לכך, ולכן נדרשים כלים לרכישה. זאת חכמה ודרך שצופנת בחובה עליות ומורדות.
העולם כולו פרוש לרגליכם. שיהיה זה שבוע של נאמנות לעצמכם, ביטחון במחשבותיכם, דרור לרגשותיכם, אחווה של אמת בין כולם ואהבה זורמת וממלאה כל חלקיק ביומכם. ברגע זה אני לוקחת אחריות מלאה על כל התרחשות, שלמים אנו - כל הנחוץ לנו בתוכנו הוא. ברגע זה אני בוחרת להיכנס לנתיב של אור בו הכול גלוי, שקוף ונגיש. מצטרפים/ות?!".
מנחשים מי עומד מאחורי הדברים? למה היא או הוא התכוונו, בעצם? למעשה, הקטע הנ"ל נכתב על ידי חמישה אנשים שונים, שאין לי מושג האם הם מכירים זה את זה, האם הם שייכים לאותה אסכולה רוחנית או האם הם נפגשו אי פעם. מה שבטוח זה שהם לא כתבו אותו יחד. הטקסט הוא ערבוב של משפטים שנלקחו מתוך פוסטים רוחניים בהגדרתם-את-עצמם שהופיעו על קיר הפייסבוק שלי ופורסמו על ידי מטפלים ומורים מתחומי הניו אייג' למיניהם, בזמנים שונים.
את הקטע יצרתי תוך דקות ספורות, בשיטת העתק והדבק של משפטים שנגזרו מכאן ומשם. לא שיניתי מילים וניסוחים, רק תיקנתי שגיאות כתיב מקומיות. אז איך בכל זאת הכול התחבר יחד בכזאת קלות? כי יש משהו בלהג הרוחני שעובד כמו התחזית האסטרולוגית בדפיהם האחוריים של מוספי סוף השבוע; הם כלליים, בלתי מחייבים ומספקים לנו את מה שאנו רוצים לשמוע.
הם נוחים לאוזן כי תמיד נשאר מספיק מרווח לפרשנות אישית. האם "צפי להפתעה בתחום הרומנטי", או "היזהרו בענייני כספים" ו"השתדלו לבלות עם חברים" יכולים להישמע כטעות (ולא משנה אם אתם גדיים, שוורים או בתולות)?
הנוסחה תמיד היתה פשוטה – משתמשים בכמה שיותר מילים מהז'רגון הרוחניקי, כמו אור, דרור או שאר מילות החופש, תודעה, פנימיות, אנרגיה, אהבה, איזון, מרחב, אמת, זרימה ולב. מדי פעם אפשר לשלב קצת סנסקריט עממית (אום, צ'קרה, שאקטי ושאנטי) או לחלופין מילים מארון הספרים היהודי או מתיבת הכתבים הטיבטית – תלוי מי בקהל.
וכן, מותר לערבב. אולי אפילו רצוי. את המילים משלבים במשפטים שמעודדים אותנו להתבונן פנימה, להיות נאמנים לעצמנו ולהשתחרר ממשהו. כולם מתחייבים על אושר, אבל בלי לנקוב בכמות או בתאריך. אחרי הכול, זה תלוי רק בנו, נכון?
הפייסבוק הביא לפריחה בתעשיית עצות האוויר. הנה, קם לו הרוחניק בבוקר במצב רוח לשרבט משהו על מרחב פנימי ואהבה עצמית. ההנחה היא שיש לו כל כך הרבה חברים וירטואליים עם זיקה לניו-אייג', שבטוח שבלב של כמה מהם זה יפגע בול.
הם יעשו לו לייק, יגידו לו תודה, יכתבו תגובה ויספרו לעולם עד כמה זה בדיוק (!) מה שהם היו צריכים לשמוע ממש היום. מי שלארג' אפילו יטרח לעשות שיתוף. מזיק זה לא, אולי זה אפילו מביא לקוחות חדשים.
אז מה הבעיה, בעצם? הבעיה היא שנשפכות ערימות של מוץ אל תוך מעט מאוד תבן. תחת המטריה הרחבה של הניו-אייג' יושבות השקפות שרחוקות זו מזו שנות אור. יש ביניהן תורות ופרקטיקות מועילות שנשענות על משנה סדורה, מסורות ארוכות והיגיון מדעי. אבל מכיוון שהן טובעות בכל כך הרבה סוכריות קופצות, לפעמים קשה להתקרב אליהן, וחבל.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם