תיקון המידות: למה אין אופנה לילדים שמנמנים?
ילדים שסובלים מעודף משקל מתמודדים לא רק עם בעיות חברתיות, אלא גם עם מחסור בבגדים שיהלמו את מידותיהם. מדוע בעולם בו 11 אחוז מהילדים סובלים מהשמנה, קשה למצוא חנויות ייעודיות למידות גדולות ואיך מסייעים לילד שרק רוצה להרגיש כמו כולם?

"זו הייתה חוויה די קשה בשבילי", מוסיפה לי חן. "כל פעם שיצאנו לחפש לי בגדים הבנתי שאני שונה. אמא שלי הייתה צריכה להתרוצץ כדי למצוא לי משהו ללבוש, להסתובב בין תופרות כדי לעשות מדידות ותיקונים, ותמיד זה יצא בערך: מבוגר מדי, לא מתאים. אבל אף פעם לא התווכחתי, כי הבנתי שזה מה שיש לילדים כמוני".
- הצטרפו לעמוד הפייסבוק של סגנון
אבל חגית, אם מסורה, לא הסכימה לקבל את רוע הגזרה והחליטה להילחם בכל דרך כדי לגרום לבנותיה להתלבש כמו שאר הילדים. בתחילה היא מצאה פתרון עקמומי למדי, שדרש ממנה לא מעט זמן והתברר כלא מספק: היא קנתה עבורן בגדים של נשים מבוגרות ולקחה אותם לתופרת בניסיון להתאים אותם עד כמה שניתן לבגדים שהילדות חלמו עליהם. "את נכנסת למעין סחרחרה שקשה לצאת ממנה", היא מסבירה. "מתחילה לקצר, להצר, לסגור את המחשוף, להוסיף פרח או תפר שיהפוך את הבגד לקצת יותר ילדותי וכמה שלא תעשי, זה לעולם לא ייראה כזה. היום מעודדים רזון אצל נשים, ובגדי הילדות הם בעצם גרסה מוקטנת לבגדי נשים בוגרות: הגזרות צמודות וקצרות, הבטן תמיד חשופה. התוצאה היא שלילדים במידות גדולות אין מה לחפש שם".
גם במשפחתה של נעמי, אמא לילד בן 9 בעל משקל עודף, המצב דומה. "כל הורה רוצה שהילד שלו ירגיש טוב עם עצמו, ושלא יהיה דחוי, במיוחד כשהם בגיל שבו הם מאוד עסוקים בהשוואות לאחרים - איך הם נראים ומה הם לובשים, איך להיות מקובל", היא אומרת. "לחפש בגדים בחנויות ילדים זו בפירוש משימה בלתי אפשרית. גם אם מאוד נתאמץ, הבגדים שיש היום ברשתות לעולם לא יעלו על הילד שלי: הם קטנים, צרים וקצרים, ועצם הניסיון למדוד אותם גורם לו עוול. זה פשוט מכעיס, כי ההתעלמות הזו מילדים מלאים לא ברורה לי.
"הבן שלי הוא לא היחיד בכיתה שלו בעל משקל עודף, הילדים יושבים שעות על המחשב ופחות אוהבים פעילות פיזית, והשמנה היא בעיה שלצערי קיימת אצל הרבה מאוד ילדים בישראל. אולי זה נראה לאנשים כעניין שולי, אבל זה מאוד מתסכל שבתור אמא את מבינה שלא משנה מה תעשי, את לא יכולה לגרום לילד שלך לא להרגיש חריג ושונה משאר החברים, ולדעת שאת לא יכולה לעזור לו".

11 אחוז מהילדים בעולם סובלים ממשקל עודף, אבל לא לכולם יש אמא יצירתית שרצה לתופרת. מחקרים שנערכו בבריטניה ובארצות הברית הראו שב-25 השנה האחרונות מספר הילדים השמנים בגילאי 11-6 עלה בשישה אחוזים וחצי בממוצע, אבל רק מותגי אופנה בודדים מייצרים בגדים במידות שיתאימו להם. זו רק אחת הסיבות שהילדים האלה סובלים מבעיות חברתיות. "באופן כללי, מחקרים מראים קשר ישיר בין עודף משקל וקשיי הסתגלות חברתית", אומרת רותי וינברג, פסיכולוגית קלינית המתמחה בעבודה עם ילדים והורים. "בחברה כמו שלנו, שעסוקה מאוד ביופי חיצוני ובחיטוב הגוף, הילדים שסובלים מעודף משקל מדווחים לא פעם על הצקות, עלבונות ויחס מפלה".

עד כמה מכרעת השפעתם של בגדים על דימוי גוף בקרב הילדים האלה?
"ברור שדימוי גוף הוא דבר מורכב שלא מושפע רק מבגדים. ילדים שסובלים מעודף משקל ומשווים את עצמם לחבריהם, או גרוע מכך לתמונות ממגזינים, לא ירגישו פתאום טוב יותר בעקבות בגד חדש. מצד שני זה כן משפר את ההרגשה כי כולנו מרגישים טוב יותר עם עצמנו כשאנו לבושים יפה והופעתנו מטופחת ומושקעת. בגדים יפים אינם ערובה להיעדר בעיות חברתיות אבל הם בטח לא מזיקים, והיום, כבר מגיל מוקדם יחסית, ילדים שמים לב לביגוד והנעלה. בחטיבת הביניים רוב הילדים כבר מתייחסים למותגים ולהופעה חיצונית ואצל בנות אף מוקדם יותר".
יעל רגב, בת 28, בלוגרית ויועצת קריאטיבית ב-ML, מותג הפונה לנשים במידות גדולות, נזכרת בכאב בשנות התבגרותה. "זה נושא מאוד עצוב בעיניי", היא מספרת. "אומנם לא הייתי ילדה שמנה, אלא התחלתי לעלות במשקל בחטיבת הביניים, אבל ברור לי שלילד שמן הניסיון לקנות בגדים
"בגיל הזה את גם מתחילה ללכת לבד עם חברות לקנות בגדים. כשאתן הולכות יחד לאותה חנות ואת היחידה שלא עולה עליה כלום, זו תחושה שמשתווה להרגשה של ילד עני - שלאחרים יש משהו שאתה לא יכול לקבל. אלה תחושות מאוד קשות בשביל ילדים, כי אסור להיות שונה בגיל הזה - אתה מגדיר את עצמך בהשוואה לכולם, ולא נגד כולם כמו בגיל ההתבגרות".
איך אנשים התייחסו אלייך?
"מזעזע. ממש התעללו בי. אני זוכרת כל דבר שאמרו לי עד היום, וזה היה בפירוש גיהינום. הייתי קונה בגדים בשוק הפשפשים או במין חנות מחסני אופנה הזויה באור יהודה כי היו שם בגדים במידות גדולות. אני זוכרת שבאחד הימים הראשונים בחטיבת הביניים, לבשתי שמלת חמניות מהממת משוק הפשפשים וילד אחד בא אליי ושאל - 'למה את לובשת שמלות, כי את שמנה?'.
"בתיכון זה כבר השתנה והיה הקטע של להיות אינדיבידואל אז יכולתי להתלבש מוזר כשמנה, להיות ממש שונה עד הסוף. הלכתי על הקיצוניות השנייה, ואז זה זרם טוב יותר. מאוד יכול להיות שהחלטתי להיות שונה כי לא הייתה לי ברירה. אני באמת מאמינה שדברים כאלה יכולים להשפיע על המהלך התקין של ההתפתחות שלך כאדם בוגר", היא מסבירה.
גם שחר, סטודנט בן 25, כיום בחור גבוה ונאה, זוכר היטב את טראומת חיפוש הבגדים. "בתור ילד הייתי ממש שמן ושנאתי ללכת לקנות בגדים, במיוחד לא עם חברים", הוא מספר. "הם מצאו תמיד בגדים יפים בקלות בחנויות של ילדים ואני הייתי צריך להיכנס לחנויות של מבוגרים, להסתפק בפריטים גדולים נורא שנראו כמו אוהל והיו כהים ומבדים עבים, כדי שלא יראו דרכם את צורת הגוף שלי. תמיד הייתי צריך להסתפק במה שיש, אפילו בגדים של אבא או סבא שלי. רק כשירדתי במשקל לפני הצבא, גיליתי שלקנות בגדים שהם גם נוחים וגם יפים זה לא מסובך. שנים אחרי, אני עדיין שומר את הבגדים הישנים ההם, אני לא יודע בדיוק למה, אבל מתפלל שלא אצטרך ללבוש אותם לעולם".

אצל משפחת סטמפל נוצר ממש משבר משפחתי ככל שלי חן ונועם התבגרו ורצו להתאים מבחינה חברתית ולהתלבש על פי צו האופנה. "לקראת בת המצווה של לי חן הסתובבנו ימים שלמים בחיפוש אחר שמלה", נזכרת חגית. "שום דבר לא עלה עליה. לא קימצתי בכסף או בזמן, אבל לא מצאנו כלום. היא הייתה מאוד מאוכזבת, אבל הבינה שאין לה ברירה ונאלצה להתפשר. לעומת זאת, נועם, הצעירה יותר, היא ילדה שיודעת בדיוק מה היא רוצה והיא לא ויתרה ושאלה אותי, 'אמא, למה רק אני לא יכולה ללבוש ג'ינס?'".
סטמפל שבורת הלב, החליטה לעלות שלב על מנת לספק לבנותיה פתרון ראוי, ולפני כשנה הקימה את המותג "פאפאנאש", המיועד לילדים במידות גדולות. "העובדה שלא היה להן פתרון הפריעה לי מאוד", היא מסבירה. "גם בתור אמא, גם בתור מי שהייתה ילדה בעלת עודף משקל וגם בתור אישה מלאה. הבנתי את התחושות שלהן. לעומתן, אני אישה מבוגרת, יש לי כלים אחרים להתמודדות ואני יכולה להגיד לעצמי 'תתפסי את עצמך בשתי הידיים ותעשי דיאטה', אבל אצל ילדות זה תהליך אחר, עדין ומורכב. את צריכה להיות אחראית על התזונה שלהן, אבל היה לי מאוד חשוב לא לפגוע בהן, בביטחון העצמי שלהן. זה תהליך שעשוי לקחת זמן".
אבל מותג לילדים במידות גדולות לא מתעלם מבעיית ההשמנה ומטפל בסימפטום בלבד?
"חשוב לי מאוד להבהיר שאני לא בעד השמנה, ממש לא. להורה יש אחריות על התזונה של ילדיו, וגם אני וגם הבנות שלי היום בתהליך של ירידה במשקל. המותג שהקמתי מיועד לתת פתרון זמני. אין שום סיבה שעד שהילד יירד במשקל הוא לא יתלבש יפה כמו כולם. כדי לא להדגיש את השוני בין הילדים, כרגע אין לנו כוונה לפתוח חנות, אלא רק להמשיך ולהפיץ בין חנויות לבגדי ילדים. אימהות מכל הארץ שולחות לי מכתבי תודה מרגשים עד דמעות, שהילדות שלהן יכולות לקנות בגדים בחנויות רגילות במידה שלהן, בגדים יפים שמתאימים למידות הגוף שלהן, כמו כל ילדה אחרת".

מלבד "פאפאנאש", בישראל קיימים מעט מאוד מותגים ייעודיים הפונים לילדים במידות גדולות, ביניהם Cool.com שנמצאת בתל מונד ו-TR Totally Right, שהוקמה ב-2009 בעקבות מצוקתם של זוג הורים שלא מצאו בגדים לבתם. טלי אשכנזי ורן רגב הקימו את TR כמענה לילדים ונוער בגילאי 6 עד 14 במידות גדולות.
"עבדנו חודשים על מחקר על מבנה גופם של ילדים בעלי עודף משקל", מספר אבי עובדיה, לשעבר מנהל פיתוח ואיכות בקסטרו, שחבר אל הזוג. "פיתחנו טבלת מידות ייחודית, שמתאימה בין מידת הבגד לגיל הילד. אנחנו משתפים את הלקוחות בפיתוח הדגמים. ישנם מספר ילדים המשמשים כדוגמני הבית ועוזרים לצוות הפיתוח. המדידות מתקיימות בנוכחות המעצבת והערות הילד והוריו מסייעות לצוות להבין את הצרכים של קהל היעד, עם דגש על עיצוב ונוחות. רוב הילדים הסובלים מעודף משקל למשל, לא אוהבים פתח צוואר צמוד לגרון, או שהחולצה חושפת את בטנם כאשר הם מרימים ידיים".
גם בעולם המצב אינו מזהיר, ואפילו בארצות הברית, שם נמצאים מרב הילדים בעלי המשקל העודף, ניתן למצוא חנויות בודדות הפונות לקהל זה, וגם אותן קשה לכנות אופנתיות במיוחד.
השאלה היא למה בעצם רשתות בגדי הילדים לא מגדילות את טווח המידות כדי להתאים את עצמן לתופעה? סטמפל טוענת כי זה פשוט פחות משתלם. "זו כמות יותר גדולה של בד והמחיר של בגדי ילדים הוא נמוך מלכתחילה", היא מסבירה. "אני פשוט החלטתי מראש להרוויח קצת פחות". רגב מוסיפה כי מבחינתה, במצב אידיאלי, מידות גדולות בכלל לא היו צריכות חנויות ייעודיות: "אני מאוד מקווה שלפחות אצל ילדים המותגים ישכילו להרחיב את טווח המידות בחנויות הרגילות כי לא מגיע להם להתמודד עם כזה שוני".
"ילדים תמיד יעדיפו לקנות בחנויות רגילות, אם יצליחו להתאים להם בגדים במידות גדולות יותר, כי חשוב להם להרגיש שהם אינם שונים מילדים אחרים", מסכמת רותי וינברג. "בשורה התחתונה, ברור שרכישת בגדים במידות גדולות היא לא פתרון לבעיית השמנה, אבל היא כן פתרון לבעיית הבגדים באופן כללי, וגם זה משהו".