ראשי » סגנון » אופנה ועיצוב » אופנה

שפת הרחוב: מחווה לצלמי רחוב

צילומי אופנת הרחוב לא התחילו מבלוגי האופנה המוכרים לנו. כבר מתחילת המאה ה-20 תיעדו גדולי הצלמים את ההולכים ברחובות וכך גם את התקופה והתרבות בתוכן הם חיים. כדי להראות את השפעתם עד היום, צילמנו בניו יורק מחווה לשישה צלמים אגדיים

קונספט וסטיילינג: אורי אורן, צילום: ניצן קרימסקי, איפור ושיער: קריסטין מנלאו

אחד הרגעים המרגשים בסרט הדוקומנטרי “ביל קאנינגהאם - ניו יורק”, על צלם אופנת הרחוב של “הניו יורק טיימס”, הוא הרגע שבו אומר הצלם בנחרצות למצלמה כי “תצוגת האופנה האמיתית מתרחשת ברחוב. תמיד הייתה, תמיד תהיה”.

המשפט שאמר קאנינגהאם, שמתעד את אופנת הרחוב בעיר מזה 33 שנה, מזכיר לנו שכבר מתחילת המאה ה־20, הרבה לפני שיטפון בלוגי אופנת הרחוב, תיעדו חשובי הצלמים בעולם את המתלבשים בבירות הגדולות. תיעוד אופנת הרחוב היה לא רק הצצה ללבוש של התקופה, אלא הציג גם את התרבות, המנהגים והנורמות, כשהמצלמה תפסה מצד אחד רגעים בעלי חשיבות היסטורית כניצני מהפכות שהחלו מהרחוב, ומצד שני רגעי קסם של מי שנלכדו באופן אקראי, להרף עין והמשיכו בדרכם.

“תיעוד אופנת הרחוב הפך כל כך דומיננטי בשנים האחרונות, שאפשר לומר שהוא גדל לממדים מפלצתיים בשוק האופנה הנוכחי”, מסביר אורי אורן, יועץ קריאטיבי ובלוגר אופנה, שגר בניו יורק קרוב לעשור. “האינטרנט הקפיץ אותו לממדי תופעה תקשורתית, הפך הכול לנגיש מאוד, והיום הבגדים מקבלים יותר סיקור מחוץ לתצוגה מאשר על המסלול עצמו”.

במאמץ להראות את ההתפתחות של צילומי הרחוב במהלך השנים, יזם אורן פרויקט מחווה לצלמי רחוב אגדיים, ביניהם ג’ון דיקן, איימי ארבוס ורוברט פרנק, שסללו את הדרך עבור תרבות הצילום הנוכחית. “הפרויקט הוא הומאז’ לאנשים הראשונים שהייתה להם טביעת עין למתרחש”, מפרט אורן. “לאנשים שהיו הראשונים לצאת לרחוב ולתעד את הדמויות שבו, לא בהכרח מזווית אופנתית, עוד הרבה לפני סקוט שומאן, הסרטוריאליסט, וטומי טון מהבלוג JAK&JIL, שבעצם שולטים בתחום כרגע. רשימת צלמי הרחוב של המאה ה־20 מכובדת, אך בחרנו להתמקד במרכזיים שבהם, אלה שלא מעט מצלמי אופנה העכשוויים שואבים מהם השראה”.

אורקין הייתה צלמת אמריקאית שהלכה לעולמה ב-1985. היא הייתה בין הנשים הראשונות שגילו אומץ ותעוזה שלא היו מקובלים, כשבשנות ה-40, כשהייתה בת 20, עברה לגור באירופה עם חברתה

הטובה, והשתיים גרו תחילה בפריז ובהמשך באיטליה. באותן שנים התחילה אורקין לעסוק בצילום, שהוגדר כמקצוע גברי מאוד. היא נהגה לצלם חברים ברחוב וכן אירועים שנכחה בהם.

 
תצלום ההשראה: “נערה אמריקאית באיטליה” משנת 1951, שהביא לאורקין את תהילתה. בתצלום, שצולם בפיאצה דה לה רפליקה בפירנצה, מצולמת שותפתה למסע בדרכן לקניות סוף השבוע בשוק המקומי. בדרך חזרה שרקה לה חבורת איטלקים בקרן הרחוב, ואורקין תיעדה את אותו רגע.

תצלום המחווה: המצולמת היא מארי ג’וספינה פאלדינו, סטודנטית לספרות איטלקית ב-NYU. היא לובשת טופ של מארק ג’ייקובס, חצאית וינטג’ ושאל מאוסף פרטי. צולם בוויליאמסבורג.

פרנק, צלם שוויצרי במקור, נחשב בעיני רבים כאבי הפוטו-ז’ורנליזם. הוא תיעד את המהפכה החברתית שעברה על ארצות הברית בשנות ה-40 וה-50, ונהג לצלם ברחובות ניו יורק במטרה לתעד את אמריקה של אחרי מלחמת העולם השנייה - מדינה שרויה בטראומה, שהייתה אומנם גאה בניצחון, אך לא ידעה איך להתמודד עם האובדן. פרנק תיעד גם את המתיחות בין שחורים ולבנים ואת המלחמה הקרה, וצילם עבור המגזינים “ווג” ו”הארפר’ס בזאר”.

בשנות ה-50 הוא הושפע מהכתיבה של ג’ק קרואק, והיה אחד הצלמים היחידים שצילמו את דור הביטניקים של שנות ה-50 וה-60. פרנק אף צילם את עטיפת האלבום של ה”רולינג סטונס”, Exile on Main Street.

תצלום ההשראה: נלקח מהפרויקט The Americans, עבורו קיבל פרנק בשנות ה-50 מענק מקרן גוגנהיים, כדי לנסוע ולתעד את המרקם החברתי של אמריקה.

תצלום המחווה: ג’סטין דין תומאס, סולן ההרכב הניו יורקי The Bowery Riots, לובש ז’קט, חולצה וג’ינס של פול סמית. צולם בצ’יינה טאון.

סאנדר נולד בווימאר ב-1876. בבגרותו עסק בצילום ובגיל 34 עבר לקלן שבגרמניה, שם פתח סטודיו. מכיוון שלא אהב את החיים העירוניים, הוא עבר לגור בפרברים והחל לתעד את התושבים הכפריים ואת אנשי הצווארון הכחול ממעמד הפועלים של גרמניה באותן שנים: כורי פחם, גננות, חולבים וטבחים.

בשנות ה-30 צילם סאנדר קרוב ל-600 פורטרטים, ועם עליית המשטר הנאצי נאסר עליו, כמו על יתר האמנים בני תקופתו, ליצור אמנות שאינה קשורה למשטר או לצלם דמויות במראה לא ארי. מסיבה זו החליט סאנדר להפסיק לצלם אנשים לחלוטין, ומאמצע שנות ה-30 ועד מותו ב-1964, צילם נופים וארכיטקטורה בלבד. עבודותיו המוקדמות שימשו השראה למעצבי אופנה רבים, ביניהם יוז’י יממוטו וג’ון גליאנו.

תצלום ההשראה: “אשתו של הצייר פטר אבלן”. האישה, המשדרת אנדרוגיניות, צולמה בקלן ב-1926 כשהיא מוקפת ביצירותיו של בעלה.

תצלום המחווה: המצולמת היא ג’ו ספנסר, ציירת מניו יורק, בסטודיו שלה ברחוב באוורי. היא לובשת שמלת וינטג’ של יוז’י יממוטו.

דיקן היה צלם פורטרטים וחברה בלונדון. משנת 1939 הוא תיעד את החברה הגבוהה של אותם ימים, ופורטרטים שצילם נתלו בבתי שגרירים ואמנים, כשהחשיפה הזו הובילה אותו בהמשך לעבודה ב”ווג” הבריטי. הוא פעל בין 1940 ל-1960, בעיקר בפריז, בלונדון וברומא, והיה כרוך אחר חלונות ראווה, אלמנטים שמופיעים כרקע במרבית הפורטרטים שצילם. דיקן עבד גם עם הצייר פרנסיס בייקון, שהתבסס בציוריו על צילומים והעביר אותם לקנבס.

תצלום ההשראה: המצולם הוא ג’ורג’ דאייר, מתאגרף בריטי והמאהב של בייקון, שהיה זה ששילם עבור צילום הפורטרט. בתמונה שצולמה ב-1964 בסוהו שבלונדון עומד דאייר ליד חלון ראווה, ואם מסתכלים היטב רואים בו את בבואתם של דיקן ובייקון משתקפת דרך הזכוכית.

תצלום המחווה: קא, בנקאי שגר בניו יורק, במקור מגאנה, צולם בטרייבקה. הוא לובש חליפה של מארק ג’ייקובס וחולצה של ת’ום בראון.

בתם של השחקן אלן ארבוס והצלמת דיאן ארבוס, שהתפרסמה לראשונה בשנות ה-80 כצלמת של ה-Village Voice, כשתיעדה אופנת רחוב ודמויות מסצינת הדאון-טאון. המדור של ארבוס שנקרא On the Streets, הפך נחשק תוך זמן קצר, ובאותן שנים אמנים רבים שגרו בניו יורק עשו הכול כדי להופיע בו. הם למדו את המסלול בו הולכת ארבוס, והיו עומדים בקרנות הרחוב וממתינים לה, כשהם לבושים בקפידה, כמעין מופע שהעלו לכבודה.

ארבוס הייתה הראשונה שצילמה את מדונה, את מפיקת המסיבות סוזן בארטש ואת המעצבת אנה סואי. דמויות רבות שצילמה למדור במהלך שנות ה-80, התפרסמו בעשור שלאחר מכן והפכו לדמויות איקוניות. ארבוס ממשיכה לצלם גם היום, ומלמדת צילום בניו יורק.

תצלום ההשראה: נקרא “ביריות וגרביים” והוא צולם ב-1983 בגריניץ’ וילג’. בתצלום שני תלמידי תיכון מברוקלין: אנדרה ווקר, כיום מעצב אופנה וסטייליסט, ופייר פרנקילון, כיום אמן.

תצלום המחווה: פבלו, משורר, ו-וויני, דוגמן לשעבר, לובשים Marc by Marc. צולם בלואר איסט סייד.

אמנית אמריקאית שנולדה בניו ג’רזי, למדה ציור בבאפאלו ובהמשך עברה לצילום. שרמן יוצרת עבודות בסדרות, כמעט בכולן היא מצולמת כדמויות שונות.

 
תצלום ההשראה: לקוח מסדרת הצילומים Untitled Film Stills שצולמה בין 1977 ל-1982, וכוללת 69 תצלומים. שרמן הייתה בת 23 כשהתחילה לצלם את הסדרה, אשר יצרה הצצה לחיי היומיום של שחקנית הוליוודית, מעין קלישאת הכוכבת הבלונדינית. הפריימים נראים כאילו נוצרו עבור מגזין אופנה, אך הכוונה הייתה ליצור מחאה על חד ממדיותן של הנשים במגזינים האלה. שרמן סיפרה כי עצרה את הסדרה אחרי 69 צילומים כי נגמרו לה הקלישאות.

תצלום המחווה: ג’יין מאליקי, עובדת במותג האופנה Band of Outsiders, לובשת חולצת וינטג’, ז’קט של ג’וניה וואטנאבה, צעיף של דריס ואן נוטן וכובע וינטג’. צולם בוול סטריט.

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...