בחזרה לצפון: ביקור טעים ברמת הגולן
שמונה שנים עברו מאז הפעם האחרונה שביקרנו במסעדת "חוות הבוקרים" בגולן, האם הטעם הנפלא מאז נשמר עד היום? וגם: מנפלאות המטבח הדרוזי במג'דל-שאמס
פשטות מקסימה. חוות הבוקרים. יעל שביט
לגבי המסעדה שבה נאכל, לא היו ספקות והרהורים. "חוות הבוקרים", כמובן , בקיבוץ מרום גולן. אלא אם שכחנו להזמין מקום, ואז לא היה סיכוי שנשיג שולחן פנוי, שכן לעוד הרבה משפחות אחרות שילדיהם שירתו באזור היו תוכניות ידועות מראש בשבת, והן תמיד כללו את חוות הבוקרים.
זה היה לפני כשמונה שנים, ומאז שהילד השתחרר לא חזרנו לבקר במסעדה, למרות שרק זכרונות טובים נשארו לנו ממנה. בשבוע שעבר הגענו לבחון האם אכן הסטייקים וההמבורגרים שליקקנו מהם את האצבעות אז, נותרו כשהיו, או שמא הזמן שינה גם אותם וגם אותנו.
כבר בכניסה שמחנו לגלות שבקתת העץ הגדולה והנעימה, שבתוכה פזורים שולחנות מעץ כבד, לא השתנתה. אפילו הריח המיוחד של המקום עלה שוב באפנו. יש משהו נעים ועוטף במסעדות ותיקות, שנשארות כשהיו.
הגיל במקרה הזה הוא יתרון גדול. ככה בדיוק צריכה להיראות מסעדה במקום כמו רמת הגולן, שמגישה בעיקר בשר, ושבשלושת השולחנות שלידינו ישבו מילואימניקים מאובקים, שלקחו לעצמם שעה קלה כדי להנות מאוכל טוב, אחרי שקצה נפשם במטבח הצבאי. מצד אחד יש תחושה של מותרות ומקצועיות, אבל הכל פונקציונאלי. אוכלים - הולכים.
למנות ראשונות לקחנו את הכנפיים ברוטב ג'ינג'ר וצ'ילי (36 שקל), את השניצלונים המצופים בפירורי פנקו (33 שקל), שמגיעים עם מיונז וואסבי ואת האמפנדות הקטנות הממולאות בשר (28 שקל), שמגיעות עם רוטב צ'ימיצ'ורי.
אלו היו מנות שהזמנו גם לפני שנים. הכל עוד שם, וגם הטעמים שזכרנו לא איכזבו. ככה בונים מוסד קולינארי, וחוות הבוקרים היא בהחלט מוסד שכזה. גם אם תגיעו אחרי שנים של היעדרות, תקבלו את אותו אוכל באותה רמה. זה כל מה שביקשנו. לא חיפשנו תיחכום, גם לא מנות מיוחדות שהשף קדח ממוחו היצירתי. לא סיפרו לנו על אוכל שנעשה רק ממרכיבים ששייכים למקום, הירקות לא היו בלאדי, והאוכל לא היה "אופייני לרמת הגולן". לא תמיד צריך את כל זה כדי ליהנות. חוץ מזה, מסעדות כאלו יש לנו בשפע בתל אביב. הפשטות הנכונה והטובה של חוות הבוקרים היא שהקסימה אותנו.
המחירים הנוחים השתנו קצת כאשר עברנו למנות העיקריות. סטייק אנטרקוט 300 גרם עשוי כמו שצריך וטעים מאוד עלה 131 שקל, המבורגר 250 גרם, מוגש בלחמניה (60 שקל) נאכל בשמחה גדולה, וכך גם ספריבס הטלה 420 גרם ששכבו ברוטב הדרים טעים וקליל. כמובן שהגיעו גם צ'יפס, בטטה ותפוחי אדמה בתנור וסלט.
המנות גדולות, השירות מהיר וקשוב, הבירה הצוננת (גולדסטאר) ששתינו התאימה לארוחה ולמצב הרוח הטוב, והיה לנו ברור שגם בפעם הבאה שנגיע לאזור, זו תהיה המסעדה שנבחר לאכול בה. גם משום שהיא טובה, גם משום שאין הרבה אופציות אחרות.
חוות הבוקרים, קיבוץ מרום גולן. טלפון: 04-6960206.
ככה בונים מוסד קולינארי. חוות הבוקרים.
יעל שביטיעל שביט
על הגדר הסורית
בגובה 1,200 מטר מעל פני הים, כשתל אביב כבר התחילה את תקופת המהבילות המעיקה שלה, אנחנו יושבים על מרפסת גדולה במלון נרקיס במג'דל שאמס, חיוך גדול של נחת מרוח על פנינו, ונופה המרטיט של רמת הגולן פרוש לפנינו. יום שישי, שעת בין ערביים, והמלון בן 21 החדרים, שבדרך כלל שוקק חיים בסופי שבוע, כמעט ריק.
מלון נרקיס. אווירה רגועה ומפנקת. צילום: יח''צ
עוד שבוע-שבועיים, כאשר ישכחו את מאות הסורים שהגיעו מאחד ההרים הסמוכים וניסו לפרוץ את הגבול לישראל, הכל יחזור לקדמותו. הרי חופשות הקיץ לפנינו, ואם אפשר ב-400 שקל ללילה לזוג להשיג חדר יפה שמאובזר בטלוויזיה, ערכת קפה ותה, שירות אינטרנט אלחוטי, מקרר ונוף מרהיב הנשקף מכל חלון, וכמובן ארוחת בוקר שכמותה תתקשו למצוא בבתי מלון אחרים, כדאי לשכוח כמה שיותר מהר את האירועים שהיו וחלפו.
אנחנו אורחיו של ג'אסן ראבאח, בן הכפר, שעשה חייל בעבודות קבלנות בכל רחבי הגליל, והחליט להשקיע הרבה כסף בבניית המלון החדיש והמודרני הזה, שהוא מאמין שיעזור לפיתוח התיירות באזור. בנוסף לחדרים, ולארוחת הבוקר הגדושה, שכוללת גם תבשילים מקומיים וכמובן חומוס עם מגוון תוספות, יש שם סידור שאפשר להזמין מראש ארוחת צהרים או ערב, ותמורת 75 שקלים יפתחו לכם שולחן מטעמים שיגרום לכם הנאה גדולה.
כמובן שבקיץ עדיף לשבת על המרפסת, לבהות באופק ללא כל מטרה, כשבינתיים יניחו לכם על השולחן חומוס נפלא שהוכן במקום עם גרגרי חומוס, עלי גפן קטנטנים ממולאים באורז, קובה מטוגנת ממולאת בשר, סיניה (תבשיל בשר טחון עם טחינה), מקלובה (תבשיל אורז עם ירקות ובשר כבש) סלט ירקות, עוד שניים-שלושה סלטים אחרים, וכמובן פיתות דרוזיות שנאפו בטאבון רגע קודם.
יש בתפריט עוד הרבה מנות אחרות, אבל אנחנו הסתפקנו באלו. האמת שהגענו סקפטיים. לא כל כך נתנו כבוד לאוכל הדרוזי, שבעבר טעמנו ולא השתגענו. האוכל שמכין הטבח של מלון נרקיס העביר לנו מיד את הסקפטיות, שהתחלפה בהתלהבות גדולה. ארוחה משובחת, הכנסת האורחים הדרוזית הידועה באה כאן לביטוי בעיקר בחיוך הנעים של המלצרית ובכמויות האוכל הענקיות, ובכלל באווירה הרגועה והמפנקת שיודעים לתת שם.
מלון נרקיס, מג'דל שאמס. טלפון: 04-6982961.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של מעריב בואו להמשיך לדבר על זה בפורום מתכונים -
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם