השורדים האמתיים: סיפורו של השבט שטרם אמר את דברו
שבט ילידים מנותק התגלה ביערות הגשם של האמזונס, כשהוא מוקף בחלקות חקלאיות של בננות ותירס. כעת מנסה הסוכנות הברזילאית להגנת האינדיאנים להגן עליהם מפני "האנשים שבחוץ"
הסוכנות הברזילאית להגנת האינדיאנים הודיעה על איתור שבט לא מוכר של ילידים, מהשבטים האחרונים שמוגדרים uncontacted, כאלה שלא היה להם מגע עם האוכלוסייה הכללית.
מדובר בסוג ההודעות אותן יוצא לנו לשמוע פחות ופחות מאז המאה ה-19, כשהאנתרופולוגים הראשונים חבשו את כובעי השעם שלהם ויצאו לתור אחרי מה שבעידן טרום התקינות הפוליטית נקרא "שבטי פראים".
על פי רשויות ברזיל, הקבוצה מונה כמאתיים בני אדם החיים ביערות הגשם של מערב האמזונס בבקתות מסורתיות (מהסוג שנקרא malocas). הכפר של הילידים מוקף בחלקות קטנות של בוטנים, בננות ותירס.
מניסיונם המר של שבטים מנוקתים קודמים, כמו 500 אומות הילידים שחיו בצפון אמריקה לפני הכיבוש האירופאי, ידוע שהמפגש עם "האנשים מבחוץ" גורם בדרך כלל לחיסולה של התרבות הילידית. בדרך כלל לא בשל אלימות גלויה אלא בגלל הידבקות במחלות, רעב ושינויים מהירים וחדים מדי באורח החיים.
השבט
על פי קרן האינדיאנים הלאומית של ברזיל (FUNAI), ארגון ממשלתי שמטרתו להגן על זכויותיהם של ילידים, חוקרים החלו להיות מודעים לאפשרות קיומו של השבט לאחר שהבחינו בכמה קרחות קטנות ביער שנראו בצילומי לוויין של עמק ג'בארי (Javari) במערב האמזונס, סמוך לגבול ברזיל-פרו.
בחודש אפריל יצאה טיסה מעל האזור ואז אכן ניתן היה לאמת שקיים שם ישוב המורכב משלושה אזורים חקלאיים וארבע בקתות גדולות.
גילוי נדיר כמו זה מסעיר את הדמיון של כולם, ובעיקר של החוקרים. אבל האם אנחנו יכולים לאפשר לסקרנות שלנו לסכן את האנשים האלה? לדברי פבריציו אמורים, מתאם משלחת המחקר הברזילאית, אישורן של תגליות כאלה מצריך שנים של מחקר זהיר שמונחה על ידי כללים שמטרתם להגן על שבטים מנותקים כמו זה.
פבריציו אמורים מתאר מה התגלה עד כה: "היבולים, כמו גם הבקתות, הם חדשים ומתוארכים כבני שנה. מצב הקש ששימש לבנייה והגודל של התירס מעידים על גילם. מלבד התירס, היו בננות וגידולים צעירים שהם כנראה בוטנים ויבולים אחרים".
על מנת להגן על השבט, ב-FUNAI מתכננים לא לחשוף פרטים מדויקים, ביניהם מיקומו של השבט, באזור שמשמש בית לעוד 14 שבטים מנותקים אחרים שזוהו עד כה. אך כאמור, למרות שבני השבטים המנותקים טרם פגשו פנים אל פנים את האנשים מבחוץ, אותנו, הם מושפעים ממעשינו הישירים והעקיפים שמסכנים אותם.
"האיומים העיקריים לשלמותן של הקבוצות הללו הן דיג לא חוקי, ציד, כריתת עצים, כרייה, בירוא יערות לצורך שטחי מרעה חקלאיים, פעילות מיסיונרית ותקריות שמתרחשות בגבול, כמו העברת סמים", אומר פבריציו אמורים. "מצב נוסף שמצריך תשומת לב הוא חיפושי הנפט בפרו, דבר שיכול להשפיע על עמק ג'בארי".
יש כמובן הרבה מה ללמוד מאנשים שחיים רק על מה שמספקת להם סביבתם הקרובה, דבר שכבר כמעט שכחנו עד כמה הוא אפשרי. מצד שני, עדיף לא לאלץ אותם לחלוק אתנו את מסתרי תרבותם. זה ממילא יקרה במוקדם או במאוחר.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם