ראשי » סגנון » תיירות » תיירות בעולם

ערים סביב לה: שלושה טיולי יום ממדריד

לפסוע על חומות "העיר המבוצרת היפה בספרד", לטעום מרציפנים בין סימטאות צרות, ולבקר בבתי כנסת עתיקים. במרחק קצר ממדריד תמצאו שלוש ערים קסומות שבכל אחת מהן גם פרק יהודי חשוב. שלוש טעימות ספרדיות אותנטיות במרחק נסיעה

ספרד היא אחד מאתרי התיירות המבוקשים בעולם ועל-פי נתוני יורו מוניטור, מובילה במקום השני באירופה במדד התיירות הנכנסת. מדריד, הבירה, היא אבן שואבת לאנשי עסקים, לאוהבי השופינג, לאוהדי ריאל מדריד ולמי שמתעניינים בהיסטוריה, ארכיטקטורה ואמנות.

אם אתם מתכננים להגיע למדריד, מומלץ להאריך את השהייה ולצאת ממנה למספר טיולים מרתקים בערים סמוכות, בעלות קסם רב בפני עצמן.

קרבתן של ערים אלה למדריד, דרכי ההגעה הקלות אליהן ואופיין המיוחד מושך אליהן מבקרים רבים. הקשר היהודי של כמה מהן מעצים את העניין שהן מעוררות. בכל אחת מהן אפשר לבלות בקלות יום שלם ולשוב למדריד עוד באותו יום, כלומר אין צורך בטילטול מיותר של המזוודה.

 

העיר אבילה היא ללא ספק יעד מקופח. רבים מתעלמים ממנה לחלוטין וממש לא בצדק. היא שוכנת במרחק כתשעים קילומטרים ממערב למדריד. משך הנסיעה אליה הוא כשעה ורבע והתמורה למאמץ גדולה.

יש תחרות לא קטנה בין אבילה לטולדו על התואר "העיר המבוצרת היפה בספרד". אבילה עשויה לנצח בתחרות דווקא בזכות העובדה שפחות מבקרים מגיעים אליה והחומות והרובע העתיק שלה נשמרו במצב מצוין.
 
שמונים ושמונה מגדלי שמירה מזדקרים מעל החומה שמקיפה את אבילה. די בעובדה הזאת כדי להבהיר את גודל היקפה של החומה ואת עושרה ההיסטורי. הטיול הראשון ואחד היפים בעיר הוא לאורך החומה שמקיפה את העיר. הקטע המעניין ביותר הוא בין השערים – פוארטה דל כרמן ופוארה דה לוס לילאס. לאורך החומה אפשר לראות רבים מן הביצורים, חרכי הירי והאדריכלות שנועדה להגן על העיר בימי הביניים.

כדאי גם לבקר במנזר סנטה תרזה בלב החלק העתיק והמבוצר של העיר. המוצג המרכזי במנזר אמנם מעט מצמרר – טבעתה של תרזה שמוצגת כאשר היא עדיין על אצבעה של הקדושה, אבל למנזר יש חלקים מעניינים רבים וחצר פנימית יפה שלא כדאי להחמיץ.

בין חומותיה של העיר היפה הזו מסתתר הגן של משה דה ליאון שעל פי אחת הסברות הוא המחבר של ספר הזוהר.

אם אינכם ממהרים כדאי להמשיך מאבילה לעיר סלמנקה, כמאה קילומטרים נוספים בכיוון מערב. אפשרות נוספת שרבים מעדיפים היא לשלב את הביקור באבילה עם ביקור בסגוביה במשך יום אחד ארוך. סגוביה נמצאת במרחק שעה נסיעה צפונה מאבילה.

 

העיר סגוביה היא לדעת רבים, טיול היום היפה ביותר ממדריד. היא מרוחקת 91 קילומטרים מצפון לבירה הספרדית ומייצגת באופן הטוב ביותר את המורשת התרבותית והאדריכלית של קסטיליה הישנה. בשנת 1474 הוכתרה כאן המלכה איזבלה לכס המלכות ובכך יש להעיד על חשיבותה של העיר באותה תקופה. המאה ה-15 וה-16 היו תור הזהב של סגוביה ובכל מקום קל למצוא שרידים לאותה תקופה מפוארת ובעייתית בה איזבלה העניקה כוח גדול לאינקוויזיציה הספרדית.

במהלך הסיור בסגוביה אסור לוותר על ארבעה אתרים חשובים:

1. הראשון והמופלא ביותר הוא האקוודוקט הרומי בן אלפיים השנים. מוליך המים הגבוה הזה נשמר באורח מושלם ועדיין מתפקד. יש בו 118 קשתות אבן ובנקודה הגבוהה ביותר הוא מתנשא לגובה 29 מטר מעל הקרקע. אורכו של האקוודוקט 720 מטרים והוא חוצה את כיכר השוק הישנה – פלסה דל אז'וגוואז'ו. המורים שכבשו את סגוביה במאה ה-11 הרסו אמנם 36 קשתות אבל פרדיננד ואזבלה שבו ובנו אותן במאה ה-15.
 
2. האתר המרשים השני בסגוביה הוא מצודת האלקאזאר. העדות הטובה ביותר על יופיו היא העובדה שרבים בעבר השוו אותו לספינה ענקית שמפליגה בין העננים שבשמיים. כדאי לצפות בו תחילה מנקודת מבט נמוכה – במפגש הנהרות קלאומרס וארסמה בחלקה המערבי של סגוביה ורק אחר כך לטפס אל המבנים הגבוהים שלו. המצודה נבנתה במאה ה-12 ואירועים רבים בקורות משפחת המלוכה הספרדית נקשרו בה. כדאי במיוחד לטפס על מגדל המצודה, ממנו נשקף נוף מרהיב של מרחבי קסטיליה ושל גגות העיר.

3. כנסיית הקורפוס קריסטי, שבעבר היתה בית כנסת, ששרידיו נשמרו היטב עד היום.

4. ארמונו של אברהם סניור, מי שהיה איש הכספים המרכזי של פרדיננד ואיזבלה, מלכי ספרד. אברהם סניור ועמיתו, מנהיג הקהילה היהודית, דון יצחק אברבנל, נכחו במעמד חתימת צו הגירוש של יהודי ספרד (1492). אברהם סניור המיר את דתו ושינה את שמו לקורנל ואילו דון יצחק אברבנל בחר לעזוב את ספרד.

צאצאי משפחת סניור עברו לאמסטרדם, הקימו שם את בית הכנסת הפורטוגזי וצאצאים אחרים עלו מאוחר יותר לישראל והיו ממקימי העיר תל אביב. על-פי גילויים אחרונים, הקים אברהם סניור בית תפילה נסתר בביתו עבור האנוסים, שביקשו לשמר את יהדותם.

ארמונו של אברהם סניור או לפחות חלקו הגדול נמצא היום בבעלות המנזר הפרנסיסקני, זו גם הסיבה שהכניסה למקום כרוכה בקשיים רבים עד בלתי אפשרית. למרות זאת, ניתן לראות את המתחם ואת המבנה מבחוץ ולהתרשם ממנו. העזרו במשרד התיירות העירוני כדי לקבל מידע אודות גישה למקום.

 

רק 35 דקות נסיעה ברכבת מהירה מפרידות בין מדריד לטולדו. טולדו מספקת יום טיול נהדר שמשלב היטב בין ציפיותיהם של חובבי האתרים ההיסטוריים, אוהדי העבר היהודי, אוהבי הקניות, בעיקר של תכשיטי מתכת, אוהבי האוכל והיין של קסטיליה ובעיקר של חובבי ערים עתיקות עם סמטאות צרות שקל מאוד ללכת בהן לאיבוד.

הליכה במסלול יפה לאורך נהר הטאחו מובילה את המגיעים ברכבת אל גשר הכניסה אל העיר העתיקה. גשר אלקאנטארה להולכי רגל חוצה את הנהר בצידה המזרחי של העיר. הנהר מתעקל דרומה ולמעשה מקיף כמעט את כל הרובע העתיק של טולדו. עובדה זו שימשה הגנה טבעית מצוינת לעיר המבוצרת.
 
מיד לאחר שחוצים את הגשר מתחיל טיפוס תלול למדי במדרגות ובשביל מרוצף אבן. לאורכו יש כמה נקודות תצפית טובות על הנהר, על הגשר ועל חלקים מן העיר. רק כאשר מגיעים מתנשפים אל פסגת הגבעה אפשר להתחיל וליהנות מן הסמטאות הצרות. 

הכיכר הראשונה בה נתקלים מיד לאחר שעוברים בשער הכניסה אל העיר היא כיכר משולשת שנקראת סוקודובר. בפתחה ניצב פסל של סרוונטס. על ספסלי האבן שפזורים בכיכר מצוירות סצינות מתוך "דון קיחוטה". לצד הכיכר כמה מחנויות המרציפנים הטובות בעיר. אי אפשר להתעלם מהן. מרציפנים נחשבים כאן למעדן המקומי האהוב ביותר.

באזור קטן יחסית של כמה רחובות צפופים, מרוכזים כמה מן האתרים המעניינים ביותר בטולדו. תחילה כדאי לבקר במנזר הפרנציסקני סן חואן דה לוס רייס. המנזר בן 600 השנים נחשב שילוב מעניין בין אדריכלות גותית, מורית ועיצוב מימי הרנסאנס. החלק המעניין ביותר הוא הקלויסטר – חצר סגורה ויפה שמרפסות מקושתות מקיפות אותה. במרכזה גן עצי תפוזים. 

במרחק כמה מאות מטרים מן המנזר ניצב בית הכנסת סנטה מריה לה בלאנקה. זהו אחד משני בתי הכנסת שנותרו בעיר מבין עשרה שניצבו פעם בחודרייה – הרובע היהודי של טולדו. בית כנסת זה נבנה במאה ה-13 ושימש כבית הכנסת הגדול בעיר. לאחר מכן הומר לכנסייה ואז הוענק לו שמו הנוכחי. צורתו המקורית נשמרה. יש בו 24 עמודים מתומנים שתומכים קשתות פרסה גדולות. מעל אלה תלויות כותרות מגולפות.

במרחק הליכה קצר ניצב בית הכנסת טראנסיטו, שמשמש כיום כמוזיאון תולדות יהודי ספרד. תושב העיר שמואל הלוי, ששימש כשר האוצר של המלך פדרו האכזר, מימן את הבנייה במאה ה-13. לאחר הגירוש הומר המבנה לכנסייה ובשנות השישים במאה העשרים החלו לפתח כאן את המוזיאון.
אולם בית הכנסת הגדול הוא עדיין החלק המרשים ביותר של המבנה. בחלקו העליון חקוקים פסוקים עבריים.

בהמשכו של אותו רחוב שוכן בית ומוזיאון הצייר אל גרקו. בית זה נבנה ושימש עד לגירוש כביתו של דון שמואל הלוי אבולעפיה. לאחר הגירוש נמסר הבית לצייר הנודע שפעל בעיר באותם ימים וכיום הוא משמש כמוזיאון בו מוצגות רבות מיצירותיו.

הקתדרלה הגדולה, שבנייתה החלה במאה ה-13 והסתיימה בסוף המאה ה-15 היא האתר הגדול והמתוייר ביותר בעיר. הקתדרלה נחשבת למופת לסגנון הגותי הספרדי והחלל העצום שלה מקטין את המבקרים וממזער אותם.


הכותבים הם חנה מרון ויוסי ברגמן מחברת "אופקים נסיעות ותיירות".

בואו להמשיך לדבר על זה בפורום טיולים וידיעת הארץ -

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...