דון קואן: ראיון עם מאסטר בון האנג
חידת הקואן הקצרה נחשבת לאחת האניגמות המאתגרות בתרבות הזן. מאסטר בון האנג מנסה להסביר מה עומד מאחורי הנעלם הגדול
אני כמעט בטוח שהקואן הראשון ששמעתי בחיי היה "מה הצליל של עץ שנופל ביער, ואין אף אחד שישמע אותו?”. אני מתלבט אם זה היה זה או "מה הצליל של מחיאת כף יד אחת?“.
בעיניh' קואנים הם אחת התופעות המופלאות ביותר שנוצרו בתרבות המזרח, גם בקונטקסט של אמצעי לדלג מעבר לדפוסי החשיבה הרגילים, וגם כסוג של שירה או ספרות.
הפירוש המילולי של המושג "קואן" הוא "מקרה ציבורי". זאת מטאפורה למושג שנלקח מעולם המשפט בעת העתיקה, כאשר היו משתמשים בשני חצאים של חותם שבור על מנת לאשרר צו או החלטה שנכתבו על מסמך.
מה שקסם לי בפעם הראשונה ששמעתי קואן היה המפגש עם שאלות שנשאלות בעולם המבוגרים ואין להן תשובה ממימד הידע או האינטלקט. אף מדען או מחשב-על לא יוכלו להשתמש בנוסחאות או בכלים המוכרים להם כדי להגיע לפתור אותו.
בשבילי, זה היה מפגש עם חידה שהולכת מעבר לשכל, למקום שאף אחד לא יודע איך להגיע אליו, ואם הוא מגיע, הוא לא יודע איך הוא עשה את זה. מה שהוסיף לסקרנות שלי לגבי קואנים היתה העובדה שבצורה המסורתית שלהם, הקואנים נשאלים במהלך מפגש אינטימי ומיוחד במינו בין מורה לתלמיד שלו. לכן כאשר נקרתה בדרכי ההזדמנות הראשונה להשתתף בתרגול מסורתי שכזה קפצתי על ההזדמנות.
"הפעם הראשונה" שלי היתה במהלך ריטריט זן של סוף שבוע באיזה קיבוץ בצפון. הגעתי עם הרבה בטחון, מלא בתובנות מחויות מהעבר ותפיסות רוחניות שהתלוו אליהן. האמת שהלך לי די טוב, אבל לכולם הולך טוב בהתחלה....(המורים קצת מוותרים לך).
חלפו מספר שנים, ואיתן כבר מספר התנסויות בתרגול קואנים, הביטחון העצמי התחיל להתבסס ונהיה לי קצת יותר קל להיות נוכח במעמד ולהשתתף בו באמת. לפעמים אתה
לפעמים זה "קורה" לך, ותשובה ספונטנית מתאימה מופיעה משום מקום, המורה טופח לך על השכם ואתה נמצא על גג העולם. אז, כאשר אתה בטוח שהתחלת להבין משהו, אתה נכנס לעוד סדרה של ראיונות וחוטף מהלומות על ימין ועל שמאל – כל תשובה שאתה נותן נפסלת ומבוטלת בנחרצות. זה מרגיש קצת כמו להיכנס לזירת אגרוף מול מתאגרף במשקל כבד ולמצוא את עצמך על הרצפה פעם אחר פעם.
לא מספיק שהנפילה עצמה כואבת, גם השכל והאגו מרגישים שמשהו אינו כשורה, הם מתחילים להיכנס לפעולה ולהתיש את עצמם כדי למצוא את התשובה "נכונה". זה נהיה מאבק אמיתי. לפעמים אתה יודע שהפעם הבאה שתפגוש מורה שמוסמך לערוך ראיון קואנים תהיה רק בעוד מספר חודשים ואתה צריך לחיות עם קואן שאין לך עליו תשובה.
זן מאסטר בון האנג, אחד מתלמידיו הראשונים של זן מאסטר סונג סאן, מי שהביא את הזן הקוריאני למערב בשנות השבעים ואיתו את השימוש המסורתי בקואנים, יגיע לארץ בסוף יוני. זאת היתה הזדמנות עבורי לדבר עימו על מסורת הקואנים ועל המשמעות שלהם בתרגול הזן.
מאסטר בון האנג, מהו תרגול הקואנים?
"קואנים הם כמו ניסוי מעבדה, בראיון קואנים אין השלכות למעשה שנעשה בתודעה לא בהירה. בראיון קואנים עם מורה ניתן להתנסות בכל מיני תגובות ולראות את ההשתקפות של הבהירות שלך.
רוב האנשים חושבים שתרגול הקואנים הוא אקדמאי, כלומר שיש תשובה נכונה או מוטעית, שאתה תלמיד טוב או תלמיד גרוע. אך היות והמיקוד הוא בחוויה עצמה, אין דבר כזה טוב או רע בחוויה זו.
בין אם אתה חווה את אי ידיעת התשובה, או שמופיעה תשובה בהירה ואינטואיטיבית, בכל מקרה אתה יוצא מורווח.
"אחד הדברים החשובים בתרגול זה באמת לזהות את העובדה שאין פה ענין של הצלחה או כישלון. זהו שער שכמעט כל תלמיד עובר דרכו, לעבור דרך התחושה שהוא נכשל או שמשהו לא בסדר איתו ובסופו של דבר להבין שזה לא העניין בקואנים".
מהחוויה שלי, בראיונות קואנים, לפעמים המורה אומר שהתשובה שלך נכונה ולפעמים שהתשובה שגויה. איך זה מסתדר עם מה שהרגע הסברת?
"השאלה היא רק טכניקה או אמצעי. המשמעות האמיתית היא האם היה חיבור ספונטני בין התודעה של המורה לתלמיד ברמת הפרשנות לשאלה, להבדיל מחוויה שבה התלמיד נודד במחשבותיו עם איזה רעיון שעולה לו בראש".
גם אם יש תשובה מאוד ספציפית לשאלה?
"מה שאני מחפש בתרגול הקואנים אצל התלמיד זה בהירות ובטחון עצמי. הצורה שבה אני רואה את הדברים היא שהקואן האמיתי הוא חיי היומיום שלך - כמה אתה יכול להיות בהיר ונוכח בהם. הקואנים בחדר הראיונות הם כמו משחק אימון של קבוצת פוטבול חובבני.
בילוי עם המשפחה בחגים למשל, זה כבר משחק אמיתי בליגת המקצוענים. שם אתה כבר עלול לקבל כמה מכות רציניות. הריאיון עצמו הוא יותר כמו שטח ניסוי בו אתה יכול לבחון מהלכים ולראות כיצד מתנהלת ההתמודדות".
יצא לי לחוות סדרה של ראיונות בהם כל הזמן קיבלתי משוב שלילי. באיזשהו שלב זה היה ממש מתסכל. זה הזכיר לי קצת חוויות של מבחנים בבית ספר. יצאתי עם תחושה קשה של כישלון.
"ברמת הידע אולי נכשלת, אבל ברמת החוכמה או הבינה לא נכשלת. השאלה היא מה המדד שלך. אם המדד שלך הוא ידע, זן לא מתעסק בזה, זן עוסק בחוכמה".
אז כישלון הוא תנאי לחוכמה?
"כישלון הוא תנאי לחיים. ישנה אמרה: 'אם אתה לא רוצה לעשות טעות, אל תעשה שום דבר. אבל אם אתה לא עושה דבר, זאת טעות'. כפי שכבר ציינתי, אחד הדברים שאתה צריך לעבור דרכו הוא לראות את הציפיות שלך ואת התסכול המתלווה אליהן. אז אתה צריך להניח להם ולהאמין בתחושות הבטן שלך במקום לנסות ולפתור את הדברים בעזרת השכל.
"בזן עובדים הרבה על הציפיות, משום שציפיות קשורות לעתיד ולעבר. אך למעשה העדיפות בתרגול מדיטציה היא רגע ההווה. אבל אנו לא מאמינים בזה, אז אנו כל הזמן נאחזים בעבר ובעתיד. חשוב להתרווח ברגע ההווה, לא משנה מה יש בו, גם אם יש בו בהירות וגם אם אין".
אז זה לא משנה אם אתה בהיר או לא בראיון הקואנים עצמו?
"האיכות של התרגול קשורה למאמץ ולא לרעיון של הצלחה או כישלון. זאת גם העדיפות בחיים עצמם – לנסות".
אז איך הקואנים קשורים לחיי היומיום? האם תוכל לתת דוגמא?
"קח את קרב האלמו למשל (קרב מפורסם במורשת האמריקאית בו קומץ לוחמים לחם נגד אלפים מהצבא המקסיקני. בסופו של דבר כל האמריקאים מצאו את מותם – משהו כמו מצדה שלנו, ב.פ). הם לחמו יום אחר יום ללא מים וללא אוכל. המאמץ שהם עשו העניק כל כך הרבה השראה שהם הפכו לאחד מאבני הפינה של התרבות האמריקאית. אני בטוח שיש לכם סיפורים דומים בתרבות שלכם.
אנו מסתכלים סביב על בני האדם ואלה הדברים שנותנים לנו השראה. אני לא מדבר על קדושים מעונים אלא על אנשים שעשו מאמץ אדיר ובסופו של דבר לא הצליחו.
"כאשר אנו משתמשים בשכל יש לנו ערכים מסוימים, אבל לתחושות הבטן שלנו יש מערכת ערכים שונה לגמרי. אין לנו שליטה על החיים שלנו, לפעמים מאמץ נושא פרי ולפעמים לא. האם יש את מי להאשים בכישלון? לא. אלו הם החיים".
מה דעתך על "הספר השחור"? (ספר שפרסם נזיר יפני עם התשובות ל-1700 קואנים ממסורת הרינזאי. לאחרונה פירסם יואל הופמן את הספר "קול היד האחת” ובו תרגום לעברית של רוב התשובות לשאלות)
"מעולם לא שמעתי עליו. אבל אני אצטרך לשים את ידי עליו כי יש לי עוד כמה קואנים שאני צריך לפתור...".
האם לדעת תשובה של קואן יכולה להיות מכשלה בתהליך שעובר עימו התלמיד?
"המכשלה היא האמונה של התלמיד שהתשובה לשאלה והחיפוש אחריה באיזה ספר תשרת את התובנה לגביה. אם אתה נבחן במתמטיקה לדוגמא ומישהו נותן לך את התשובה לשאלה במבחן, זה עדיין לא אומר שאתה יודע להשתמש במשוואות כדי לפתור אותה. ברגע שהתרחיש בשאלה ישתנה קצת, אם אתה לא יודע כיצד להשתמש במשוואות, לא תדע כיצד לפתור אותה.
"למרבה הצער, לדעת את התשובה לשאלה לא נותן לך את המיומנות הנרכשת (Skillful Means).אם היא היתה יכולה לתת את זה הייתי הולך וקונה את הספר.
התרגול שלנו לא עוסק בתשובות מוכנות מראש, הוא עוסק בלהאמין בעצמנו ולא להיות תלוי במישהו שיביא לנו את הסוכריות כל הזמן".
זן מאסטר בון האנג יגיע לביקור בארץ לקראת סוף החודש ויעביר מספר תרגולים והרצאות.
לפרטים ליחצו כאן
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם