על גב הגמל: רוחנו-אקטואליה
יותר ממיליון גמלים שמשוטטים כיום באוסטרליה עלולים להפוך לקורבנות טבח הגמלים הראשון בהיסטוריה, במסגרת שמירה על הפלנטה. כאלה אנחנו, מעדיפים לשנות את כל מה שמסביב, רק לא את עצמנו. שחר שילוח על יוזמה מוזרה מאת היבשת הדרומית
אתמול, יום חמישי, ידיעה חדשותית מוזרה ומטרידה סיפרה על יוזמה אוסטרלית להרוג גמלים כדי לצמצם את פליטת גז החממה מתאן. אם תאושר התוכנית כ-1.2 מיליון גמלי פרא שמשוטטים כיום באוסטרליה עלולים להפוך לקורבנות טבח הגמלים הראשון בהיסטוריה.
גמל הוא חיה שאוחזת בהרבה מאפיינים ייחודיים שכנראה עוזרים לה לתפקד כספינת המדבר, ומסתבר שנפיחה מאסיביות של מתאן נכללת באותה רשימת תכונות. אך כזכור, לא רק גמלים, גם פרות וכבשים משחררים לאוויר מתאן בכמויות גדולות. החוות המתועשות לגידול בעלי חיים באוסטרליה ובכל העולם מזיקות לסביבה הרבה יותר מהגמלים, אבל אליהן קשה הרבה יותר להיטפל כי שם, מתחת לערימות החרא, שוכב הרבה מאוד כסף.
אני לא
התוכנית לקטל הגמלים דומה לשימוש בקרם נגד חצ'קונים עבור מי שאוכל כל יום צ'יפס. כן, חיות פולטות גזי חממה ותוצרים מהבילים אחרים, אבל האחריות היא עלינו. כאלה אנחנו, מעדיפים לשנות את כל מה שמסביב אבל רק לא את עצמנו, בטח אם זה מחייב יציאה מאזור הנוחות (אבל לא כולם. יש למשל מי שלוקחים אחריות על טביעת כף הרגל המתאנית העקיפה שלהם בלי להרוג אף אחד. לכבוד שבועות פורסמה כתבה מקסימה על אנשים שאמרו שלום ולא להתראות לחלב).
הקושי לצאת מאזור הנוחות מתבטא בסירוב לסגל הרגלים חדשים כאשר מדובר באיכות הסביבה, ובנטייה להתקרבנות כאשר מדובר בסביבה הפנימית. תמיד יש איזה הורה, מורה, אלרגיה או מטפלת קיבוצניקית להאשים במצבנו העגום.
נחזור לגמלים. הם לא חיה של מה בכך. תכונותיהן המיוחדות אינן מסתכמות בפליטת גזי חממה. הגמלים נחשבים לחיות סבלניות, אחראיות, מתונות ואמינות. במזרח התיכון, במונגוליה ובאזורים אחרים בעולם עושים כבוד לבהמות ארוכות הצוואר והרגליים והן מופיעות בסיפורי עם ובאגדות.
לשבטי דרום מונגוליה יש אגדה שנקראת אגדת הגמל הבוכה; לפני שנים רבות החיות הללו קיבלו מאלוהים קרניים מסועפות ויפות. אבל גמל אחד השאיל את צמד הקרניים שלו לאייל לרגל חגיגה. האייל מעולם לא השיב את הקרניים לגמל. בשל כך, הגמלים מביטים תמיד הרחק אל האופק, מייחלים לשובן של הקרניים.
הנה אגדה מהאזור שלנו. סוחר אחד חזר הביתה מהשוק עם הגמל שלו. בדרכו עצר במסגד כדי להודות לאל על היום המוצלח שהיה לו. הוא השאיר את הגמל בחוץ ובילה שעות בתוך המסגד בתפילות הודיה ובהבטחות לאל שיהיה מאמין טוב. כאשר יצא החוצה, הגמל כבר לא היה שם. האיש ההמום נשא עיניים לשמים וקרא בכעס לאלוהים, איך יכולת לעשות לי את זה? שמתי בך את מבטחי וככה את מחזיר לי?! דרוויש סופי שעבר בקרבת מקום אמר לו, שמע, בטח באלוהים. אבל, אתה יודע, קשור את הגמל.
לסיום, סיפור רוחני ממקור לא ידוע. לאלוהות הקוסמית היה סוס. הסוס היה יפהפה ובעל תכונות טובות רבות, אבל הוא רצה להיות מושלם אפילו יותר ממה שכבר היה. הוא חשק בעיקר ביופי שאין שני לו.
יום אחד הסוס אמר לאל, הו אלוהים, נתת לי יופי. נתת לי תכונות טובות אחרות. אני כה אסיר תודה לך. אבל כעת הייתי רוצה שתעשה אותי יפה אפילו יותר. אהיה אסיר תודה באופן יוצא מהכלל אם תעשה זאת.
האל אמר, אני יותר ממוכן לעשות אותך יפה יותר. אמור לי באיזה אופן אתה רוצה להשתנות. הסוס אמר, נדמה לי שהפרופורציות שלי אינן מוצלחות. הצוואר שלי קצר מדי. אם תוכל להאריך מעט את צווארי, חלקו העליון של גופי יהיה יפה יותר לאין שיעור. אם תוכל גם להאריך מאוד את רגליי ולהצר אותן, אז גם חלקו התחתון של גופי יהיה יפה יותר לאין שיעור.
האל אמר, אמן! ואז, בן רגע, האל גרם להופעה של גמל במקומו של הסוס. הסוס היה כה מיואש, עד שהחל לבכות. הו, אלוהים. רציתי להיות יפה יותר. באיזה אופן הצורה החיצונית החדשה הזאת יפה יותר?
האל הקוסמי השיב, זה בדיוק מה שביקשת. הפכת לגמל. הסוס בכה, הו לא, אני לא רוצה להיות גמל, אני רוצה להישאר סוס. בתור סוס כולם העריכו את תכונותיי הטובות. איש לא יעריך אותי בתור גמל.
האל אמר, לעולם אל תנסה להשיג יותר ממה שנתתי לך. אם תרצה לנהל חיים של תאווה, אז בכל רגע תרצה עוד ועוד. אבל אין לך מושג מה תהיה התוצאה. אם תתחנן לצוואר ורגליים ארוכים יותר, זה מה שיקרה. לכל דבר שבראתי יש את תכונותיו הטובות. הגמל אינו יפה כמוך, אבל הוא נושא מטענים כבדים ויש לו חוש אחריות יוצא מגדר הרגיל.
מהסיפור הקטן הזה אפשר לגזור תובנות שקשורות לגמלים, ניתוחים פלסטיים, תשוקה שמרעילה את התודעה ומזהמת את סביבה, וגם – אם זה הכיוון שלכם – שאפשר לסמוך על אבינו שבשמים, אבל בכל זאת כדאי לקשור את הגמל ולא ליפול לחשקים של סוס.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם