דרך החסד ודרך הטבע: ביקורת הרוח
האם אנו רואים את אלוהים רק בדברים הטובים שקורים לנו, או אולי גם בדברים הרעים? שי פסטרנק מאתר את שלל המסרים הרוחניים בסרט "עץ החיים"
פסקול הסרט מכיל יותר מוזיקה כנסייתית וקולות טבע מאשר מלל. העלילה לא לגמרי ברורה, כמעט מיסטית, ולה סימבוליקה עשירה, שאצליח כאן לגרד רק את הקליפה החיצונית שלה. הצילומים יפהפיים, ועם זאת לא שגרתיים, שלא לומר מעוותים. בחלקו כולל הסרט עיבודי מחשב – כגון תמונות של דינוזאורים וקטעים סוריאליסטיים, כמו למשל אישה שמרחפת מטרים ספורים מעל לאדמה. אבל בגדול זהו סיפור חייו של הגיבור, ג'ק אובריאן, וחיי משפחת המוצא שלו.
הסרט צולם בטקסס והעלילה מתרחשת לסירוגין בעיר הקטנה וייקו (בשנות החמישים, שנות ילדותו של ג'ק) ובעיר הגדולה אוסטין (בשנות האלפיים, כאשר ג'ק כבר בגיל העמידה). מעניין לציין שגם טרנס מאליק נולד וגדל בוייקו וגר כיום באוסטין. השחזור של שנות החמישים בדרום ארה"ב מבחינה חומרית, ערכית ופוליטית נעשה כאן בצורה מבריקה, וזו כשלעצמה סיבה טובה לצפות בסרט הזה.
העלילה איננה העיקר בסרט, אך כדי להבינו יש לעקוב אחריה. בקצרה: ג'ק נולד בוייקו, במשפחה קתולית אדוקה, לאם עקרת בית ולאב שהיה קצין בצי האמריקאי, ולאחר מכן מנהל עבודה במפעל. האב הוא מוזיקאי מחונן, שמצר על כך שלא פיתח קריירה מוזיקלית.
הוא מנסה ללא הצלחה להתעשר מהמצאות שונות בתחום המכאני. המשפחה גרה בשכונה של בתים פרטיים עם גינות, וילדי השכונה מבלים הרבה בחוץ – בגינה, ברחוב, ביער ובנהר. ילדותו המוקדמת של ג'ק אידילית למדי, אך נעוריו סוערים יותר: התמודדות ראשונה עם מוות – של חבר שטבע בנהר, מתחים מיניים מודחקים, עימותים עם אביו, היגררות למעשי שובבות אלימים הכוללים ונדליזם והתעללות בבעלי חיים, והשיא – ירי ברובה אוויר על אחיו (שנפצע קל).
כאשר נסגר המפעל שבו עבד האב, נאלצת המשפחה לעזוב את וייקו. לג'ק שני אחים קטנים ממנו. אחד האחים נהרג לימים, בהיותו בן תשע עשרה בלבד. מותו הוא מכה קשה עבור כל המשפחה, ובמיוחד עבור ההורים. המשך העלילה מוצא את ג'ק המבוגר - בעולם מנוכר של עיר גדולה עם בנייני זכוכית ופלדה חדישים - כשהוא מחפש משמעות לחייו ומנסה להתחבר לזיכרונות העבר. הסרט הוא מעין חשבון נפש שבו שואל ג'ק שאלות נוקבות, שלא על כולן יש תשובות.
שלושה משפטי מפתח מתחילת הסרט מבטאים את העקרונות הרוחניים העוברים כחוט השני לכל אורכו. הסרט נפתח בציטוט מספר איוב – "איפה היית ביסדי ארץ הגד אם ידעת בינה" (פרק ל"ח פסוק ד'). לדעתי, זהו אחד הפסוקים החשובים ביותר בכל התנ"ך. ספר איוב מנסה לענות על השאלה העתיקה – כיצד יתכן מצב של צדיק ורע לו, רשע וטוב לו?
האם, כדבריו של מטיף כנסייתי בסרט, אנו רואים את אלוהים רק בדברים הטובים שקורים לנו, או שמא גם בדברים הרעים? כולנו, צדיקים ורשעים כאחד, נחווה אבדן וסבל. מה מבדיל בין צדיק לרשע? היכן ההיגיון במערכת השכר והעונש של אלוהים?
התשובה של ספר איוב היא שצדיק ימשיך להאמין באלוהים גם כאשר המציאות תתאכזר אליו, ויש בעולם היגיון אלא שהוא נשגב מבינת אנוש ואיננו אמורים להבינו. במובן זה – נבראנו בצלם אלוהים, אך איננו רואים את כל התמונה שרואה הבורא עצמו, כי לא היינו שם כאשר יסד את הארץ. מי שלא ראה את הראשית, לא יכול לראות את התכלית.
מות אחיו של ג'ק הוא בשורת איוב למשפחתו. התמודדותם קשורה למשפט יסוד שני המופיע בסרט: הנזירות שאצלן התחנכה אמו של ג'ק בילדותה לימדו אותה שאדם יכול לבחור לחיות באחת משתי דרכים – דרך החסד ודרך הטבע. אמו של ג'ק חיה בעיקר בדרך החסד, וכמוה גם אחיו המנוח של ג'ק. אביו חי בעיקר בדרך הטבע. ג'ק חי בשתי הדרכים לסירוגין.
דרך החסד פירושה לקבל את הרע שקורה לך בשוויון נפש, לנהוג בסבלנות, בסלחנות ובחמלה, לוותר על צרכיך למען אחרים, לא לנהוג בקנאה או באלימות ולהסתפק במועט. מי שחי בדרך הטבע, לעומת זאת, מנסה להתקדם
לפי הסרט, נראה ששתי הדרכים היו קיימות בעולם מקדמת דנא, אפילו בימי הדינוזאורים. דרך החסד היא הדרך הנעלה והמועדפת יותר, וניצוצות של חסד מתגלים גם אצל אביו של ג'ק דווקא ברגעי משבר, כמו בעת פיטוריו, או לאחר מות בנו. האם אהבה את שלושת ילדיה במידה שווה, אבל האב נטה חיבה יתרה דווקא לאותו אח של ג'ק שנהרג, שהיה גם הוא בעל נטיות מוזיקליות.
וכאן מגיעים לעקרון יסוד שלישי, המובא מפי אמו של ג'ק: ללא אהבה, אין ערך לחיים. האהבה שהיא נותנת לילדיה ולבעלה ואף לעבריינים שהיא פוגשת ברחוב הנה ללא תנאי, והיא אינה דורשת דבר בתמורה.
אביו של ג'ק אוהב גם הוא את ילדיו, אך דורש מהם לבטא ללא הרף את אהבתם כלפיו, ואינו סובל פגיעה בכבודו. לעיתים הוא נוהג כלפי אשתו וילדיו באלימות. הוא הסטריאוטיפ של האב האמריקאי הקשוח של שנות החמישים. מר אובריאן מגלם גם את האידיאלים הנוקשים של הפוריטנים, אשר להם מייחסים את הערכים הכל כך אמריקאים של עבודה קשה, ואמונה שהתנהגות נכונה מבחינה דתית תביא לרווחה חומרית. בסוף הסרט, מעבירה אמו של ג'ק באופן סמלי את הבעלות והאחריות על ג'ק לידי המאהבת הצעירה שלו, ממשיכת דרכה.
בני משפחת אובריאן, כמו גם דמויות המשנה בסרט, מתמודדים כל העת עם אלוהים: הם חשופים לגורל שאלוהים חולק להם, מנסים לרצותו וללכת בדרכו ומתקשים להבינו. אבל בה בעת, מסמל כל אחד מהם מרכיב אחר באלוהות, כאילו צלם אלוהים הוא בבואה מורכבת, שכל אחד קיבל חלק אחר ממנה.
האם היא דמות חסודה, תמימה לכאורה וטהורה, כמעט ילדותית – במובן הטוב של המילה. היא דומה למריה, הבתולה הקדושה, אמו של ישו. האח המת, שהיה הילד הטוב של המשפחה, מסמל את ישו, שמת בגלל חטאיהם של אחרים, ואיפשר להם להיטהר ולזכות בכפרה.
האב מסמל את אלוהים, "אביו" של ישו, שכולם רוצים לרצותו, והוא אוהב אך גם מעניש, מנסה לחנך, נורא בזעמו, ובלתי צפוי, שלא לומר בלתי מובן. גם רוח הקודש מופיעה בסרט, או שמא זהו השילוש הקדוש כולו, בדמות של הילת אור מסתורית שאיתה מתקשרים בני המשפחה. ואם נחזור לסיפור של איוב, הרי שהיומרה לנסות לדעת את דרכי האל היא אשליה, משגה שנועד לכישלון, (שלא לומר חטא), וניתן להשוות זאת לחטא הקדמון של אדם הראשון, שטעם מפריו של עץ הדעת. עץ החיים, לעומת זאת, הוא החיבור האמיתי עם האלוהות ועם חיי הנצח.
לאורך הסרט חוזר מוטיב העץ כמשהו שעמד במרכז ילדותו של ג'ק. עץ בודד שמוצא ג'ק בבגרותו במכרז ג'ונגל הבטון שבו הוא עובד, מחזיר אותו בסופו של דבר אל הטבע. דרך החיבור לטבע, ג'ק עובר (יחד עם אהובתו) דרך דלת שמביאה אותו אל איזשהו מימד שמעבר לעולם הזה, בו הוא מוצא את כל הדמויות – הן של החיים והן של המתים – כפי שהן היו בימי ילדותו (כולל את דמותו שלו כפי שהוא זוכר אותה).
הדלת הזו היא גם הדרך לעץ החיים – האלוהים והנצח – ומעבר לה הוא מוצא את השלמות וההשלמה הפנימית שלו, לאחר ייסורי נפש שנמשכו עשרות שנים. מושג עץ החיים מובע בסרט גם כחלק מסיפור בריאת העולם – המקביל לזה שבספר בראשית, אשר טרנס מאליק מספר אותו, כאמור, לכל אורכו, החל מהמפץ הגדול ועד ללידתו והתבגרותו של ג'ק.
למרות שהפרשנות המתבקשת לסרט היא לאור המסורת היהודית-נוצרית, כלומר התנ"ך והברית החדשה שנמצאים ברובד הגלוי של הסרט, אפשר למצוא בו גם מקבילות למושגים ולאמונות של תורות המזרח. כך, למשל, הדרשה של הכומר בדבר הסבל שייפול בסופו של דבר בחלקו של כל אדם מזכירה את רעיונותיו של בודהה. לפי הבודהיזם, הפתרון לסבל הוא שוויון נפש בפני הגורל (דרכם של איוב ושל גברת אובריאן, הלוא היא דרך החסד).
באופייה, מגלמת אמו של ג'ק את תכונות הסאטווה (איזון, חוכמה, תודעה גבוהה, טוהר) המוכרות מעולם המושגים של היוגה. אביו מדגים היטב את תכונות הרג'אס (שאפתנות, קינאה, גאווה, אלימות ורצון להתקדם). המסר הכללי של הסרט דומה לזה של האפוס ההודי הדתי העתיק - מהברטה (ובפרט של החלק המרכזי שבו - הבהגווד גיטה).
כשם שקרישנה מראה לארג'ונה את סודותיו הכמוסים של היקום ואת גודלו המהמם והבלתי נתפס, ומלמד אותו שאל לו לחקור במופלא ממנו ושעליו רק למלא בנאמנות אחר הדהרמה (היעוד) שלו, כך מראה לנו טרנס מאליק את כל תולדות "עץ החיים", כאשר המסקנה היא שלא נותר לנו אלא להעריץ את הטבע וליהנות ממנו, לאהוב את היקרים לנו ולחמול על אלה שהגורל המר להם.
גם מקומה של הפילוסופיה הסינית לא נפקד מן הסרט, כאשר סצנות ויזואליות, כמעט ללא מילים, מציגות באופן רב עוצמה את חמשת היסודות – אדמה, מים, אש, מתכת ועץ, וכל יסוד חוזר שוב ושוב באותם הקשרים. בסרט יסוד המים - מתקשר עם מוות, עץ – עם חיים, מתכת – עם עבודה, אש – עם טרנספורמציה, ואדמה – עם אמונה.
מדובר בסרט מורכב וקשה להבנה, שאינו מנדב עצמו בקלות לפרשנות. אין ספק שצופים אחרים ימצאו בו דברים אחרים מכפי שמצאתי אני, אבל באותה מידת ביטחון ניתן לומר שהם לא יוכלו להתעלם מן המימד הרוחני העמוק של הסרט. בסופו של דבר, סרט – כמו כל יצירת אמנות – הוא הרבה יותר מאשר משהו פיזי (דיסק או סרט צלולואיד). הוא התוצר של האינטראקציה עם נפשו ונשמתו של הצופה בו.
ד"ר שי פסטרנק הוא רופא ומטפל באיורוודה ופרחי באך. ספרו "זיוה" ראה אור לפני כשנה
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם