מחתרת שבועות: איך חוגגים הטבעונים
דאגה מסבלן של הפרות, הזעם על יצרניות החלב שחוגגות על חשבוננו, השמירה על המסורת החקלאית ואפילו הקפדה על תזונה בריאה: יותר ויותר ישראלים לא מכניסים לפה את המוצרים הלבנים שנחגגים בשבועות. ובסוף: מתכון
כטבעונית מלידה, מיומה הראשון היא מעולם לא הכניסה לפיה שום מזון שהגיע מהחי. "ברור שמתישהו יהיה מרד והיא תעשה לי'דווקא'", מודה אמה, עדי פרידמן (43) מירושלים, "אבל נראה לי ברור להוריש את הטבעונות שלי גם לבת שלי. כמו שאדם דתי מלמד את ילדיו לצום ולהאמין באלוהים, כך גם אני רוצה להוריש לה את הערכים המוסריים שלי. לא ראיתי איך אני יכולה לתת לבת שלי לעשות דבר אחר".
כמובן שגם בשבועות עדי ובתה לא תגענה בעוגות החלביות. והן לא היחידות. יותר ויותר ישראלים שמסתייגים, בראש ובראשונה, מהסבל העצום שעוברות הפרות בתעשיית החלב, מעדיפים למצוא לעצמם תחליפים.
"הכל התחיל כשעשיתי תואר ראשון במדעי בעלי החיים", מספרת חן מורד (28) מתל אביב. "ערכתי סיורים בהרבה רפתות ונחשפתי למה שעובר על הפרות בתעשיית החלב - הכל במטרה לאלץ אותן להפיק כמה שיותר. אם לפני כמה עשרות שנים פרות היו מניבות שמונה ליטר חלב ליום, הרי שכיום מדובר על 40 ליטר. ויש לזה מחיר. הייצור המוגבר והמאולץ הזה יוצר לפרות עומס עצום על העטינים וגורם לגוף שלהן להיות בסטרס תמידי. הן בקושי מצליחות לסחוב את העטינים, שמגיעים עד הרצפה. הגידים נקרעים והן סובלות מדלקות וקרעים. שליש מהפרות סובלות מדלקות".
אירוע אחד - שגרתי לחלוטין בתעשיית החלב - היה קשה במיוחד עבור מורד. "מכיוון שדואגים שהפרות יהיו בהריון כל הזמן, כדי שייצרו חלב, מיד אחרי ההמלטות מפרידים את העגל מאמו", היא משחזרת. "ראיתי את העגל יוצא, האם מלקקת אותו והוא רוצה לינוק. אבל מיד לאחר הלידה, כשהעגל הקטן עוד בקושי עומד על הרגליים, מרחיקים אותו ממנה לנצח. הפרות גועות שעות וימים בבקשה שהעגל יחזור אליהן, מה שכמובן לא קורה. זו היתה חוויה נוראית".
גם פרידמן, ובתה בעקבותיה, הגיעה לטבעונות בגלל המצב במשקים המתועשים. "בעלי החיים הפכו לחפצים ומשתמשים בהם ללא טיפת מצפון ואנושיות", היא אומרת, "אלו דברים שמוסתרים מאיתנו. על אריזות מוצרי החלב תמיד רואים פרות מחייכות ושמחות - אבל במציאות הן אומללות, דחוסות ברפתות וסובלות לעיתים ממוגלה".
"הנכונות להתגייס לחגיגה יחצ"נית של כמה יצרניות חלב גדולות מפתיעה בכל שנה מחדש", אומרת הילה קרן מעמותת "אנונימוס" לזכויות בעלי החיים. "בשבועות מתגאה תעשיית החלב בפרות 'שיאניות' - אך החלב שלהן מהול בסבל. אותן פרות הן בעלי חיים שגופם עוות כדי להפיק מקסימום חלב, על חשבון הבריאות והצרכים הבסיסיים ביותר שלהן.
"בצקות ודלקות עטינים מתפתחות במהירות אצל למעלה משליש מהפרות בכל שנה. אנו קוראים לציבור שלא לממן מכסו את ההתעללות הזאת, ולחגוג את שבועות במתכונתו המקורית - כחג של'שבעת המינים', המייצגים את המזון הצמחי העשיר שמניבה הארץ. חלב פרות הוא מזונם של עגלים, שמופרדים מאמותיהן באלימות עם לידתם ולא זוכים לטעום ממנו. הוא נחוץ לגוף האדם בדיוק כמו חלב סוסות, חולדות או ג'ירפות".
ממועצת החלב נמסר בתגובה: "לקיחת העגל מאימו נעשית תוך כוונה לדאוג לבריאות העגל והאם. העגל נולד חשוף למחלות עקב העדר חיסון עצמי יעיל, הרחקתו מהסביבה וגידולו בתנאים היגייניים מאפשרת בקרה טובה ומניעת זיהומים העלולים להסתיים במוות. בנוגע לחליבה - הפעולה מחקה באופן מוחלט את פי העגל כך שהפרה אינה חשה כאב. הפרות נחלבות במכון חליבה מודרני, תוך שמירה על בריאות העטין ומניעת דלקות או סבל".
שבועות הוא בעיקרו חג חקלאי, הכולל מנהג לקשט בירק את בתי הכנסת כסמל לביכורים והרמוניה עם הטבע. יהודי אירופה נהגו להציב עצים בבתים בחג, אלא שהנוהג נכחד בגלל הדמיון להצבת עצי אשוח בחג המולד הנוצרי.
בישראל נהוג לחגוג את החג בקיבוצים, בכפרים ובמושבים בטקסי ביכורים שבהם חוגגים גם את סוף עונת הקציר. החקלאים מציגים לראווה את הכלים החקלאיים, והילדים מביאים טנא עם פירות העונה לבתי הספר. "עצוב בעיני שחברות מסחריות השתלטו על החג הזה, שבמקור לא קשור לחלב", אומרת מורד, "שבועות הוא חג חקלאי של שבעת המינים, שאף אחד מהם לא מגיע מהחי. אבל התלבשו עליו ומנצלים אותו, בצורה מזעזעת, כדי לדחוף כמה שיותר מוצרי חלב".
ארז קצב (28) טבעוני כבר שש שנים, לא מבין איך המסורת השתנתה פתאום. "בשבועות יש את ההתנפלות הזו על חלב וכל פעם זה מבאס אותי מחדש - איך אנשים נגררו לדבר הזה, שהוא מסחרי לחלוטין", הוא זועם, "הרי שבועות הוא חג של ביכורים, פירות וירקות. איפה האזכור של זה בכלל?".
"אמש ישבתי עם כמה מכרים והם התחילו לשאול אותי מה אני אוכל, ובמיוחד בשבועות", ממשיך ארז. "שאלו אותי: 'אז מה אתה שותה? רק חלב סויה?'. קל מאד להצטייר כסגפן שנמנע מכל מיני דברים. זה מפחיד אנשים, אז אני מראה להם שאני לא מרגיש חריג או סוטה.
"אז כן, יש חלב סויה בהרבה טעמים, יש מעדנים ויוגורטים, אפילו קצפת. המאה ה-21 זו תקופה שאפילו אם אתה טבעוני, או רגיש לחלב או ללקטוז - יש הרבה תשובות מצויינות. כשאני מגיע בחג להורים שלי, שהיו להם הרים של חשדנות, אני מכין עוגת'גבינה פרורים' מסויה. עכשיו הם מכירים את זה ואפילו כבר מצפים לזה".
גם מורד לא מתכוונת להעביר את החג בלי עוגה. "בהתחלה, לא לאכול כלום מהחי נראה לאנשים מוזר כי אנחנו כל כך רגילים לצרוך מוצרים מהחי מגיל צעיר מאד, אבל לאט לאט זה החל לעניין אותם. תמיד יש את הבהלה הזו:'מה נשאר לאכול'? אבל האמת שיש המון. אני רוצה להראות שיש אלטרנטיבה לסבל, ובכל שנה אני מכינה עוגה שמבוססת על טופו וקשיו - שני מוצרים שיוצרים יחד מרקם חלבי. אני חושבת שצריך ליהנות מהאוכל שאנחנו אוכלים - אבל גם לקחת בחשבון מה היה כרוך בייצור שלו".
נושא נוסף שזוכה לעידוד מאסיבי על ידי חברות מוצרי החלב בהקשר לחג שבועות הוא התזונה, ובעיקר יתרונות בריאותיים לכאורה שנובעים מצריכת חלב מוגברת. "הפן הבריאותי הוא מאוד משמעותי", אומרת פרידמן, "ולא רק שהבנתי שאני לא גורמת לאלונה נזקים, אלא להפך.
"אני עושה לה טובה גדולה מאד - הרי כל כך הרבה מחלות מקושרות למוצרים מהחי ומאד לא הייתי רוצה שהיא תחווה סרטן, טרשת עורקים או אלצהיימר. בדקתי עם תזונאית מה נכון ומה לא נכון, והאנשים המקצועיים בתחום יודעים היום חד משמעית שטבעונות מומלצת לכל שלבי החיים".
לאור העלייה המתמדת במחירי מוצרי החלב, התחליפים הטבעוניים הופכים לנגישים יותר לכלל האוכלוסיה. לכך מתווספים גם מחקרים רבים, הקובעים כי חלק גדול באוכלוסיה מתקשה לעכל את מוצרי החלב מהחי.
"אנשים כבר לא צרכנים עיוורים של חלב ומודעים לאפשרויות", מוסיף קצב, "והם יודעים שגם מבחינה תזונתית - לחלב כבר אין שום מונופול. הרבה אנשים אומרים לי גם שהם מתים על חלב סויה למרות שהם בכלל לא טבעונים. אני עובד בתור תאורן ובבוקר מביאים לנו חלב רגיל וגם חלב סויה. כל העובדים נהנים ממנו - הרי אף אחד לא עושה את זה במיוחד בשבילי".
חומרים להכנת התחתית:
חבילת ביסקוויטים מרוסקים לפירורים
3-2 כפות חלב סויה או קוקוס
גרידת לימון
חומרים להכנת המלית:
שני שליש חבילת פודינג וניל
2 כפות סוכר מומסות ב-3 כפות מים רותחים
חבילת גבינת "טופוטי" (ממרח סויה בטעם טבעי)
פחית קרם קוקוס 15 אחוז שומן (לא להתבלבל עם מי קוקוס) או חבילת שמנת צמחית מתוקה
ההכנה:
1. מערבבים 3/4 מפירורי הביסקוויטים עם חלב הסויה וגרידת הלימון עד לקבלת עיסה דמויית בצק.
2. מוסיפים מעט יותר נוזלים או פירורים אם צריך.
3. משטחים את התערובת על תבנית ששומנה מעט, או צופתה בנייר אפייה.
4. שופכים לקערה עמוקה את חומרי המלית ולערבל במיקסר עד קבלת עיסה יציבה יחסית.
5. יוצקים את העיסה מעל הביסקוויטים ומכניסים למקרר למספר שעות.
6. בוזקים מעל את הביסקוויטים שנותרו וממשיכים לקרר.
גיוונים:
ניתן לקשט בפירות העונה או פירות יער. ניתן להחליף חלק מכמות הביסקוויטים באגוזים טחונים.
בתיאבון!
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם