לונה פארק ניו-אייג'י: צעדים ראשונים בתרגול הרוחני, פרק 6
רגע אחד אנו חווים מדיטציה עמוקה, וברגע השני חוזרים להילחץ בעבודה. רגע אחד מתמזגים עם הטבע, וברגע אחריו רבים עם בן/בת הזוג. דורית בר על הפערים המתסכלים בתרגול הרוחני
מגיע הרגע שבו הפער הזה רוצה להיסגר, קול פנימי מודיע לנו נחרצות שאם אנחנו רציניים – יהיה עלינו לקחת את חיינו בידינו ולברוא אותם מחדש, בצורה מודעת יותר והרמונית עם התובנות הגבוהות שאותן אנחנו לומדים. יותר מכך, אותו קול אומר לנו שרק ההגשמה של הרוח בחומר תאפשר התפתחות רוחנית אמתית.
התחושה המתמדת של הפרדה מהחיים היא מקור הסבל שלנו – הזוגיות מתפרקת, מפטרים אותנו מהעבודה, מחלה תוקפת את גופנו - ואנחנו מתנגדים, כועסים, מבולבלים, חסרי אונים, לא רוצים ולא מצליחים להכיל את המציאות הפשוטה של מה שקורה.
"אנחנו סובלים רק כשאנו מאמינים במחשבה שמתווכחת עם 'מה שיש'. כשההכרה צלולה לגמרי, 'מה שיש' הוא מה שאנו רוצים...אני אוהבת את 'מה שיש' לא משום שאני אדם רוחני, אלא כיוון שכואב לי כשאני מתווכחת עם המציאות. אנו יודעים שהמציאות טובה בדיוק כפי שהיא, כי כאשר מתווכחים איתה, אנו חווים מתח ותסכול. אנחנו לא מרגישים טבעיים או מאוזנים. כשמפסיקים להתנגד למציאות, הפעולה נעשית פשוטה, זורמת,
זה דבר אחד לצטט את התפישה 'לאהוב את מה שיש' ודבר אחר לחלוטין ליישם אותה. המהות העמוקה של מה שקייטי מדברת עליו היא מדיטציה, מצב של אחדות מוחלטת עם החיים, הכרה בכך שאין לנו קיום נפרד מהם, פרט להזדהות עם מחשבות שמספרות לנו סיפורי אלף לילה ולילה.
אם כן, הצעד הראשון בבריאת חיים של חופש יהיה התבססות במצב של מדיטציה, דרך תרגול עקבי שילך ויעמיק ככל שנתמיד בו. תרגול מדיטציה הוא לא רק מקום להירגעות והרפיה אלא יש בידיו הכוח ליצור בתוכנו תשתית של תודעה חופשית, שפוגשת את החיים בצורה חדשה לחלוטין, דוממת ונטולת התנגדות.
אנשים רבים מציינים שהמפגש שלהם עם הגורו (בסנסקריט 'מורה') שינה את חייהם, איפשר להם להתחיל מסע רוחני מודע, מלא בהשראה ובחסד שזורמים מהמורה אליהם. התפישה שלי את החשיבות של מורים במסע הרוחני פשוטה ומעשית יותר – אנחנו זקוקים למקורות השראה, חשוב לנו לדעת שיש אנשים שעשו זאת לפנינו, שנוכל לשאת אליהם את עינינו וללמוד מהם, אולי להתייעץ איתם וייתכן שיסייעו בידינו לחסוך כמה טעויות בדרך.
לא כל אדם מתאים למערכת יחסים עם מורה כפי שהיתה נהוגה במסורות עתיקות, אולם כל אדם כמה להדרכה, למנהיגות, לידיעה שהמטרה הנעלה שהציב לעצמו במסעו הרוחני ניתנת להגשמה. במובן הזה, מה שיכול להנחות אותנו בבחירת המורה הוא המפגש הישיר איתו – מי הוא כאדם, האם הוא מהווה לנו דוגמא מעצם היותו, האם קיימת הלימה בין מה שהוא אומר לבין מי שהוא. כששאלות כאלה מנחות אותנו, נדע גם לקיים מערכת יחסים נכונה עם המורה שיופיע – נדע שהוא רק שער עבורנו לתכלית גבוהה יותר, ולא מושא הערצה כוזב.
רבים מאתנו עובדים בעבודות שלא גורמות לנו סיפוק, שמחה והנאה. יותר מכך, לעתים העבודה גורמת לנו הנאה, אך היא אינה מחוברת לדחפים עמוקים יותר שקיימים בתוכנו – להגשמה, לביטוי ויצירה. הגשמת הייעוד היא חובתנו בראש ובראשונה כלפי עצמנו – ובמובנים רבים כלפי היקום כולו. כאשר אנחנו ממלאים את תפקידנו במרקם הכולל של החיים אנחנו מאפשרים לאינטליגנציה יצירתית רבת עוצמה לפעול דרכנו.
באופן טבעי, כאשר שאלת ההגשמה העצמית נשאלת בתוכנו, התשובות הראשונות שעולות הן שאנחנו לא יודעים מה הייעוד שלנו, או שאין לנו כסף לזה, או שזה מפחיד ושאין לזה סיכוי להצליח. כל "הרעש" הפנימי הזה הוא בלתי אישי, כל אדם פוגש זאת עשרות פעמים ביום בתוכו, וברוב המקרים, מחוסר ידע כיצד להתמודד איתו, אנחנו מניחים לו להיות, מקבלים החלטות כמיטב הבנתנו, אך בעצם עמוק בפנים ממשיכים לחיות בסוג של סכסוך מתמיד עם מהותנו הנשמתית.
שי טובלי פיתח והגה את שיטת האור הלבן המרכיבה סדרת טכניקות לפיתוח המוח, המאפשרות לכל אדם לגלות בתוך עצמו חכמה פנימית רחבת היקף, שטבעה העמוק הוא דממה. בבואנו לחקור שאלות כמו מהו היעוד שלי, מה הצעד הבא בגילוי ההגשמה העצמית שלי וכדומה – עלינו להכיר בכך שבמצב המוח כפי שהוא כיום לא נוכל באמת למצוא בתוך עצמנו תשובות בהירות לשאלות שמטרידות אותנו. המוח העכשווי שלנו מבולגן, כאוטי, קונפליקטי, מלווה בתחושות של חסימה ותקיעות, ומכיל בתוכו תשובות ישנות ומוכרות לשאלות שלנו.
מדיטציה, במובן הזה, מסייעת לנו לגלות את המרחב הדומם שבתוכנו שנמצא מעבר לכל המחשבות, התפישות והזהויות, אולם פיתוח המוח מאפשר לנו קפיצה קוואנטית לעבר רובד של אינטליגנציה ותבונה, שדרכו אנחנו הופכים להיות מורי הדרך של עצמנו.
הגוף הפיזי שלנו הוא זה שבתוכו הכל קורה – התרגולים הרוחניים, מפגש עם פחדים ותשוקות, התמודדויות יומיומיות עם אתגרי החיים, מערכות יחסים ועוד. אם כן, גם הגוף חייב להפוך למוליך מתאים, בריא, מאוזן והרמוני, שיוכל להכיל תדרים רוחניים ואנרגטיים, להסתגל לשינויים במהירות, להיות נוכח ושקט מול סערות רגשיות וחזק מספיק לפגוש כל מה שנקרה בדרכו.
ד"ר גבריאל קזאנס, רופא כללי (M.D), מוסמך גם באיורוודה והומיאופתיה, סופר ומומחה עולמי לתזונה וריפוי טבעי, עוסק בספרו "תזונה רוחנית" בדרכים להפיכת הגוף למוליך של אור. הוא מציג שישה עקרונות יסוד הכוללים: תזונה נכונה (טבעונית, אורגנית, מכילה כשמונים אחוז מזון חי); בניית אנרגיה וכוח חיים (דרך תרגולים כמו יוגה, טאי-צ'י, צ'י-קונג, פרניאמה); שירות וצדקה (שירות ללא תמורה לקהילה); הדרכה רוחנית והשראה (דרך מורה רוחני או קריאה בכתבים מקודשים); דממה (מדיטציה ותפילה); חניכות אנרגטיות (המועברות ממורה לתלמיד).
עבור קזאנס הגוף הוא לבו של המסע הרוחני, בהמשך לכך, הוא גם מדריך צומות רוחניים שבהם אנשים עוברים תהליכים של טיהור נפשי ופיזי ומאפשרים לגוף עצמו ליצור נקודת איפוס – שמתוכה ניתן בקלות יחסית ליצור לשינויים באורח החיים, כמו הרגלי אכילה בריאים יותר, הפסקת עישון, גמילה מסוכר ועוד.
איזון הגוף כולל בתוכו גם עבודה נכונה על האנרגיה המינית שלנו – בהקשר הזה, גישות טנטריות שונות מלמדות אותנו להתמיר את האנרגיה המינית לאנרגיה רוחנית-מדיטטיבית; גישות אחרות מתמקדות בהתמרה של התשוקות והדחפים לאינטימיות, אהבה ואכפתיות עמוקה בין בני הזוג. כל גישה שנבחר בהתאם למשיכות האישיות שלנו – מטרתה תהיה להאיר את האנרגיה המינית, לתעל אותה לנתיבים קונסטרוקטיביים וחיוביים במקום לכיוונים הרסניים וגוזלי אנרגיה.
הכמיהה האותנטית שמתעוררת בלבנו להאיר את חיינו על כל הרבדים שבהם, לחיות חיים מקודשים, דתיים במובן הכי עמוק של המילה, היא זו שתוביל אותנו לחקירה מתמדת ולבחינה כיצד נוכל לחיות כבני האלוהים בפלנטה הזו. כל עוד נחזיק בשאלה הזאת – מובטח לנו שהיא תגלה את עצמה בפנינו. ברגעים כאלה מקבלות המילים "ויברא אלוהים את האדם בצלמו" משמעות עמוקה, מלאה בידיעה שיש בידינו להביא את האלוהי אל הארץ.
"או-אז תעלה סוף סוף התחושה שהחיפוש אחרי אלוהים טרנסנדנטלי מחוץ לחוויה האנושית או אלוהים חומרי כלשהו בתוך החוויה האנושית יכול להינטש לטובת ההבנה העילאית שאלוהים הוא החוויה האנושית" (שי טובלי, מתוך 'זרעים של בריאה חדשה').
לאתר של דורית בר אימון אישי
קורס מדיטציה בהנחיית דורית בר יפתח ב- 24.6 בתל אביב
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם