מזון למחשבה: למה כדאי לעבור לבשר אורגני
לא כל בשר ראוי למאכל אדם. יובל הימן חושב שאי אפשר לסמוך על תעשיית הבשר וממליץ לעבור למוצרים אורגניים למרות ההבדל במחיר. אחרי הכל, אם התרנגולות מרוצות, אז בטח גם אנחנו
מתוסכל ומבולבל כאחד הוא ניגש לפח הזבל, הוציא את האריזה וגילה שני דברים. הראשון הוא המחיר: 24 שקל לק״ג. כל מי שקונה בשר טוב יודע שאין מושג כזה 24 לקילו בשר. בשר טוב, טרי, בלי עצמות, עולה לפחות 50 שקל לק״ג. בשר קפוא מיובא, כזה שלא מכיל פוספטים ולא הוזרקו לו מים, מתחיל באזור 30 שקל לקילו.
הממצא השני היה מדאיג הרבה יותר. על המדבקה נכתב באותיות קטנות: ״ראוי למאכל רק לאחר בישול יסודי או טיגון״. היצרן, כך נדמה, השמיט מילה אחת בין ״למאכל״ ובין ״רק״, והיא ״אדם״.
החבר אזר אומץ וטעם את הדרעק. הוא סיפר לי שלבשר היה גם מרקם מוזר מאוד אחרי הבישול. הוא הזמין אליו מומחה לבשר, וזה בדק את הסוגיה. אף שלא נכתב דבר על האריזה - למעט האזהרה שתוארה קודם - ולמרות העובדה כי הבשר הגיע מחו״ל, המומחה היה די משוכנע שנוספו לבשר חלבונים מהצומח, או שהוא נטחן עם פוספטים שיחזיקו את המים שהוזרקו לתוכו.
בינינו ובין עצמנו דסקסנו את העניין, והמסקנה הסופית הייתה שתעשיית הבשר למדה משהו מתעשייה משגשגת אחרת, תעשיית הסמים. כמו שמוהלים קוקאין או הרואין נקי עד שנשארים במנה 30 אחוז מהסם המקורי, והשאר זה חומרי כביסה וכדומה, כך גם בתעשיית הבשר. למה לא למקסם רווחים אם אפשר? אם כל סוחר סמים קטן עושה את זה, כולם יכולים.
יום לפני כן אשתי ואני שוחחנו בעניין דומה, אחרי שצפינו יחד בגברת אנגלייה חביבה שהצליחה לאמץ חמש תרנגולות מטילות מלול תעשייתי. זה קרה באחת מתכניות האוכל החביבות עלי ״ארבע העונות״, בכיכובו של יו פרנלי־וויטינגסטול, תכנית שכתבתי עליה כאן לפני כמה חודשים.
בקיצור, האנגלייה שהצילה את התרנגולות המסכנות עמדה בפתח הלול התעשייתי כשיד אוחזת שתי תרנגולות הציצה מהדלת. האישה לקחה אותן בעדינות והתחילה לבכות. היא סיפרה תוך ניגוב הדמעות שהן חיוורות ומסכנות ושמעולם לא ראו אור, למעט תאורת פלורוסנטים.
היא אספה את המאומצות לכלובים קטנים והסיעה אותן לחצר שלה. שם היא, בעלה והילדים בנו לול לתפארת, כדי שהמטילות שניצלו יוכלו לסיים את חייהן תוך ניקור עצבני בקרקע הטובה. מומחים שהמשפחה דיברה איתם סיפרו שאקט האימוץ יאריך את חיי התרנגולות בחמש שנים לפחות.
המשפחה המאמצת קיבלה הנחיות מפורטות כיצד יש לקלוט את הבנות ואת הלילה הראשון הן בילו בתוך מבנה מפנק מרופד בקש. בבוקר נפתחה הדלת וכל השכנים, צוות התכנית ופרנלי־וויטינגסטול הגיעו לראות. התרנגולת הראשונה יצאה בחשש כבד אבל אחרי
אנחנו קונים ירקות ופירות אצל חקלאי אורגני מעולה מכפר רות. התענוג עולה מעט יותר אבל שווה את ההפרש. בענייני בשר, שם קנינו תמיד בשר טרי אצל קצב שאנחנו סומכים עליו, ואם צריך לטחון אנחנו טוחנים בבית. מה שבטוח הוא שלעולם לא נכניס הביתה בשר שכתוב עליו ״ראוי למאכל רק אחרי בישול יסודי או טיגון״.
אנחנו גם לא קונים יותר עופות סטנדרטיים אלא עופות אורגניים או עופות שנתנו להם להגיע לגיל שחיטה בלי להאיץ את תהליך ההתבגרות. כאן ההפרש במחיר משמעותי הרבה יותר, אבל מכיוון שאנחנו מכניסים את המזון לגופנו ובעיקר לגוף ילדינו, נדמה לנו שההוצאה הנוספת כדאית ביותר. ואם המחיר היקר מכביד תמיד אפשר לאכול פחות בשר, עופות ודגים.
אחרי התכנית החלטנו לעבור סופית לביצים אורגניות, או לכל הפחות לביצים מתרנגולות שהזיזו את הרגליים ולא עברו מסכת ייסורים אצל לולן שעושה להן מניפולציה בשעות האור ודופק להן את ההורמונים כדי שיטילו יותר ממה שהטבע קבע: ביצה אחת ליום.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם