קרם דה לה קרם: מתכון לפודינג טפיוקה
מטפיוקה אפשר להכין מעדנים נהדרים ללא גלוטן ומוצרי חלב, מה שהופך אותה לקינוח מושלם לשומרי הכשרות. שחר שילוח שולחת את ידה בטפיוקה ומכינה פודינג שכיף לאכול עם תוספות מתוקות
גם השכנה שהתחרדנה בערסל שלה במרחק של הושטת כפית, סירבה. היא לא מסתדרת עם המרקם.
אני מודה שגם אני לא ממש התלהבתי מטפיוקה בפעם הראשונה שנתקלתי בה. הפנינים השקופות הזכירו לי נשכחות משיעורי ביולוגיה. אבל עכשיו אני מאוהבת.
לטפיוקה עצמה אין טעם מובחן. היא פשוט בסיס עמילני שמכינים ממנו פודינג קרמי, לא שונה מאוד מהמלבי המזרח תיכוני או מדייסת האורז האסיאתית, וגם מעדנים אחרים.
בארץ אפשר להשיג קמח טפיוקה ופניני טפיוקה, שנראות כמו כדורי קל-קר קטנים. אלה לא זרעים, אלא מוצר מעובד שמקורו בפקעת של צמח המניהוט. לצמח הטרופי יש שמות רבים בהתאם למקום שבו הוא גדל וכאן הוא מוכר בעיקר בשם קסאבה או יוּקה. לעיבוד הפקעת יש חשיבות מרובה מפני שהמיץ שלה מכיל גם ציאניד.
המניהוט גדל באזורים טרופיים ומוצאו כנראה בדרום אמריקה. לפי הפולקלור המקומי, לילידי ברזיל הייתה שיטה פשוטה להרחקת הציאניד: נשים לעסו את הפקעות והגריסה בין השיניים שחררה את החומר הרעיל שבמיץ, שאותו הנשים ירקו. את הפקעות הרכות והלעוסות שנשארו לאחר התהליך שיטחו לייבוש ואז טחנו לגרגרים (בדומה מאוד לתהליך המסורתי של הכנת צ'יצ'ה , המשקה האלכוהולי של ילידי אמריקה, העשוי בדרך כלל מתירס אבל לעיתים גם מקסאבה). לשמחתנו, כיום מפיקים טפיוקה בשיטות היגיינות ובטוחות יותר.
השם המקורי של המוצר הוא "טיפּיאוֹקה" מילה בשפת טוּפּי, שפה ברזילאית
בצמח עושים שימושים רבים, לא כולם קולינריים: מזון לבעלי חיים, בסיס למשקאות אלכוהוליים, הסמכת תבשילים, ייצור דבק, הכנת מאכלי רחוב כמו חביתיות הבאמיס (bammies) הג'מאיקניות. החביתיות העגולות, הפריכות מבחוץ והנימוחות מבפנים, התגלו לאחרונה מחדש על ידי שפים והן מקור גאווה לתושבי אי הראסטה.
אנו הישראלים פגשנו את הטפיוקה לראשונה במסעדות התאילנדיות. גדולתה של הטפיוקה הוא יכולתה להפוך למעדן קרמי נטול גלוטן ומוצרי חלב, מה שהופך אותה לקינוח המושלם עבור שומרי כשרות אחרי ארוחה בשרית, לרגישים לגלוטן ולמי שנמנע ממוצרי חלב. אפשר להשתמש בפנינים או בקמח להכנת בצקים ולהסמכת מרקים ותבשילים. טעמה הנייטרלי של הטפיוקה מאפשר לה להיכנס לכל מאכל, לשנות את המרקם, אך לא את הטעם.
מכיוון שערכה התזונתי של הטפיוקה זניח, מה שהופך את המנה לטובה יותר או פחות הן התוספות שתבחרו לקשט בהן את הפודינג. מומלץ ביותר לבחור בהמון פירות טריים, אגוזים וסירופ מתוק טבעי, כמו מייפל טהור (ראו גיוונים). שימו לב, השתמשתי בעיקר בכוס כדי למדוד את החומרים, כך שקל מאוד לשחק עם הכמויות.
המצרכים ל-6-4 מנות:
½ כוס פניני טפיוקה
3 כוסות מים
4 כפות סוכר או לפי הטעם (סוכר חום טעים יותר, הלבן שומר על צחות הפודינג)
½ כוס חלב קוקוס (עדיף טהור ונקי מכימיקלים)
1 כוס פירות טריים במבחר צבעים, חתוכים לקוביות קטנות
חופן אגוזי קשיו חצויים וקלויים קלות על מחבת יבשה (לא הכרחי)
סירופ מייפל לקישוט
ההכנה:
1. מניחים בסיר טפיוקה ומים ומרתיחים. בוחשים מדי פעם.
2. כשהנוזל רותח, מוסיפים סוכר וחלב קוקוס, ממתינים לרתיחה נוספת ומנמיכים את האש.
3. בוחשים כ-5 דקות, עד שהפנינים הופכות שקופות והנוזל מסמיך.
4. יוצקים לכלי הגשה אישיים, מצננים ומקשטים באגוזים, פירות וסירופ מייפל.
גיוונים: אפשר לקחת את הפודינג לכל כיוון שרוצים. למשל, לטעם ים תיכוני מוסיפים בבישול כמה טיפות של מי הדרים או מי ורדים, מקשטים בשקדים ובקינמון ומזלפים סילאן. אפשר למזוג למעלה תוכן של פסיפלורה, לפזר קוקוס, פירות יער, פירות יבשים וכו'.
אפשר להניח את הפירות מראש בכלי ההגשה ולצקת עליהם את הפודינג החם ולצנן בצורה הזאת.
כדי להשיג מרקם נוזלי או סמיך יותר, שחקו עם היחס בין הטפיוקה למים. ניתן להגדיל את כמות חלב הקוקוס על חשבון המים או להכין את הפודינג עם חלב שקדים או חלב סויה (שימו לב – הם מתוקים).
הזנה: 8. לטפיוקה אין כמעט ערך תזונתי, היא מתאימה גם לרגישים לגלוטן וקלה לעיכול. כדי להוסיף למנה סיבים, ויטמינים, חלבונים ומינרלים (וקלוריות...) הוסיפו מעט אגוזים והרבה פירות.
ידידותיות לסביבה: 8. הטפיוקה וחלב הקוקוס מיובאים וארוזים, אבל המרכיב העיקרי של הפודינג הוא מים. בחרו בפירות טריים מקומיים כדי להגביר את הידידותיות. כתמיד, לא נעשה שימוש בבעלי חיים.
ידידותיות למשתמש: 9. כל מה שצריך לעשות כאן הוא לבחוש. זה לא קשה.
הדאווין: 8. תלוי בעיקר במידת ההשקעה שלכם בתוספות.
זיל הזול: 10. 500 גרם טפיוקה עולים עשרה שקלים ואפשר להכין מהם המון מנות. המרכיב העיקרי הוא מים, כך שמתקבלת מנה זולה למדי, תלוי מה בחרתם להוסיף מלמעלה
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם