ראשי » סגנון » אופנה ועיצוב » אופנה

הב כוחות לתוצרת הארץ: מחווה למשכית

במשך 40 שנות פעילות שאבה חברת "משכית" השראה מנופיה, מאנשיה וממשאביה של מדינת ישראל. עכשיו נותר לנו להשיב לה משהו בתמורה

שיטוט קצר באתר "אי-ביי", מצביע על תופעה מדהימה: עשרות פריטי וינטג' יפהפיים של "משכית" נמכרים שם על ידי מגוון אנשים מרחבי העולם. החל משמלות כלה, דרך תכשיטים ומטפחות רקומות וכלה בצלחות ובתחתיות לכוסות, כולם שמורים בקפידה. גם מחירם הגבוה יחסית של הפריטים ‏(כ-200 דולר בממוצע‏), מדגים כיצד, כמעט 60 שנה אחרי הקמתה, תוצריה וחזונה של החברה שומרים על נצחיות ורלוונטיות מעוררת השראה.

הצטרפו לעמוד הפייסבוק של סגנון

מאז הוקמה "משכית" ב-1954 על ידי רות דיין, לא היה לה אח ורע בתעשיית האופנה הישראלית. היא לא הוקמה על מנת לספק צורך אופנתי או חזון עיצובי בלבד, אלא מתוך כוונה להקים מפעל ישראלי פורץ דרך, שייתן מענה לשתי מטרות נעלות: ליצור תעסוקה לעולים החדשים שהגיעו לישראל ולשמר את אמנות עבודת היד שהם הביאו עמם מרחבי העולם. דיין הבינה כבר אז כי הישרדותה של אמנות מסורתית תלויה במבחן הגדול מכולם - מבחן הזמן. מתוך ראייה חדשנית זו, "משכית" נתנה יד מכוונת לעולים, ולימדה אותם כיצד ליצור בגדים וחפצים שימושיים ונחשקים מאומנותם המסורתית, שנשמרה לעיתים במשך מאות שנים, וכיצד להתאים אותם להלך הרוח העכשווי של התקופה. או במילים אחרות, כיצד ליצור אופנה.

הודות לתרומתה של המעצבת פיני לייטרסדורף, הצליחה החברה, שבשנת 1957 כבר עבדו בה 400 עובדים מכל רחבי הארץ, לפתח כתב יד ייחודי, ושמרה על נאמנות לאיכות בלתי מתפשרת, כולה תוצרת הארץ: מאריגת הבדים הטבעיים כגון פשתן, צמר וכותנה, דרך צורפות הכפתורים שהיו עשויים כסף טהור או צדפים ועד עבודת התפירה

והגימור ברמה עילית."משכית", שנסגרה ב-1994, אחרי 40 שנות פעילות, פעלה מתוך חשיבה על המקום בו אנו חיים - מדינת ישראל. היא שאבה את השראתה ממנה, מנופיה, מן האנשים החיים ופועלים בה, ויצרה הדדיות: היא קיבלה מהם לא מעט, אך השיבה בתמורה תרומה אדירה שהיא עדיין אחד מנכסיה היצירתיים של ארצנו.

לרגל יום העצמאות, חברנו לטלי קושניר, הבעלים של חנות הווינטג' "המחתרת", לצורך הפקת אופנה עם פריטים של "משכית". קושניר מחזיקה באוסף של למעלה מ-400 פריטים של המותג: בגדים, תכשיטים, קופסאות סיגריות, כיפות, נעליים, פנקסים קטנים, ארנקים, תיקים, נעלי בית ואפילו בדים. את האוסף היא נוהגת לקחת בקביעות לרסטורציה במוזיאון ישראל על מנת לשמרו. "שימור ההיסטוריה בישראל הוא באופן כללי נושא כאוב ומוזנח", אומרת קושניר, "בעוד שבעיניי הוא הדבר החשוב ביותר בתרבות. שימור האוסף של 'משכית' הוא המעט שאני יכולה לעשות. לאסוף את הפריטים ולשמור עליהם בצורה ראויה, ולאפשר לאנשים לבוא, להסתכל וליהנות מהם".

איפור ושיער, נירית הירשמן במוצרי לנקום; דוגמנית, אולה ל-דזה וו; כל הבגדים, משכית, אוסף פרטי טלי קושניר

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...