הייתי בבנגקוק וגם ברומא: על פסטה בסטה בשוק מחנה יהודה
המנות הראשונות לא הגיעו, קינוחים לא היו ופסטה אחת הייתה אנמית. למרות זאת, "פסטה בסטה" היא מסעדה חמודה, מעוררת סימפטיה ובסך הכול מומלצת, שהפתיעה במיזוג בין תאילנד לאיטליה. יובל הימן מבקר בשוק מחנה יהודה
על הבר עומדת מכונת פסטה מנירוסטה. היא פולטת שרוכים אחרי שרוכים של פטוצ'יני לתוך הידיים של המפעיל. מדי פעם הוא מפסיק את פעולתה, לוקח קבוצה טרייה של שרוכים ארוכים וחותך לפי המידה הרצויה. הוא והמכונה עבדו שם כמו משוגעים, מנסים לספק נחיל אנשים עם דודא לחמץ. בין לבין הוא גם לקח הזמנות מאנשים.
היה שם ברדק לא קטן, כזה שהיה יכול להביא להתפוצצות של וריד בצדי הראש אם זה לא היה בשוק. אבל השוק יודע להוציא את הטוב שבבן אדם, ולכן לבוקה ומבולקה היה נופך סימפטי, כמו ילד שחומד לצון ומקשקש בגואש על קיר שנצבע מחדש לפני יום. שם אתה יכול לסלוח אפילו על כך שמפקששים לך את ההזמנה, וזה בדיוק מה שקרה לנו.
הזמנו סלט ירוק, מרק עגבניות ושתי צלחות של פסטה. הפסטות הגיעו, המרק והסלט לא. כשהגיעה הפסטה ויתרנו על המנות הראשונות כי איכשהו לא היה לנו חשק להתלונן. במקום זה, אחרי שגמרנו את הפסטות הזמנו עוד פסטה בשביל שיהיה מה לכתוב, כי הקינוחים שהופיעו בתפריט היו עדיין בשלב הכנה.
רצינו טירמיסו ופנה קוטה אבל לא היה, אז ביקשנו פסטה ברוטב קארי וחלב קוקוס. היא הגיעה משובצת בפרמזן, דבר שנראה לנו מוזר בהתחלה אך התגלה כשילוב מפתיע.
אולי ברוח הגלובליזציה הפנינה מפארמה שבאיטליה השתלבה לא רע עם ניחוח כיכרות בנגקוק. זאת הייתה וריאציה בלבד על קארי תאילנדי, מכיוון שהרוטב לא היה משחתי. קארי תאילנדי, בניגוד לקארי הודי, הוא משחתי, עיסה של כל טוב הארץ, מדוללת בחלב קוקוס ארומטי. בכל אופן המנה הייתה נשכנית במידה נכונה, ואם הרוטב היה קצת יותר דומיננטי, זה היה יכול להיות פיצוי הולם להיעדר הקינוחים באותו יום.
"פסטה בסטה" בנויה
כך למשל בחרנו פטוצ'יני ברוטב חמאה ופרמזן שאליו הוספנו תרד. זאת מנה צפון איטלקית מעודנת, אבל אפילו בשביל האלגנטיות הצפון איטלקית היא הייתה מעודנת מדיי. ראשית, הפסטה לא בושלה במים מלוחים מספיק. שנית, הרוטב היה אנמי ותוספת התרד בקושי הורגשה.
אני לא מאלה שמוסיפים סודיום בכמויות גדולות, אבל במקרה הזה הייתי צריך להמליח לא מעט כדי להדגיש טעמים במנה ולהוסיף עוד פרמזן. האווירה הייתה נעימה, ועם שני שלישים של גולדסטאר טובה מהחבית והעובדה שבמקום יש מתקן מים לרווחת הסועד הצלחנו להתגבר על האכזבה הקלה.
הפסטה הבאה שהזמנו - שוב פטוצ'יני, מכיוון שלא הכינו עדיין פנה - הייתה המוצלחת ביותר. הבסיס היה רוטב עגבניות ואליו נוספו קרם פלפלים קלויים וחתיכות יפות של חציל בתנור. זה כבר היה רוטב של דרום איטליה: עשיר, אדום עז, כזה שמשתלט על הפסטה ונדבק אליה, מכסה אותה בטעמים חזקים וטובים.
השילוב בין פלפלים קלויים, רוטב עגבניות איכותי וחצילים מתקתקים הוא אחד המוצלחים בעולם הקולינרי. עגבניות וחצילים מגיעים מאותה משפחה (סולניים), ובניגוד למה שקורה אצל בני האדם כששני בני משפחה מתחתנים, בעולם הצומח שידוך בין קרובים דווקא עולה יפה.
תוסיפו לכך את העובדה שפלפלים קלויים ובעיקר עגבניות עמוסים באוממי, ותבינו למה המנה הייתה מוצלחת. כל הארוחה עלתה 111 שקל - מחיר צנוע ביחס למה שהוזמן.
"פסטה בסטה" תפורה על השוק. למרות כל הבלגן שהיה שם בצהריים היא הצליחה לעורר סימפטיה והפסטות יצאו כשהן אל-דנטה, לפי הספר. חרף הברדק, על חוק איטלקי אחד שאין לעבור אותו בשום אופן הקפידו שם, והוא שהפסטה לא ממתינה לאף אחד.
פסטה בסטה, התות 8. טל': 077-5404633, ירושלים.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם