פוקאצ'ה בשכונה: ביקור ב"עמליה" ביפו
כשמתחשק "משהו", לא אוכל ממש, סתם משהו, אפשר לקפוץ ל"עמליה" ביפו. המאפים, הלחם הביתי, המתוקים והמדרכה יעשו את העבודה
בלב "יפו החדשה". עמליה נאור רהב
תל אביב היא עיר שהכל קורה בה למרות הכל. למרות שרק כמה עשרות קילומטרים ממנה מתחוללת מלחמת התשה של ממש, כמעט עשרים אלף איש רצים בה מרתון, עשרות אלפים גודשים את תערוכת "צבע טרי" שנערכה בגן הבוטני ביפו, על הדק של שפת הים שלה יושבים אלפים ונהנים משמש אביבית בבתי קפה ומסעדות, ובשוק האוכל המקורה שלה אי אפשר להכניס סיכה. ובכל שעה, ביום ובלילה, ניתן למצוא בה בית קפה או מסעדה או פאב או בר שמתאימים למצב הרוח האוחז בנו באותו זמן.
ביום חמישי בלילה התחשק לנו פתאום "משהו". התחושה הזו מוכרת וידועה. יצאנו מאירוע שלא היתה ברירה אלא לשהות בו פרק זמן מסוים, ובא ה"משהו" הזה. לא ממש אוכל. נישנוש. לשבת באיזה מקום נחמד, לשתות תה או קפה עם עוגה טובה וכמה מנות אחרונות, כדי לסגור את הערב עם טעם טוב בפה.
כל העיניים נישאו אל עבר זה שתמיד יודע מה יש איפה, וההוא אכן נזכר ששמע משהו על מקום חדש במתחם נגה ביפו, שפתחה מישהי שאת שמה אינו זוכר, אבל מה שהוא כן זוכר שהיא עבדה שנים כשף קונדיטורית אצל יונתן רושפלד, עד שהחליטה לנסות את כוחה לבד. רזומה שכזה מספיק לנו כדי לקנות את הרעיון.
מכיוון שאנחנו הרבה יותר חובבי אוכל וסרטים מחובבי תיאטרון, לא יצא לנו זמן רב להגיע בלילה למתחם נגה, שחובק בתוכו גם את תיאטרון גשר. אם גם לכם איכשהו לא הזדמן, כדאי מאד שתזמנו את עצמכם לשם. מדובר על פינת חמד שקטה, עם רחובות קטנים ששמותיהם כשמות נשים של פעם - תרצה, רוחמה, נחמה, וכשמהלכים בהם אכן חשים משהו של פעם.
רוב האזור הוא מדרחוב, לכן אין מכוניות ואפשר ללכת בבטחה על הכביש, על ספסלים בקרנות הרחובות יושבים הרבה צעירים שגרים באזור, סתם ככה כדי להפגש ולדבר. עציצים גדולים מרככים את מראה האספלט, אנשים חולפים על פנינו רכובים על אופניים. זוהי יפו החדשה. עמליה, כך מסתבר קוראים למקום, והוא הרבה יותר מבית קפה עם מנות אחרונות. זוהי מסעדה קטנה ונחמדה, מעוצבת במתיקות ובהרבה טעם טוב, שמשרה מיד כשנכנסים אווירה של חום וביתיות.
יש ארוחות בוקר מגוונות, יש מאפים תוצרת בית, שאחד מהם - פוקאצ'ה נהדרת שזה עתה יצאה מתנור אבן ועליה ירקות קלויים וגבינת ברינזה (32 שקלים לפוקאצ'ה גדולה) שימחה אותנו מאד. יש גם מגוון כריכים מלחם שנאפה במקום, סלטים שנראו נהדר, הרבה בירה ושאר סוגים של אלכוהול, וכמובן עוגות ומנות אחרונות, שלמענן הגענו לשם.
המקום שוקק חיים, רובם מתקיימים על המדרכה בחוץ, שיושבת על שדרות ירושלים, שבלילה נראה כמו רחוב ראשי של מושב שתושביו כבר ישנים מזמן.
הזמנו שני קנקני חליטת תה, עוגת גבינה עם קוקוס ומנגו, מוס שוקולד לבן ופאי אגסים. אין ספק שעמליה יודעת את מלאכת האפייה היטב. פאי האגסים היה נפלא, הבצק שלו עדין ומתמוסס בהנאה גדולה בפה, והאגסים טופלו היטב. עוגת הגבינה גם היא היטיבה עמנו מאד, וחובבי השוקולד הלבן שבינינו ציקצקו בהנאה.
זה שיודע הכל שילם בסביבות ה-150 שקל לחמשת הנהנים שסביבו. ככלל, המחירים סבירים למדי. הרי מדובר על מקום שכונתי, שתושבי האזור יורדים אליו כדי לשתות או לאכול משהו. מקום כזה לא יכול להיות יקר.
עמליה, רחוב נחמה 2 מתחם נגה, יפו, טלפון: 03-7167351.
מתוקה בטעם טוב. עמליה.
נאור רהב
שקשוקה בגינה
בשכונה צפונית-לכאורה של תל אביב, הדר יוסף, במרכז מסחרי ישן וחסר כל חן, מצאנו מקום שכולו חן. למעשה מדובר על חומוסיה. זה הכל. תמורת 25 שקלים תקבלו שם שקשוקה משתי ביצים טובה מאד, עם תוספת של טחינה ושתי פיתות. תמורת 20 שקלים תקבלו צלחת חומוס עם גרגרי חומוס וביצה קשה, שבעה שקלים יעלו לכם חמישה כדורי פלאפל מצוינים עם כל מיני תוספות, כאלו דברים.
את כל מה שהזמנתם תקחו לכם, או תחכו שמישהו יביא לכם, תצאו מהחומוסיה
ותכנסו לתוך גינה מוריקה ויפהפיה, שם תשבו לכם בנחת סביב שולחנות קטנים, רוח אביבית נעימה תלטף את פניכם, ציפורים על עצי גינת הקסמים שכלל לא ידעתי על קיומה ילוו אתכם בשריקות צהלה, פה ושם יתנדנדו מצד לצד תינוקות שזה עתה למדו ללכת, ואתם תטבלו את הפיתה בחומוס או בשקשוקה, תפתחו אותה קצת ותכניסו לתוכה כדורי פלאפל, תוסיפו לכל זה משהו לשתות, תשלמו בין 30 ל-35 שקלים ותרגישו שביליתם בחיק הטבע בלי לסחוב את האוכל אתכם.
מדאמ'ס, רחוב הדר יוסף 14, הדר יוסף כמובן. טלפון: 03-6443020.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם