דוד המלך: על מלון מצודת דוד ומסעדת "סקאלה"
מלון מצודת דוד בירושלים מציע אירוח לא שיגרתי ונוף מהמם של העיר העתיקה. מסעדת המלון, ה"סקאלה", דורגה לאחרונה על ידי גולשי אתר התיירות הנחשב "tripadvisor", כמסעדה הטובה ביותר בירושלים. נועה רובין-סטרלינג יצאה לבדוק על מה ולמה
עבור חובבת טיולים כמוני, ירושלים היא עדיין טעם נרכש. עד כה היא ניצבה בדרך כלל בצד, שמורה לרגעים מאד מסוימים, לא בגלל שאין לה כבוד, אלא בגלל הקושי, האתגר. בשנים האחרונות היא נקשרה בתת מודע לפיתוח כבישים ורכבת קלה, פקקים, שבתות שקטות מדי ומצב בטחוני לא קל. הבחירה הקלה הייתה תמיד הצפון. הטיול האחרון למלון מצודת דוד ניפץ את המיתוס האישי. שבר מוסכמה שהתקבעה וסירבה לעזוב.
הגענו לירושלים בשעות הערב המאוחרות, הישר אל המלון שחודש בשנה האחרונה אחרי עשור של פעילות וממוקם, חדש ורענן, במרחק שתי דקות ממתחם ממילא ושלוש דקות בדיוק ממגדל דוד והכותל. רגע אחד מכונן גרם לנו להבין, צמד מטיילים די מפונקים, שלא טעינו.
זו הייתה הדקה המדוייקת בה נכנסנו אל החדר בקומתו השמינית של המלון, נעמדנו מול הוילון שנפרש לאורך קיר שלם בחדר המשופץ, הסטנו אותו במהירות. אז נגלתה מולנו העיר העתיקה בתפארתה. אורות צהובים על לבני הכותל, מגדל דוד מאיר על הכל. מתחם ממילא מציץ מהצד (הכינו את הארנק לשופינג, שקשה לחמוק ממנו גם בשעות הערב). נקודת המבט הזו גרמה לנו להחסיר פעימה. להתרגש מירושלים.
הנוף מהחדרים, משתלב, ישן-חדש, עם התמונה הכוללת שמתקבלת במלון, שכאמור עבר השנה שיפוץ תחת שרביטו של האדריכל האיטלקי פיירו ליסוני. הלובי הרחב, בצבעים בהירים וחלונות גדולים שמשקיפים על מה שקורה בחוץ, מזכיר מלונות באירופה. המרחב מרשים, השירות מעניק הרגשה של יוקרה וחשיבות, אבל לא מתנשא. נעים. בקומה העליונה, מתחם וי.איי.פי לאנשי עסקים שמציע ספות להירגעות, קריאת עיתון זה או אחר ונשנוש ממזנוני העשירון העליון.
החדר בו אנחנו מתאכסנים רחב ולא מתפשר. זהו אינו חדר שגרתי עם פינת קפה וחלב באבקה, עם סבון בריח שמן זית ורהיטים משנות השבעים. מדובר בחלל מכובד שמצטיין בו בעיקר חדר האמבטיה המושקע, שמזכיר יותר חלל ספא מאשר חדר רחצה במלון, זאת תוך הקפדה על הפרטים הכי קטנים, ממקלחת רחבה ונוחה ועד סבונים באיכות גבוהה.
ארוחת הבוקר שמציע המלון ומוגשת במתחם חדר האוכל המעט צפוף, בו אפשר לשבת גם בפנים אבל גם בחוץ, בגינה מלאה בשמש, מפנקת. יש כאן ביצים במגוון סוגי הכנה, לחמים ומאפים טריים (עניין בעייתי לעיתים, כך למדנו), סלטי ירקות ופירות, יוגורטים ואינספור גבינות ודגים.
ספא המלון, שמעוצב בנינוחות מינימליסטית שאינה בעלת ייחוד מסויים, מציע מגוון טיפולים, ביניהם טיפול צ'אקרות, מסאג'ים למיניהם וטיפולים קוסמטיים. האווירה מרגיעה מיידית
טיפול הצ'אקרות שנבחר מתוך מגוון הטיפולים, בוצע על ידי מטפלת צעירה ועדינה, שנתנה הסבר כשצריך והעניקה את הספייס הנכון ברגעים אחרים. התוצאה הייתה שלוות נפש שליוותה את הצינית שבמטופלות, להלן הכותבת, במשך כל היום.
חוויית הלינה והבילוי במלון מצודת דוד, על מתקניו, מוכיחה הקפדה על ניקיון, אסתטיקה וסדר, על אירוח שמדגים מקצוענות מהי, בין אם מדובר במשפחה עם ילדים, בזוג אחרי חתונה או באיש עסקים שהגיע מרחוק, מתקבלת תחושה שחשבו על כל הפרטים הקטנים ובעידן בו "נופשוני הכל כלול" במלונות ועדי עובדים מוצעים לנו בטונות, יש להעריך זאת.
מלון מצודת דוד, החל מ-1500 ש"ח ללילה לאדם בחדר זוגי על בסיס לינה וארוחת בוקר.
בקומת המסעדות של המלון ממוקמת מסעדת סקאלה, שם מציג השף הצעיר, אורן ירושלמי, תפריט שמתבסס על המטבח הצרפתי והים תיכוני - תוך שימוש בחומרים טריים מקומיים. ההשפעות, הצרפתית והמקומית, משתלבות כאן לחוויית גורמה מהטובות שחווינו בירושלים.
המסעדה מעוצבת בסינכרון מושלם עם המלון בו היא ממוקמת. מדובר במתחם רחב, לא צפוף אבל אינטימי, שעם הכניסה אליו מתנתקים מיד מהמולת מרכז העיר הסואנת. העיצוב קורץ למסעדות יוקרה מודרניות בצרפת או בלונדון, אלגנטי ולא רועש. תאורה אינטימית משרה רוגע מיידי, אין פה קישוטים גדולים או יומרות, אלא משהו נקי, שנותן כבוד בעיקר לאוכל עצמו.
מוזיקה חרישית מלווה את מנת כבד האווז, שמוגשת עם קרם תפוח אדמה נימוח ונמס בפה, קוביות תפוח עץ ירוק ותמרים, המספקים מתיקות מאופקת שמחמיאה לכבד (92 שקל) שפותחת את הארוחה.
למנה העיקרית נטעמו ירך עוף צלוי ממולא בתמרים לחים, עם ירקות שורש ברוטב לימוני (122 ש"ח). החמיצות, המתיקות והספייסיות שמעניק הבשר משתלבים זה בזה בעדינות. מנת האנטריקוט, המוגש עם קרם תפוח אדמה ושעועית ירוקה נימוח בפה ומעניק, גם לקרניבורים הכי סקפטיים, מבט משתאה.
האזהרה היחידה תבוא בגזרת הקינוחים, אלו לא קינוחים למישהו שצריך משהו קטן ומתוק ליד האוכל. כמו שאר המנות ב"סקאלה", גם כאן יש הקפדה על מגוון רחב מאד של טעמים שמשתלבים יחד ומופיעים על הצלחת בתצוגה מרשימה שמזכירה ציור מופשט.
נטעמו מאפה שוקולד מריר שמוגש עם סורבה פסיפלורה וקרם שוקולד ברנדי חם. זוהי מנה שוקולדית דחוסה מאד, שמומלצת בעיקר לחובבי המתוק האמיצים במיוחד. מנה קלילה יותר היא עוגת הספוג שמוגשת עם וואפל אגוזים, ליקר קסיס, פירות וקציפת ליים שחמיצותה מונעת מהמנה להיות מתוקה מדי. (כל קינוח עלה 45 שקל).
כאן הזמן להתפנות ולהסביר שהפרזנטציה המקורית של ירושלמי, שצובע את הצלחת בעזרת ירקות, רטבים ותבלינים וההקפדה על החומרים הטריים ביותר מנצחת כאן ומונעת פספוסים הקיימים גם במסעדות הנחשבות ביותר. זו אינה יומרנות אלא יצירה אמנותית שנכנסת אל הפה ומפתיעה אותו.
סיפורה של "סקאלה" הוא סיפורו של שף צעיר, מלא אמביציה, שמבקש להוכיח את הקריאייטיביות הקולינרית שלו. לסועד ציני ותיק היא עלולה להצטייר כפלצנות, אך ברגע שירושלמי יוצא מהמטבח, עובר שולחן אחר שולחן ומשוחח עם הסועדים, מתפוגגת המחשבה על יומרנות. אנחנו שומעים אותו מדבר בהתרגשות על חומרים טריים ועל האהבה שלו ליצירה הקולינרית ומבינים הכל.
מסעדת "סקאלה", מלון מצודת דוד, רחוב המלך דוד 7, ירושלים.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם