קח לך אישה: על חטיפת כלות בקירגיסטן
בגלל המסורת, בגלל מחסור בכישורי דייטינג, ובעיקר בגלל המצב הכלכלי - גבר בקירגיסטן שרוצה להינשא, יחטוף לעצמו כלה, בין אם היא רוצה ובין אם לא. האם יצליחו הנשים הקירגיזיות להפסיק את המנהג? כתבה שנייה בסדרה
מונארה לא רצתה להיחטף. יש נערות קירגיזיות שדווקא ממש רוצות להיבחר לחטיפה על ידי גבר, אבל למונארה, 18, כבר היה חבר והיא קיוותה להינשא לו. "אילו רק החבר שלי היה מצליח לחטוף אותי קודם", היא אומרת באכזבה.
לפני שישה חודשים תפסו אותה שני גברים, דחפו אותה לתא המטען של מכונית ה"לאדה" שלהם והסיעו אותה לביתם. "לא רציתי להיחטף. אני לא רוצה להתחתן", היא צעקה לעברם. כשזה לא עבד, היא ניסתה להתחנן: "בבקשה תנו לי ללכת".
אבל הם לא שחררו אותה. כמו גברים רבים אחרים
במדינה, שסובלת מאלימות אתנית קשה בשנים האחרונות, נמצאת גם האלימות נגד נשים במגמת עלייה, אומר טלייגול איסקונובה, מומחה לענייני מגדר במשרד הפנים. בערך שליש מהנשים בקירגיסטן נישאות בעקבות חטיפה באי הסכמה, טוען ראסל קליינבך, מרצה לסוציולוגיה באוניברסיטת פילדלפיה, שחקר את הנושא של "קיז-עלא-קאצ'ו" (בקירגיזית: חטוף ורוץ).
סצינות החטיפה מקירגיסטן מוכרות לכם ודאי מ"בוראט", סרטו הפרודי של סשה ברון כהן מ.2006- בסרט יוצא בוראט, הקזחי החתיך בעולם, לחטוף את פמלה אנדרסון כדי לקחת אותה לאישה.
על אף הצילום המוקומנטרי והעלילה הבדיונית, החטיפה של אנדרסון חושפת את האלמנטים המטרידים מאחורי המנהג המסורתי. ובקירגיסטן החטיפות נפוצות עוד יותר מאשר בקזחסטן.
בשנים האחרונות חלה עלייה תלולה במספר החטיפות, וקליינבך מייחס את הנתונים למצב הכלכלי. "יותר זול למצוא כך כלה", הוא מסביר. קירגיסטן מתמודדת עם מצוקה כלכלית חמורה מאז התמוטטות הגוש הקומוניסטי, וחטיפות הכלה מאפשרות לכפריים רבים לחמוק מה'קאלים,' תשלום עבור הכלה, ומתנות הנדוניה היקרות."
הסיבה השנייה היא חברתית, מוסיף קליינבך. "המסורת בקירגיסטן היא של נישואים באמצעות שידוך, והחטיפה מהווה אלטרנטיבה עבור גברים צעירים, שאחרת היו תלויים בכך שהוריהם ימצאו להם כלה".
בקירגיסטן טוענים שמדובר במסורת אתנית, ומחקרים מראים שהמנהג התפתח מתוך החלטה הדדית, ולא כאלימות לשמה. כיאה לנוודים, צעירים קירגיזים נטו לפעמים לברוח כדי להתחתן, כדי לא להתמודד עם חוסר הסכמה של ההורים לנישואים. אבל הקירגיזים, ברובם, כבר אינם נוודים, אלא יושבים בכפרים. "אם אתה בכפר, חטיפה לא ממש עובדת, אומר קליינבך.
המתנגדים הגדולים ביותר לתופעה הם המוסלמים, שמהווים כ80- אחוז מתושבי קירגיסטן. "חטיפה או נישואים כפויים הם חטא גדול באיסלאם," אומר קדיר מליקוב, מנהל המרכז לדת, חוק ומחקר מדיניות בבירה בישקק, שטוען שמקור המנהג אינו בדת המוסלמית. "האיסלאם מנסה להסדיר את הנושא ולהשיא רק זוגות שמסכימים לזה."
כדי להשיג הסכמה של הנשים, לוחצים על בנות כמו מנארה. אם הכניסו אותך לבית החוטף, ומשפחתו הצליחה לשים על ראשך צעיף לבן, הרי שאת נשואה מעכשיו לבחור שחטף אותך. אחרי שמונארה נחטפה, היא הובאה לבית החתן, וצעיף לבן הושם על ראשה. אחר כך הלך החתן הטרי אל בית הוריה, הכריז שחטף את בתם בגאווה והציע תמורתה מוהר של כ-700 דולר .
בניגוד לרצונה של מונארה, משפחתה קיבלה את הצעת המוהר. שובה של נערה חטופה אל בית הוריה הוא סוג של אות קין. השמועות ילחששו ויספרו לכולם שהיא כבר לא בתולה, ובמדינה שמכבדת את "מבחן הסדין הלבן" בליל הכלולות, היא צפויה להפוך לרווקה זקנה.
נערות רבות חיות עם החוטף שלהן מחמת הבושה, מסבירה בובסרה ריסקולובה, מנהלת מרכז עזרה לנשים בבישקק הבירה. "כבר כשהן ילדות מחנכים אותן לכבד את המבוגרים, והמבוגרים אומרים להן לשים את הצעיף הלבן על הראש כשהן נכנסות לבית החוטף", היא אומרת. "זה לחץ פסיכולוגי עצום. אם הנערה תסרב, היא עלולה להיאנס, ללדת תינוק ואז היא כבר באמת לא תוכל לעזוב. והגברים לפעמים אומרים להן-'מעולם לא אהבת אותי' - וזה נותן להם תירוץ לעוד אלימות".
ולמרות התחושות הקשות, לא מעט נשים קירגיזיות טוענות שחייהן, אחרי החטיפה, מאושרים. "נשים אחרות, לרוב מבוגרות יותר, מנסות לשכנע את הנערות לשתף פעולה ומעודדות את המנהג", אומרת ריסקולובה. "הן יגידו 'תראי, גם אני התחתנתי כך ואני מאושרת'".
לאנארה נייזובה, ראש המחלקה למשפטים באוניברסיטה הקירגיזית-רוסית, יש רעיון איך לעצור את המנהג: להפסיק להציג את החטיפות באור רומנטי, ולא להסיק שהבנות רוצות שיחטפו אותן. "בתרבות שלנו יש סטריאוטיפ שנשים צריכות להתנהג בדרכים שנכפות עליהן בידי החברה, כאילו שהן מבקשות להיחטף", היא אומרת.
למרות שהמנהג הוצא מחוץ לחוק כבר ב-1994, הלחץ החברתי מונע מרוב הנשים לפתוח בהליכים משפטיים כנגד חוטפיהן. אבל יותר מזה: צעירים באזורי הספר לא מכירים דרכים אחרות. "גברים בכפר בקושי מתקשרים עם נשים", אומרת נייזובה, "הם יושבים בשוק הכבשים ורואים מישהי שמוצאת חן בעיניהם, ואז הם פשוט לוקחים אותה. החטיפות נגרמות בשל חוסר בכישורי דייטינג".
הנשים הקירגיזיות באזורים העירוניים מסכימות שצריך ללמד את הכפריים איך לחזר אחר נשים, וצריך ללמד נשים איך להתנגד. נוריים אורוזובקובה, הפכה לפעילה נגד החטיפות, אחרי שאמה סיפרה לה שקרוב משפחה מתכנן לחטוף אותה. "לא רציתי להינשא כך", היא אומרת. "החלטתי לעצור את הפעילות הפלילית הזאת".
האתגר , מסבירה אורוזובקובה, הוא בכך שאנשים רבים במדינה - גברים ונשים - עדיין לא מכירים בערכן של נשים. "פעם, אם גנבת חיה, היו כורתים לך אצבע", היא אומרת, "אבל לגנוב אישה זה מותר".
אורוזובקובה הצליחה להימנע מחטיפה. עכשיו, רווקה בת 27, היא זקנה מכדי להוות מטרה מושכת לחוטפים. "אם אני מוצאת חן בעיני בחור, הוא ימצא דרך אחרת", היא אומרת. "אם הוא מעדיף חטיפה, זה אומר שאין לו מספיק ביטחון עצמי. אני לא כבשה. גם אני רוצה לבחור".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם