רנסנס איטלקי: ביקור ב"טופולינו" בשוק מחנה יהודה
"טופולינו" בשוק מחנה יהודה הירושלמי היא איטלקיה קטנה וחביבה בתוך ערב רב של מראות וטעמים הכי ישראלים. נועה רובין סטרלינג קפצה לביקור קולינרי-אנתרופולוגי
בים הצבע והרעש אנחנו מסיירים שעתיים תמימות. מתלהבים מקערות הממתקים הענקיות באדום, צהוב, ורוד, ירוק של ילדים, מריחים כל תבלין בשקי הרפיה החומים, חריפות, חמיצות ומליחות מלטפים את האף. צפוף במחנה יהודה בשישי. צפוף כמו בקופסת סרדינים, גם סרדינים, אגב, יש בנמצא.
אחרי שעתיים של רכישות קולינריות (אי אפשר בלי חלה טרייה ועוגת גבינה לשבת) אנחנו מגיעים רעבים ל"טופולינו", שנפתחה בצד שוקק החיים של רחוב אגריפס, לפני כשלוש שנים. נונה, בעלת המסעדה ומי שעומדת במטבח מעבר לסירי הפסטה, הייתה פעם אשת היי-טק שהחליטה לחפש משמעות והתאהבה באיטליה. היום היא מפיצה בפינה הקטנה שלה ניחוחות מארץ המגף.
"טופולינו" היא רק אחת מיני מסעדות ביתיות-יוקרתיות שנפתחו כאן, מסביב לדוכני הרוכלים של מחנה יהודה בשנים האחרונות. האזור חווה פריחה מחודשת, שבאה לידי ביטוי בפסטיבלים הירושלמים ("באלבסטה", למשל) ובתחושה שלא רק המקומיים הקבועים מגיעים לבלות כאן - גם מי שמחפש חיבור מוצלח בין תרבות רחוב ואוכל, ימצא פה רוח מרעננת של שינוי.
חיבור מוצלח בין תרבות רחוב ואוכל, מסעדת ''טופולינו''.
דניאל לילה
פותחים כפתור
בפנים ההמולה של השוק נרגעת, מוזיקה איטלקית מלווה אותנו אל שולחן קטן לשניים, אחד מתוך עשרה וקצת שמפוזרים בחדר הקטן, האינטימי מדי. המלצריות נעימות, אולי המתוקות ביותר בהן
קינוח הדגל - טירמיסו. דניאל לילה
אנחנו פותחים עם אחת ממנות הדגל של המקום, כיכר קממבר מצוינת, שבתוכה שום רך ודבש, ומוגשת עם לחם מכאן, כזה שטעם השוק שבחוץ חובק אותו. צמודים אל החלון וצופים אל העיר, אנחנו מנשנשים גם מנת פתיחה נוספת: חצילים ועגבניות ברוטב סמיך שמלטף את הגרון, אנחנו מורחים את שתי המנות על הלחם ונהנים מול נוף יום השישי הישראלי הזה שמכיל כל כך הרבה מראות שונים זה מזה.
כעת נדרשת פתיחה של כפתור במכנס, שלו קודם, שלי תבוא אחר כך. אנחנו ממשיכים כגיבורים וחודרים אל לב איטליה עם שתי מנות קלאסיות. האחת, רביולי ארטישוק ברוטב של לימון וטימין, כל חתיכת רביולי, אל דנטה, מתנפצת בפה ומרעננת אותו בכל ביס מחדש, בזכות השילוב המנצח שבין הארטישוק ללימון. השנייה,
לא למי שרגישים לצבעים חזקים: ניוקי סלק, מנה סגולה-ורודה שניחנה במתיקות עדינה, בזכות האגוזים שמלווים אותה. גם כאן הרכות כובשת, ישר אל תוך הגרון.
הסיומת המתוקה פשוטה: טירמיסו, קינוח הדגל של "טופולינו" – כפי שמסבירה המלצרית - ושל איטליה כולה, מוגש בגביע זכוכית גבוה, רווי אלכוהול שמרטיב את הכל בחריפות טובה. לצדו, אנחנו נרגעים עם מרק תותים וגבינת מסקרפונה חמצמץ מעט, שמרגיע את הכבדות ששורה על הבטן.
תמונה מחלון "טופולינו": בחורה יושבת לבדה ליד השולחן הקטן שבחוץ, לוגמת בירה ואוכלת פיסה של איטליה. היא מביטה אל המולת האנשים, רובם מחזירים לה מבט. מישהו עוצר ושואל מה היא אוכלת, אחר כך נעלם בסמטאות מחנה יהודה. ככה זה פה, כמעט מפתיע למצוא טרטוריה כמו "טופולינו" כאן, באמצע הכאוס, אבל בעצם נדמה שבדיוק כאן היא צריכה להיות. מפתיעה, צבעונית, אותנטית.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם