טיול לשבת: עין יורקעם
והפעם: רק אמא טבע הייתה יכולה לעצב את המראות המרהיבים של עין יורקעם שבנגב, אחת מפנינות היופי המדברי שנראית כמעשה ידי אמן
מראה השושן הרטוב מתחבר בראשי לטיפות הגשם הניקוות במכתש הגדול בהר הנגב. המים זורמים אל מקום בו נחשף הסלע הלבן מפלסים דרכם בלחישה בין פקעת הסלעים המזכירה את מבוך יופיו של השושן. המים נדחקים בסחרחרת הסלעים הלבנים ומסיימים את דרכם בגב טורקיז קטן הוא עין יורקעם בבריכת מים צוננים המוקפת בסלעים צחורים. למים לקח אלפי שנים לחצוב את דרכם בסלע ולהעניק לנו מיצג פיסולי שיצרה אמא טבע.

כמו פסל סביבתי. עין יורקעם דובי זכאי
נחל חתירה אוסף את מימיו מהפינה הדרום-מערבית של מכתש חתירה (המכתש הגדול). המכתש מזכיר במראהו קערה מאורכת המנקזת את מי הגשמים אל ערוץ הנחל. נחל חתירה זומם וחסר סבלנות חותר את דרכו לכיוון צפון-מזרח פורץ את "שער המכתש" והמים שוצפים תחת כביש מס' 206 או אז פוגשים בסלע הגיר הלבן. המים והחול שוטפים את
הסלע מותירים אחריהם בריכות זעירות וחושפים מאובנים. ואז באחת נופלים אל קניון עמוק ונחבא.
השנים המים והרוח נגסו בסלעי הקניון חפרו בתוכם את צורת הפעמון. קצות הסלעים נאספים כיד ענקית שולחת אצבעות סלע ונדמה כאילו רצון הסלעים לתקן ולהשלים את גג הסלע שהמים חלחלו ופרצו דרכו. אחרי שמי השיטפונות צנחו לקניון ממהרים המים למערבולת סלעים ומסיימים את דרכם בצניחה שלווה לבריכת טורקיז קטנה מוקפת סלע לבן. המראות המיוחדים הפכו את עין יורקעם לאחת מפנינות היופי המדברי, פיסול מרהיב שחיתוכי האמן בו נעשו בעזרת המים.
כמחצית הקילומטר מפרידים בין החניון לבין עין יורקעם. השביל למקום מסומן בירוק הגבעה בצד הדרך מנוקדת בגלי אבנים שרידים למיצד יורקעם - תחנת משמר מהתקופה הרומית-ביזנטית. המיצד נועד להגן על הדרך ההולכת בין ממשית לערבה. אם תלכו בשולי ערוץ הנחל תגלו שהדרך נוחה יותר פחות חולית. אחרי כ-300 מטר מגלים את הסלעים החלקים בהם גבים זעירים ומאובנים הנעוצים בסלע. ליד המים חציבה של מדרגות שהכינו הבדואים כדי להקל על הגמלים לרדת למים. זהירות בירידה.
איך מגיעים: מדימונה ממשיכים מזרחה על כביש 25. בצומת רותם פונים דרומה לכביש מס' 206 וחולפים על פני הפנייה למכתש הגדול. מצד שמאל חניה ושילוט מסודר - עין יורקעם. מפת טיולים וסימון שבילים מס' 15.
בסביבה: בעלי אומץ חובבי ההליכה והירידה בסולמות מוזמנים להמשיך בערוץ נחל חתירה. שם ממתין המפל הגדול של הנחל - כ-100 מטרים גובהו. השביל צר ומפחיד. פרצה אותו פלוגת פלמ"ח בשנת 1944 ועל כן נקרא המקום "מעלה פלמ"ח". מדובר בשביל למיטיבי לכת וצריך להיעזר ביתדות וסולמות. החוששים מוזמנים להסתפק במראות היופי הפראי ולחזור לרכב בחניון.







נא להמתין לטעינת התגובות



