לעורר את הנמר: המקומות הקטלניים ביותר בעולם
כולם יודעים ששכנים אי אפשר לבחור, אבל מה קורה כשגרים ליד טיגריסים, היפופוטמים ופילים? יש יישובים בעולם שבהם נאלצים אנשים להתמודד מול חיות קטלניות כדי לשרוד. את העימותים האלו מתעדים עכשיו בסדרת טלוויזיה חדשה בערוץ "אנימל פלנט"
באזורים מסויימים בעולם, דוחקת האוכלוסייה האנושית הגדלה את חיות הבר לשטחים הולכים ומצטמצמים. דייב סלמוני, מאמן חיות, זואולוג ואחד הגברים הנחשקים בעולם על פי המגזינים people ו-Cosmos, יצא אל המקומות האלה ותיעד עבור ערוץ Animal Planet את המפגשים המאוד לא פסטורליים בין אדם לטבע.
מדובר בסיפור שאין בו טובים ורעים, יש בו בני אדם ובעלי חיים שנלחמים זה עם זה לצורכי השרדות על פיסות קרקע הולכות ואוזלות. בצד האנושי לא נמצאים אילי נפט או תעשייני עץ, אלא חקלאים עניים שהאדמה היא הנכס היחידי שלהם.
המקומות שאליהם הגיע סלמוני כוללים את סונדרבנס במפרץ בנגל בהודו, שם עלה מספר ההרוגים מתקיפות טיגריסים מ-100 בשנה להרוג אחד ביום.
באותה תקופה עברה אוכלוסיית הודו את קו המיליארד נפש, כשרוב האנשים מתפרנסים מחקלאות. האדמות ההולכות ואוזלות יצרו שדה קרב שבו בצד אחד עומדים אנשים עם העיזים והפרות שלהם ומצד שני טיגריסים.
סלמוני מסביר שהתופעה של אכילת בני אדם היא התנהגות נרכשת חדשה יחסית של החתולים הגדולים ומה שהוביל לכך הם כנראה שינויי האקלים שגרמו לרוב הטיגריסים הבריאים לעבור מדרום סונדרבנס לצפון.
בנהר זמביזי בזמביה, יעד אהוב על שייטי ראפטינג חובבי אקסטרים, הפכו ההיפופוטמים לתוקפניים במיוחד. באופן רגיל תוקפת החיה הגדולה רק כדי להגן על צאצאיה, על הטריטוריה שלה או על עצמה. אבל לאחרונה קרו יותר ויותר מקרים של היפופוטמים שהופכים סירות, רודפים אחרי בני אדם שנמלטים ליבשה וגוררים אותם בחזרה למים.
"זה לא נורמלי" אומר סלמוני ומספר בראיון ל-"USA Today" שסיפור ההיפופוטמים המטורף ביותר ששמע היה על משפחה שלמה ששטה על הזמביזי. ההיפופוטם
מקרה חריג נוסף התרחש במערב בנגל, שם קרבות בין בני אדם לפילים הם עניין יום יומי. מדי ערב נאלצים הכפריים לצאת לשדות כדי לגרש מהם עדרים רמסניים של פילים. הפילים מצדם הופכים תוקפניים יותר ויותר ומדי פעם גורמים לחללים בנפש בצד של בני האדם.
יוצא דופן הוא אירוע שבו פילה, חיה צמחונית בדרך כלל, אכלה את קורבנו האנושי, כך מדווח סלמוני. הוא מסביר שעד לפני ארבע שנים 20 אחוז מהאזור היה מיוער, כיום מדובר ב-4 אחוזים בלבד. בגלל שלא נותר לפילים מספיק מרחב לקיים בו את עצמם ולהסתתר מבני האדם הם מתחרים איתם על המשאבים והשטחים.
בקטע נוסף שצילם סלמוני במטעי התה הירוקים והקסומים של מערב בנגל, אפשר לראות כיצד בשלב מסויים עוצר סלמוני את הצילומים כדי להעלות את הצוות למכונית ולברוח מהאזור, שהפך לשדה קרב מסוכן מדי.
מכיוון שפילים נחשבים לקדושים בהודו, נמנעים המקומיים מלהרוג אותם, אלא אם מדובר במקרה קיצוני. כדי לא לפגוע בהם, הם אפילו נעזרים בפילים מאולפים כדי להבריח את אלה שמתקרבים יותר מדי לבתיהם.
סלמוני אומר שלדעתו הסיבה לתוקפנות היא האינטליגנציה הגבוהה של הפילים "העניין עם חיות חכמות הוא המזג הסוער שלהן. ברגע שאתה מעצבן חיה חכמה, היא מתמלאת זעם ומתמקדת בלהשיג את מה שהיא רוצה".
כדי לדעת איפה לא לטייל, בקרו באתר של World's Deadliest Towns. הרבה יותר בטוח לשבת בבית ולצפות בדייב סלמוני המסוקס בורח מפילים.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם