צפונית-מזרחית: ביקור במסעדת מינה טומיי החדשה בחיפה
מסעדת מינה טומיי מתנערת מעברה התל אביבי ועוברת לחיפה. נועה רובין-סטרלינג עלתה לכרמל כדי לטעום מהמגוון המאתגר של המסעדה האסייתית ופסקה: לחיפאים הרעבים יש תקוה
בגוש דן, הייתה "מינה טומיי" שם דבר באוכל אסייתי, עם סניף בתל אביב שניסה להוות דוגמה לאיך בונים מסעדה אסייתית באיכות טובה, אבל בלי יומרות ופלצנות, סניף שלא צלח את מבחן השנים ואת התחרות עם "ג'ירף נודלס בר" ונסגר ב-2008. סניף נוסף, בהרצליה, הוכרז ככישלון חרוץ גם כן, כישלון שהוסבר כתוצר של המיתון הכלכלי אבל ייתכן שאותה מינה וותיקה לא הצליחה לייחד את עצמה בין שלל המסעדות האסייתיות הטרנדיות שנפתחו בשנות האלפיים במרכז.
כעת פותחת "מינה טומיי" את הפרק השלישי בחייה והפעם בחיפה. חיפה, עיר שאינה מתבלטת באיכויותיה הקולינריות מציעה אולי את אותו דף חדש, נקי ונטול אזכורים לביקורות רעות וסגירות דרמטיות. כאן יש ל"מינה טומיי" את היכולת להתבלט.
המסעדה, ששוכנת בקומה העליונה של מרכז קסטרא העזוב והקר, בין עסקים קטנים, גלריית אמנות קיטשית ומשרדים אפורים, מעוצבת בצורה לא אופיינית למסעדות אסייתיות טיפוסיות. בניגוד לרבות אחרות, הצבע האדום לא שולט ועל הקירות אין איזכורים לאמנות המזרח הרחוק. טאפט צבעוני - הדפס בחמישה צבעים כשכל צבע מסמל ארץ אחרת - מכסה את קירות המסעדה. מחבק ולא מפריע לעין. השולחנות שחורים, מינימליסטיים ואין בשום מקום מטרייה סינית או תחריט יפני. ועל כך התודה למעצב המקום, שהעניק מנוח לסועדים שרוצים חוויה עדינה ואינטימית.
כדי לתקוף את העושר הקולינרי של חמש הארצות שצויינו כאן למעלה, נרקח תפריט שמסודר בדרך לא שגרתית. במקום מנות ראשונות ומנות עיקריות, מסודר התפריט לפי מנות קטנות ומנות גדולות, שיוצאות מהמטבח בלי סדר מכוון, אלא לפי הספק השפים. הכוונה, כך מסבירה המלצרית בהדרכתה המעט מייגעת, לגרום לאנשים להזמין כמה מנות קטנות מכל מיני ארצות ולהתחלק
מתוך המנות הקטנות נטעמו שלוש. הבחירה הראשונה מתוך אופציות הדים סאם - שלישיית כיסוני בצק ממולאים באווז, מוקפצים עם מירין ומוגשים ברוטב יקיטורי (32 שקל), ניחנה בטעם עדין עם תיבול מדויק שלא השתלט, שנייה, הגיעה מנה תאילנדית יפיפייה לעין ולא שגרתית, הטומי קריספי רול (44 שקל) - טונה וסלמון טריים, מגולגלים באצת נורי עם פטריות, חיים מבפנים ומטוגנים מבחוץ בטמפורה. כמנה קטנה אחרונה נטעמה אופציה צמחונית: הנוי טופו (26 שקל), מנה וייטנאמית שכללה מיני ירקות שעליהם מונחים קוביות טופו עטופות בשומשום שחור. הקרניבורים שטעמו, ציינו שהפעם זה הצליח. הטופו נותר עסיסי וכיסוי השומשום סיפק קרנצ'יות נכונה.
שתי מנות גדולות הגיעו לשולחן אחרי אתנחתא קצרה. מנה הודית - בומביי באטר צ'יקן (56 שקל) כללה שיפודי עוף ברוטב יוגורט שמנת מתוקה, לימון ואגוזי קשיו, שנחו על נאן ועלי אורוגולה. אל המנה צוות פלח לימון שהמלצרית המליצה להוסיף למנה, אך גם בלי טיפות לימון נוספות המנה הייתה חמוצה מאד ומה שהציל אותה מנפילה היה העוף שהוכן בדיוק רב והיה רך. גם לחם הנאן היווה קרש הצלה.
מנה גדולה נוספת, קוריאנית, פילה טומיי (59 שקל), כללה נתחוני בקר מוקפצים עם נבטים, פטריות, שעועית ירוקה וכרוב סיני, ברוטב קוריאני מתקתק. הרוטב הקוריאני לא הוסיף למנה, שהייתה טעימה, אך הזכירה מנות המוגשות במסעדות אסייתיות פשוטות, ללא ייחוד כלשהו. ההגשה, כמו בכל המקרים, הייתה נפלאה.
לקינוח, על בטן כמעט מתפוצצת, נטעמו בננה לוטי (26 שקל) - קרפ עם בננה ורוטב טופי, מנה שהייתה מתוקה ורגילה לגמרי וקרם ברולה למון גראס (31 שקל), שהיווה פצצת טעם נהדרת ומומלצת לסיום הארוחה.
מינה טומיי החיפאית הוכיחה את עצמה כאופצייה מאתגרת לחובבי המטבחים האסייתים למיניהם. מאתגרת, כי איכות המנות לא הייתה אחידה וכי במדד שבין מחירים ובין צלחות היוצאות מהמטבח לא תמיד הצדיקה את עצמה. אבל האם היא שווה נסיעה גם של הדרומיים מביננו, שזוכרים חיבה ל"מינה טומיי" בגירסה התל אביבית ומחפשים אופציה אקזוטית חדשה בחיפה? בהחלט כן.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם