ראשי » סגנון » ניו אייג' » בין גוף לנפש

אהבה זה כאב

הוא המציא שיטת טיפול באמצעות נגינה על קערות קריסטל במים, הפיק את פסטיבל צלילים מרפאים ואחד מהצמד אהבה 528, יציאה יוצאת דופן בסופרמרקט הרוחני המקומי. אבל החוויה הרוחנית העוצמתית ביותר של שי דנון היא המוות של אשתו, שגרם לו להבין: אהבה וכאב זה בדיוק אותו הדבר

לשי דנון יש כינוי לסצנה הרוחנית מקומית, הוא קורא לה “הסופרמרקט הרוחני”. אבל בתוך הסופרמרקט עתיר המוצרים הזה, אהבה 528 הם יציאה יוצאת דופן. בשונה מקולות אחרים בשוק הרוחני הנוכחי, אהבה 528 הם קרוס אובר; הם מצליחים לחצות את הקו עליו שומרים בעקשנות כל כך הרבה ניו-אייג’רים אחרים ולשלב בין רעיונות רוחניים לנושאים "ארציים", לבעיות מהעולם "האמיתי".

רבים למשל מדברים על מזון בריא, אבל מעטים מדברים על האינטרסים הכלכליים שמביאים לצלחות שלנו מזון מהונדס גנטית. רבים מדברים על נטיות מנטליות הרסניות שיש לכולנו, אבל מעטים מדברים על מערכות שמטרתן לגרום לנו לפתח נטיות כאלה כדי להיות צרכנים טובים יותר, או אזרחים יותר פאסיביים.

שי דנון יהיה הראשון להודות שלערבב פוליטיקה

גלובלית, קונספירציות או כל מיני רעיונות מורכבים כמו כיצד מים מגיבים למוזיקה ואיך זה משפיע עלינו, הם לא בדיוק מה שעוזר להביא את ההמונים לסדנאות. אבל זה בדיוק מה שמעניק לאהבה 528 את הטוויסט; העיסוק שלהם מזכיר קצת את הניו-אייג’ של שנות השישים - כזה שהיה מחובר לתנועות לשינוי חברתי שביקשו להרחיב את התודעה לצד שינוי העולם, הרבה לפני שניו אייג’ הפך לעוד נישה צרכנית במערב, שמקדשת את ההתמקדות באינדיבידואל על חשבון הקולקטיב ומשטיחה מסורות רוחניות של אלפי שנים לכדי עוד טכניקה להשטחת הבטן.

בשנתיים האחרונות דנון ושותפו עמית מדיה עומדים מאחורי ללא מעט התרחשויות בזירה הרוחנית - מעיסוק וריפוי בתחום חקר המים והתדרים וריפוי דרך הפקת פסטיבל צלילים מרפאים הראשון (השני בדרך) ופעילות אינטרנטית ענפה במיוחד ועד ז’אנר טיפולים חדש שהמציאו - טיפול באמצעות נגינה על קערות קריסטל בבריכות מים.

"הפריחה של ענף הניו אייג' יצרה מעין 'סופרמרקט רוחני' עם המון חנויות. גם אנחנו מין חנות כזאת”, מודה דנון. “ההבדל הוא שאנחנו משלבים את החוויה במידע שלא קל להתעסק איתו. אומרים עלינו שיש לנו אומץ לעמוד מול קהל ולהגיד לו שיש משהו מדהים,  אבל שיש לו מחיר".

במהלך הראיון איתו דנון חוזר שוב ושוב על נקודה מהותית מבחינתו - לחוסר ההתפשרות על האמת יש מחיר. "עם כמה שאנחנו מעבירים את החומר בצורה רכה - הקהל שמקשיב לנו יודע שיש מחיר ללמוד את המידע הזה", הוא אומר. "למשל, ללמוד פתאום שמכניסים לנו פלואוריד למים ולמה, ולהבין שמישהו כאן דואג להרעיל אותך ולא בהיסח הדעת או בטעות. אנחנו לא מתפשרים על האמת. ברגע שאתה מוכן לשינוי - יש מחיר".

את המחיר האישי שלו שילם בהחלטה לעבור לגולן כשחזר לארץ לפני שנתיים אחרי 12 שנים בהודו וכמה שנים באנגליה. לגולן עבר כדי להיות "ליד מים חיים", ולא ליד מים של מקורות עם מתכות ופלואוריד. "זה סדר עדיפויות אחר ואני משלם עליו מחיר, לגור לעד מעט אנשים ומעט מקורות הכנסה".

החזרה לארץ לא היתה מתוכננת. "בפעם האחרונה שהגעתי לארץ תכננתי לבוא לביקור קצר, אבל כשבאתי לכאן היתה בי ידיעה שיש לי כאן הרבה עבודה והזמן קצר, ומאז זה מלווה אותי.

בהודו נחשפתי דרך אנשים להמון מידע שלא ידעתי שהוא קיים ובמשך כמה חודשים הייתי בחקירה עצמאית מול מחשב. פתחתי מאמרים והרצאות. קראתי, הקשבתי וכתבתי לעצמי הערות. זה הוביל אותי לעולם חדש של מידע והבנה מחודשת של מה אני עושה פה, וכשבאתי לישראל הידיעה הזו היתה פועל יוצא של המחקר הזה.  מאז אני מקשיב למידע הכי הזוי שיש. המציאות עולה על כל דמיון".

כשחזר לארץ פגש דנון את עמית מדיה, מי שהפך לשותפו במיזמים השונים של אהבה 528. השניים הקימו ביחד את האתר אהבה 528 וערוץ משלהם ביו-טיוב. העניין המשותף שלהם הוליד בהדרגה את הרעיון לטפל באמצעות קערות קריסטל. לאחר שעמית גילה שהקערות צפות במים השניים החלו לכוון את התדר של הקערות על פי סולם הסולפג’ ולפי התדר 528, שמיוחס לו התדר של האהבה האוניברסלית.

גם כאן, אהבה 528 שוברים קו ישראלי נפוץ - בפעילויות שלהם הם מודים שהם לא ממש יודעים מה האפקט של מה שהם עושים. בפתחה של סדנא שהעבירו לפני כמה חודשים במרכז קומה בתל אביב, הסבירו השניים את הבסיס התיאורטי-מדעי של הטיפול בתדרים ובקערות קריסטלים, אולם בצניעות מרעננת שמחו להודות שהם בעצם מתנסים בתחום חדש ומנסים להבין בעצמם מה האפקט של מה שהם עושים.

“התחלנו לנגן מעל אנשים בצורה חובבנית ולאט לאט התמקצענו. מה שהוביל אותנו זה האינטואיציה - להיות קשוב לצליל, לבנאדם”, מספר דנון. “התגובות היו מדהימות וזה מה שגרם לנו להוביל ולפתח את הטכניקות האלה, למשל איפה לנגן חזק ובאיזה צלילים להשתמש. עבדנו למשל עם הרבה נשים בהריון. פגשתי יותר מאוחר אחת מהן בפסטיבל צלילים מרפאים הראשון. היא ובעלה הודו לי בהתלהבות והסתבר שאחרי סשן אצלנו הם נכנסו להריון אחרי הרבה זמן שלא הצליחו.

"המפגש עם עמית פתח עבור שנינו הרבה - התחלנו להופיע בפסטיבלים עם טיפולים וגם הרצאות. אבל אז ראינו שרוב האנשים לא מבינים על מה אנחנו מדברים. התחלנו לקלוט שאנשים לא מבינים בכלל מה זה מים. התחלנו להרצות על צלילים ותדרים והיכולת שלהם להשפיע עלינו לטובה או לרעה. הכי חשוב  בטיפול זו הכוונה שניתן למים, והשילוב הזה של מים, תדרים, קריסטלים וכוונה עושה פלאים. זה כמו מסז’ רקמות עמוק רק עם צלילים".

לשיטה שלהם הם קוראים קריסטל היידרו סוניק, שילוב בין קריסטל, מים וסאונד. בפסטיבל המים האחרון הם ניסו את השיטה מול קהל של דולפינים. "ניגנו לדולפינים והם היו מאוד סקרנים", מספר דנון.

"על פניו קשה להסביר את הסיבה לסקרנות, אבל העובדה היא שאיך שהתחלנו לנגן הם באו אלינו והתקרבו לקערות. גם השנה נלך יום לפני פסטיבל המים לפגוש את הדולפינים שוב. הם נסיכי המים ובתכל'ס הם יודעים אם זה טוב או לא והם אמרו בצורה חד משמעית - זה טוב, תמשיכו".

"בעבודה עם קריסטלים יש משהו מאוד מתמיר אנרגיה ומצב תודעה, ואותו הדבר גם בשהיה במים. כשאני במים עם קערות הקריסטל כל הגוף שלי מתרכך ועולה בי חיוך. אחרי השמעת הגונג אתה עובר למקום אחר. אני חווה את הגעגוע של הגוף והלב לצלילים האלה ולטוהר הזה וזה מרכך אותי כל פעם מחדש. אני ועמית כל פעם דופקים אחד לשני חיוך, בקטע של וואלה, הגענו הביתה".

דנון מספר שהתרגול הכי משמעותי שהתנסה בו עד היום היו קורסים של ויפאסנה בשיטת גוונקה, “רק הארדקור” כדבריו. “החוויה הכי חזקה שכמעט כל אחד שהיה בוויפאסנה יכול להזדהות איתה היא שהגוף נעלם. תוך כדי חוויית הוויפאסנה מבינים את האשליה הזו של הגוף הפיזי שכביכול ממשי שנעלם. זה משהו שבהחלט שובר את האשליה ומוביל אותי גם היום בקשיים - הידיעה שהכל זמני".

חוויה עוצמתית אחרת שהכניסה אותו לטראנס ממושך של כמה שעות היתה ניגון על התופה - תוף עצום מימדים שבתוכו קריסטלים. “ווייט איגל היתה בארץ לפני שנה וחצי עם התופה הגדולה, היא היתה כאן שלושה חודשים ועשתה טקסים. מסתבר שהתופה מכוונת ל- 528 הרץ וניגנו איתה עם קערות קריסטל.

"באותם ימים היתה בי פתיחה אנרגטית מאוד חזקה גם בגלל התדר של התופה וגם כי באתי מוכן. היה איזה לילה אחד שהרגשתי את השאמן יוצא ממני שזו היתה חוויה חדשה. זו היתה חוויה מאוד מזככת ומאוד פותחת.

לתוף יש תדר שכשאתה עומד לידו ומרגיש את הרטט שלו זה מפעיל לך את התאים, ומה שיצא ממני זה קולות. תופפתי על התופה שש שעות ללא הפסקה וכשהפסיקו לא הבנתי למה. הייתי בטראנס טוטאלי, ממש ברטט אחר. יצאו ממני קולות עמוקים שלא ידעתי שיש בי ומתופף שבטי שלא ידעתי שנמצא בי וזו היתה חוויה מאוד אנרגטית וחזקה".

אבל אחרי הכל, החוויה הרוחנית העוצמתית ביותר שדנון חווה הגיעה לא בעקבות תרגול אלא דווקא בעקבות נסיבות החיים. "כשאשתי נהרגה לפני שש שנים זה היה הדבר הכי חזק שעבר בי. כמובן שהיה בזה המון כאב ועצב אבל לא רק, היתה שם גם אהבה. אנחנו רגילים לתת לזה שמות, אבל פשוט ידעתי אז שכאב ואהבה זה אותו הדבר. כשאתה מתחבר לכאב, ולא כאב של מניאקים אלא כאב עמוק, מאהבה, אתה קולט שכאב זה בדיוק הצד השני של האהבה.

"יצאה ממני כמות אהבה בלתי נדלית. מי שהייתי עד אותו רגע נעלם למשך שלושה שבועות. לא אכלתי, בקושי שתיתי, ואז לאט לאט זה חזר, אבל שי חזר קצת אחרת.

"חוויית המוות של אשתי היתה חוויה הרוחנית הכי חזקה שאני יכול לחשוב עליה. לא התופה של הקריסטלים ולא הוויפאסנה השתוו לזה. זה הזכיר לי את עצמי בגיל שלוש-ארבע, כשהייתי שמח על היותי. הרגשתי שמישהו החזיק אותי, וזה עדיין המשהו הכי חזק שחוויתי והטעם הכי חזק שנשאר בי מהחוויה הזו. להוסיף על זה שהכל זמני זה אנדרסטייטמנט. זו היתה גם חוויה רוחנית אבל גם פיזית".

כשהייתי בשבעה זה הרגיש שאנשים באים לא כדי לנחם אלא כדי לקבל קצת מהתדר שהייתי בו, תדר עם המון אהבה. כשאתה מפשיט את הבנאדם מה שנשאר זו אהבה, ובמשך כמה שבועות חוויתי את זה מאוד חזק. רק אחר כך ניסיתי להבין ומצאתי שפאפא ג’י ואחרים כתבו על הדברים האלה ואמרו שבגלל תרגול רוחני חזק או טראומה אדם יכול פתאום להעלם. מי שהוא חושב שהוא ומה שנשאר זה לא הוא.

"בנאדם לא יכול להיות ככה יותר משלושה שבועות, אחרת הוא ייטרף או ימות, ביו היתר בגלל שבמצבים כאלה אין צורך במזון. זו היתה טראומה ושוק של הגוף והמוח. מהרשי ואחרים דיברו על הסטייט הזה שהוא נטול אגו ואישיות.

"כשקלטתי שזה מה שעברתי הבנתי למה אנשים מצד אחד באים לניחום אבלים אבל מצד שני באים לקבל קצת ממה שיצא ממני, ויצאה ממני המון אהבה. המילים שיצאו ממני היו מילים אוניברסליות על אהבה והם באו להקשיב להן ולהיות איתי”.

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...