עוגיות חופש

שחר שילוח מציעה לכם לזנוח את אריזות הביסקוויטים לטובת עוגיות ביתיות עם תוספות מפנקות ומצרפת מתכון קל ובריא שמתאים לכולם

שחר שילוח | 8/2/2011 10:51 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
עוגייה. קפסולה מרוכזת של מתיקות, ולמרות שנשבעתי לעצמי לא להשתמש במילים האלה – גם של פינוק ונחמה. לא רק ילדים, גם מבוגרים שאינם מכורים למתוק מתקשים לסרב לדבר הזה שליד הקפה, לפקעת הפחמימות הפריכה או הנימוחה שמתערבלת בפה עם המשקה החם.

לא מפתיע שמדפי המרכולים מציעים עשרות, אולי אפילו מאות, סוגים של עוגיות וביסקוויטים. המארזים הזולים יותר ימצאו את דרכם אל פינות הקפה במקומות העבודה וייטבלו בספלי נס קפה זול בשעות המשבר של אמצע היום. הסוגים המשובחים יותר, אלה עם התוספות האמיתיות של שקדים, שוקולד וחמאה, ילכו איתנו הביתה ויאפשרו לנו ולבאי ביתנו להפוך לעוגיפלצת בלתי מזיקה לפחות לכמה דקות. 
קשה לסרב להן. עוגיות.
קשה לסרב להן. עוגיות. רובי קסטרו

העוגיות הראשונות כורסמו בפרס של המאה השביעית לספירה, אחת הארצות הראשונות שבהן גידלו קני סוכר. רקיקים נזכרים בתנ"ך, אבל משמעותם שם היא פיתה דקה (אם כי מי יודע, אולי הם גלגלו תמרים ודבש בתוך הרקיקים שלהם).

העוגיות המודרניות הראשונות נוצרו כנראה במקרה, כשאופים רצו לבדוק את הטמפרטורה של תנור האפייה שלהם לפני שהכניסו אליו עוגה גדולה. הם השתמשו במנות קטנות של בצק או בלילה, ולימים עוגות הבדיקה האלה קיבלו את השם koekje, שפירושו בהולנדית הוא "עוגה קטנה".

המהגרים ההולנדים הם האחראים להפצת העוגיות בארצות הברית. הבריטים ראו כי טוב, הביאו את ה- cookies איתם אל המולדת הישנה, קראו להם biscuits והפכו אותן לחלק בלתי נפרד מטקסי התה שלהם. היום האמריקאים צורכים יותר משני מיליארד עוגיות בשנה.


סוג העוגיות החביב עליהם, וגם עלינו, הוא כמובן עוגיות השוקולד צ'יפס. לפי המעשייה, מתישהו בשנות ה-30 של המאה הקודמת, לבעלת אכסניה ממסצ'וסטס, אישה בשם רות ווייקפילד, אזלו האגוזים בזמן שאפתה עוגיות. היא לא התבלבלה והחליפה אותם בשבבים מטבלת שוקולד.

רות הייתה אופה מדופלמת וקינוחיה משכו לאכסנייתה תיירים רבים, אבל האלתור הספונטני הפתיע גם אותה. היא חשבה שהשוקולד יימס וייספג בבצק, אבל שבבי השוקולד נותרו שלמים וקיבלו מרקם קרמי ונעים.

עוגיות השוקולד צ'יפס של רות הפכו עד מהרה ללהיט באכסניה של משפחת ווייקפילד והמתכון פורסם בעיתוני ניו אינגלנד. מכירות השוקולד ה"מתוק-למחצה" של נסטלה שבו השתמשה

רות לעוגיות הרקיעו שחקים. בהמשך החלה חברת נסטלה לשווק את גרסתה המתועשת לעוגיות ממסצ'וסטס, שכונתה "The Toll House Cookie", על שם האכסניה שבה נולדו.

מכיוון שהעוגיות הן אוכל אצבעות שלא צריך ללכלך כלים בשביל ליהנות ממנו או להצטייד במכלים מיוחדים כדי לשאת אותו, האורחים של רות ווייקפילד יכלו לטמון בתרמילם שקיק בד (שקיות הניילון המשוקצות עדיין לא היו אז בנמצא) מלא בעוגיות ולצאת לדרך בידיעה שמשהו טוב מצפה להם ולא משנה איפה תהיה התחנה הבאה.

היום אנחנו יודעים שאפשר להחליף את האגוזים בשוקולד, את השוקולד בבוטנים, את הבוטנים בקוקוס וכן הלאה. התוצאה הסופית תהיה תמיד מתוקה וטעימה.


שחר שילוח
התוספת משתנה אבל העוגיה לעולם נישארת. שחר שילוח
עוגיות דמוקרטיות

קל ונעים להכין עוגיות בבית במקום לקנות את הגרסה המתועשת. פעם היא הייתה פעילות ביתית קלאסית של אמא או סבתא עם הילדים. גם ידיים קטנות יודעות לעצב את המאפים, להניח אותם על התבנית, לקשט באגוז או לפזר קינמון מלמעלה. הכי כיף לאחסן אותן בקופסת פח או בצנצנת על המדף במטבח ולהתייחס אליהן כאל מטמון פרטי.

גם בגרסה הטבעונית לא מדובר במזון בריאות – לקערת קינואה עם נבטים יש יותר מה להציע לגוף שלכם – אבל מנות צנועות של מתיקות, מומלצות לכל מי שבשבילו אוכל הוא לא רק צורך גופני אלא גם הנאת חולין פשוטה.

המתכון הזה הוא בעיקר בסיס מועד לשינויים. התוספות יכולות להשתנות לפי הטעם, התקציב והמצאי במטבח וזה למעשה מה שמוסיף לניקוד הירוק שלהן. העוגיות בצילום קיבלו תערובת של אגוזי מלך, שקדים, פיסטוקים ושוקולד מריר. אם קהל היעד שלכם הוא ילדים, עדיף להשתמש בשוקולד או בפירות יבשים, אם אפשר אורגניים.


החומרים ל-30 עוגיות בערך:

1 כוסות קמח מלא
½ כוס שיבולת שועל טחונה
קורט מלח
1 כפית שטוחה אבקת אפייה
1 כפית שטוחה סודה לשתייה
½ כוס סוכר חום
½ כוס או קצת יותר תוספות, שיכולות להיות צימוקים, שוקולד מריר, אגוזים וגרעינים למיניהם, קוקוס, פירות יבשים – גרוסים או קצוצים דק מאוד
3 כפות גדושות חמאת שקדים
1 תפוח מרוסק
מעט שמן לשימון התבנית

ההכנה:

1. מערבבים בקערה קמח, שיבולת שועל, אבקת אפייה, סודה לשתייה ומלח. מוסיפים את הסוכר והתוספות ומערבבים שוב.
2. מוסיפים את התפוח המרוסק ואת חמאת השקדים ומעבדים לבצק. הבצק צריך להיות קשה ולא דביק. כדאי, אך לא הכרחי, להכניס את הבצק למקרר למשך שעה לפני יצירת העוגיות.
3. משמנים תבנית במעט שמן.
4. לוקחים פיסת בצק בערך בגודל של אגוז פקאן, יוצרים ממנה עוגייה שטוחה ומניחים בתבנית. חוזרים על הפעולה עד שנגמר הבצק.
5. מחממים תנור ל-200 מעלות ואופים כ-20-15 דקות עד שהעוגיות משחימות מעט.

גיוונים: אפשר להמיר את שיבולת השועל בקמח מלא ואת חמאת השקדים בשמן קוקוס.

הסולמות

הזנה: 8. הסיבים התזונתיים והמינרלים שנמצאים בקמח המלא ובאגוזים אינם נהרסים בחימום, אבל חלק מהוויטמינים כן. מדובר בתחליף טעים ובריא יותר לעוגיות הסטנדרטיות, בעיקר אלה המתועשות עם שומני הטראנס והכימיקלים.

ידידותיות לסביבה: 8. הפסולת הלא מתכלה היחידה שהעוגיות משאירות אחריהן היא נייר האלומיניום מעטיפת השוקולד, וגם בו לא חייבים להשתמש. את רוב המוצרים אפשר לקנות בתפזורות או באריזות ידידותיות. זמן האפייה קצר. כמו תמיד, אין במתכון מוצרים מהחי.

ידידותיות למשתמש: 9. תהליך ההכנה קל ומי שחושש מאפייה יכול לעשות סטאז' על המתכון הזה.
הדאווין: 8. מאפה ביתי תמיד מעורר שמחה, גם כשהוא פשוט.

זיל הזול: 8. חמאת השקדים לא זולה. מה שישנה את העלות הוא סוג התוספים שתבחרו להכניס לעוגיות. תמיד אפשר לנצל שאריות מצנצנות המטבח.

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

צמחוניישן

צילום פרטי

שחר שילוח מבשלת אוכל צמחוני, פשוט, זול ואפילו מתחשב בסביבה

לכל הכתבות של צמחוניישן

פייסבוק

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים
vGemiusId=>/channel_leisure/food/ -->