ראשי » סגנון » ניו אייג' » לכל הרוחות

עושים ניסים בטראנס

מה מניע זן מאסטר לפתח טכניקת ריפוי שמעודדת אנשים לרקוד ולהתאהב לצלילי מוזיקת טראנס? זוהר עזרא בילה את ליל שישי האחרון במסיבה של ניסים אמון, ולקח את המאסטר לשיחה על המעבר מהראש לרגש

זוהר עזרא | 31/1/2011 7:52

תגיות: ניסים אמון, מדיטציה,זן בודהיזם, טראנס, רגש

ניסים פונה בכוונה לקהל שאינו שייך בהכרח לקהילה הרוחניקית המצויה, מה שמסביר את העובדה שאפשר למצוא בקהל עורכי דין, אנשי היי-טק, נשות עסקים ועוד

נקדים את המאוחר ונפתח דווקא בסיכום: היתה מסיבה עוצמתית עם ים באנרגיות. נועה ותומר הוציאו מהקהל, ואנוכי בתוכו, כמויות מרץ אדירות והרטיטו אותנו מבפנים כפי שלא רטטנו מעולם. האנשים, מכל קצוות הקשת והגילים (לגמרי לא מה שציפיתי, הסבר מיד), היו נפלאים והאווירה חמה, אוהבת, חמה וגדושה בחיבוקים. מי שלא היה הפסיד.

מצד שני, הראיון עם ניסים אמון במקרה הזה היה לגמרי לא מובן מאליו. "אני לא מעוניין בעיתונאים או בכותרות כמו 'ניסים אמון, המורה שהרחיק לכת עד למסיבות טראנס, אלכוהול וסמים'...",

הוא העביר לי את המסר לפני המסיבה. דווקא אחלה כותרת, חשבתי לעצמי, אלכוהול וסמים? ברור שאני מגיע.

מתוך הכרות, רחוקה אמנם, עם ניסים ומשנתו הבנתי שלא משנה מה יהיה במסיבה (אלכוהול בלבד, אבל בחינם) - אם עומד מאחוריה ניסים אמון, אז אין היא ככל המסיבות ותכליתה בהכרח עמוק.

ניסים אמון, זן מאסטר, בין ספריו כלולים 'חידת הלוטוס', 'מדיטציה', 'כשמשה פגש את בודהה', 'חוכמת המזרח' ותרגום ספר הטאו של לאו טסה, הקים ביוון את טאוס – מרכז סדנאות ומדיטציה ומפתח שיטת הטיפול להתפתחות אישית – טרילותרפיה. ססמתו: הכל בסדר.

ממש לא הרוחניקים הרגילים

עשר בלילה, יום שישי האחרון, מועדון הסטופה, דרום תל אביב. הפתעה ראשונה: מסתבר שאני בין הבודדים בקהל שהגיע לכאן בשרוואל. עושה רושם שכולם חוץ ממני התגנדרו למסיבה הזו היטב; מימיני ומשמאלי נשים בנעלי עקבים וגברים מסוקסים בג'ינס.

בהמשך אני מגלה שלמסיבה הוזמנו רק חברי 'הקהילה', רובם ככולם תלמידים של ניסים, חלקם מתמידים, חלקם פחות. ניסים, כך מסתבר, פונה בכוונה תחילה לקהל שאינו שייך בהכרח לקהילה הרוחניקית המצויה, מה שמסביר את העובדה שאפשר למצוא בקהל עורכי דין, אנשי היי-טק, נשות עסקים ועוד. לא האנשים שהייתם חותמים עליהם בעין בלתי מזוינת כמחוברים לרוח.

אז אני יוצא לשיחות היכרות עם הקהל, לנסות ולהבין מה מניע אנשים נורמטיביים מהשורה להגיע בערב יום שישי למסיבה שאורגנה על ידי זן מאסטר. מסתבר שרוב האנשים כאן השתתפו בסדנאות של ניסים או לחלופין נחשפו לספריו או הרצאותיו. המשותף לכולם הוא הרצון לשיפור באיכות החיים, הן הנפשית והן הרוחנית.

יעל מבקשת/דורשת ממני לציין בכתבה שניסים הוא אדם טוב ואמיתי שפיו וליבו שווים (אז הנה יעל – כתבתי). אלון מספר שפגש בניסים לפני כשבע שנים בעת שהיה במשבר נפשי. "הייתי בטיפול. מישהו קישר אותי לקלטות וידאו של ניסים. כוחו הגדול של ניסים הוא יכולת הדיבור הרהוטה והברורה וכשהוא מדבר, הכל ארצי ובגובה העיניים.
התכנים מדברים על מה שקורה לנו בתוך הראש כבני אדם, כי מה שממלא את עולמינו נמצא בראש שלנו, והוא מכיר טוב את העולם הזה.

"הוא מסוגל בתוך העולם הזה לתת לך נקודת מבט חדשה וכלים להתמודדות. הרבה פעמים אנחנו נתקעים עם מחשבה וזו יכולה להיות שטות שמתגלגלת לנו בראש ומדירה שינה מעיננו. אין יום שאני לא נזכר במשהו שניסים אומר. לדוגמא – בקשר להתמודדות עם המחשבות. לפעמים אני מודט עם קלטות הדרכה שניסים הכין לנו. בישיבה קשה לי וזה דורש המון תרגול".

"קיבלתי השראה מאושו"

לדברי אמון, החלק העיקרי במסיבה הוא הסשן הפותח, שאורכו כשעה וחצי ובו הקהל רוקד בעוז לצלילי הדידג' של נועה זולו ודי.ג'יי תומר אופטימיסטיק. הריקוד, שימו לב, הוא ריקוד מרפא.

אמון. "רק נוקשות ומדיטציה, איפוק ומשמעת עצמית לא באמת מרפאים את הנפש"

מה זה בעצם ריקוד מרפא?

ניסים אמון: "הריקוד המרפא מאפשר לגוף לפרוק ולהוציא החוצה את מה שלא קשור לראש. כמו שאומרים, לרקוד את החסימות החוצה. אנשים שמרשים לעצמם לרקוד ולבטא את עצמם באמצעות הריקוד, מחלימים ונמצאים במצב טוב יותר מאלה שבשליטה עצמית.

דרך הריקוד, ניתן לרפא את הביקורת העצמית ולעשות סוויץ', מעבר מהראש לרגש. התהליך מתחיל במקום שהראש נעצר. זוהי מטרת המפגש. לא להכיר או להשתכר. האלכוהול בסך הכל נועד לעזור לאנשים להשתחרר וכל אחד יחליט לעצמו אם לשתות או לא".

מה מניע מורה, שמורגל במדיטציית זן קשוחה (זאזן) וטקסים נוקשים, לפתח שיטת ריפוי שמעודדת אנשים – לדבריך - לרקוד, לשיר, לבכות, ליזום שיחה עם זרים, להתאהב, ליצור וליהנות?

"במשך שנה לימדתי בפונה זן, ובתמורה יכולתי לקחת חלק בסדנאות כסייע או כמשתתף. כך ראיתי שם דברים שחוויתי בעצמי ובהמשך, ב-15 השנים הבאות ראיתי שאנשים מסוגלים לעבור שינוי אמיתי. על סמך ניסיון זה פיתחתי את הטרילותרפיה.

"בהחלט קיבלתי השראה מאושו ומעולם הקתרזיס. רק נוקשות ומדיטציה, איפוק ומשמעת עצמית לא באמת מרפאים את הנפש. אי אפשר לעשות עבודה עמוקה בלי לתת מקום לרגש ולא נכון יהיה לעבוד רק עם הראש. העבודה הנכונה צריך שתכוון ותסייע לנו גם לנקות את מרתפי הלב.

"הטרילותרפיה עושה עבודה עם אנשים לאו דווקא ברוחניות אלא מביאה את הרוחניות לבעיות החיים הארציים כמו מחלות, התמודדות עם קשיים בזוגיות, כעס, חרדות, דיכאונות. נכון שהמדיטציה היא המרפא האולטימטיבי, אבל מדיטציית הזן אינה קלה לאדם המערבי על סדר יומו המלחיץ ומוחו הסוער".

זה הזמן להתחבק

בחצות המסיבה עדיין בעיצומה. אני מרגיש חובת תודה לדידג'יירית נועה זולו ולדי. ג'יי תומר אופטימיסטיק. המומחיות והווירטואוזיות - ומי שרקד לצלילי נגינתם יודע שאין אילו מילות האדרה סתמיות - היא בהבאת האקסטזה אל הרוקדים, אבל לא רק לריקוד עצמו.

בגופינו זורמת אנרגיית החיים (קונדליני, פרנה או צ'י) וכיוון זרימתה הוא במעלה עמוד השדרה, החל מצ'אקרת הבסיס שממוקמת בקצהו התחתון של עמוד השדרה ועד לצ'אקרת הכתר שבקודקוד. אציין רק בקצרה שכל צ'אקרה רוטטת בקצב אחר ועל כן מגיבה לצלילים התואמים את התדר שלה. ריקוד ומוזיקת הטראנס משתלבים יחד להדהוד שמפעיל את הצ'אקרות, משחרר חסימות ומאפשר זרימה נקייה ושוטפת של אנרגיית החיים.

התדרים שנועה מפיקה נעים בתחום שבין הצלילים מי לפה, ולכן פועלים בעוצמה על צ'אקרות מקלעת-השמש והלב, כשתומר משלים אותה בשלל תדרים הפועלים גם על הצ'אקרות האחרות. השילוב של הצמד חמד מפוצץ ולמי שרוקד מתוך מודעות (רכה) לגופו האנרגטי מובטח פיצוץ תרתי משמע.

בתום החלק הטראנסי של המסיבה, מבקש ניסים מהקהל לעצור לרגע קט ולהרגיש את הזרימה ואת השמחה. אחר כך הוא מבקש מכל אחד ואחת למצוא בן/בת זוג ולחבק אותו/ה.

כידוע, מקצוע העיתונאות לפעמים בוגדני ודורש מאיתנו שמירה על אובייקטיביות. אז אני בוחר בעמדת התצפיתן. למרבה ההפתעה וההתרגשות אני מגלה שמספר המשתתפים (בלעדי) זוגי, ושכולם, חוץ ממני, מחובקים ומתחבקים. כך אני מבין סופית שאני הכתב היחידי באולם, מה שאומר שלא תהיינה כתבות מתחרות.

זוהר עזרא מתרגל מדיטציה ומשתתף כמעט קבוע במסיבות טראנס שיבטי במקצועו ובזמנו הפנוי מייצר תכשיטים ממימד אחר.