סיירת שקד
עזבו אתכם מפירות יבשים, הם סתם יבשים. המלכה האמיתית של ט"ו בשבט הייתה ונשארה השקדייה, ולכבודה קבלו ספיישל שקדים חגיגי
האמת היא שלא מגיע לפיטנס שקדים ודבש להופיע פה. הוא טעים מאוד, שלא תבינו לא נכון, מקום שני במצעד הדגנים המתוקים (אחרי הפיטנס עם השוקולד), אבל קצת קשה לזהות את השקדים שבו והם משמשים יותר
מחיר: 26-22 שקל ל-355 גר'.
שורה תחתונה: השקדים הסמויים מן העין.
בסעיף המשקאות יש לנו שני נציגים, אחד אלכוהולי ואחד לא. הרוזטה של תבליני פרג היא תרכיז שקדים שמכיל מים, שקדים, סוכר ווניל טבעי (בסדר הזה), וכדי ליהנות ממנה יש למהול אותה ביחס של 1 ל-4.
אפשר סתם ככה לשתות את זה, חם או קר, אבל הרוזטה טובה בעיקר כתוספת מעולה לשדרוג סלט פירות ועוגות (במקום חלב), ואהבנו במיוחד את ההצעה לעשות מהמשקה המוכן קרטיבים בקיץ.
האמרטו, ליקר השקדים, יכול לשמש לאותן מטרות בדיוק כשמדובר באנשים מבוגרים + הכנת קוקטיילים. האמרטו של ארומטיקו מיובא על ידי חברת שקד, מה שאוטומטית הופך אותו ליקיר המדור השבוע, אם כי הוא כולל רק 16.9 אחוזי אלכוהול, ובאופן אישי אני מעדיפה את האמרטו עם 28 אחוזי האלכוהול שיש לי בבית. כך או כך, גם אותו אל תנסו לשתות נקי מפאת מתיקותו הרבה.
מחיר: רוזטה - 24 שקל ל-630 מ"ל, אמרטו- 49 שקל ל-700 מ"ל.
שורה תחתונה: לחלוב את השקדים.
נתחיל בבייסיקס, כלומר בשקדים עצמם. אלה של קליית גת הם אופציה מצוינת לכך. הם מגיעים בשלוש אופציות - טבעי, קלוי עם מלח ומטוגן עם מלח. בולטת בחסרונה: אופציית השקדים הקלויים ללא מלח.
אמנם השקדים המטוגנים מומלחים קלות בלבד, אך בטבלת הערכים התזונתיים שלהם מצוינת אותה כמות נתרן כמו בשקדים הקלויים. עוד תעלומה בטבלת הערכים התזונתיים - השקדים המטוגנים מכילים פחות קלוריות משתי האופציות האחרות וגם פחות חלבונים.
בכל אופן, טועמי המדור התחלקו שווה בשווה בהעדפתם בין הקלויים למטוגנים (הטבעיים לא נכללו במבחן. שמרתי אותם לעצמי).
מחיר: 18 שקל ל-200 גר'.
שורה תחתונה: שקד רענן.
נכון שבכל מה שקשור לשוקולד לאגוזי הלוז יש יתרון מסוים בשל היותם דומיננטיים יותר, אבל גם שוקולד עם השקדים ממוקם גבוה במצעד השוקולדים המועדפים.
גם סדרת הלה גרנד של לינדט כוללת שוקולד עם שקדים, אבל שם מדובר בשוקולד לבן ובשקדים מקורמלים. התוצאה תתחבב הן על האנשים המשונים שאוהבים שוקולד לבן והן על חובבי השקדים, אם כי חבל שאין גם גרסה חומה יותר לשוקולד הזה.
מחיר: ורד הגליל- 13-11 שקל ל-200 גר'. לינדט - 23 שקל ל-150 גר'.
שורה תחתונה: בוז לאגוזי הלוז.
בואו נחזור רגע לעניין המרציפן. תהרגו אותי אם אני מבינה איך זה שיש אנשים שלא אוהבים מרציפן. זה כמו לא לאהוב במבה. אם אתם ממש שונאים מרציפן, אז באמת שאין לנו בסיס למשא ומתן, אבל אם אתם רק לא משתגעים עליו או שאין לכם יחס מיוחד כלפיו, אני ממליצה לטעום (לטעום, פחחחח. לטרוף היא מילה יותר מתאימה פה) את חלת המרציפן של מאפיית לחמים, שנמכרת שם רק בסופי שבוע.
מדובר בחלה גדולה (אבל לא משהו שאי אפשר לחסל לבד. מניסיון) שמצופה בפרוסות שקדים, ובעיקר ממולאת בקרם מרציפן מעלף. למרות שעבר כבר יותר מחודש מאז שאכלתי אותה, אני עדיין משוכנעת שמדובר בלחם הטעים ביותר שאכלתי מימיי, שישנה את עמדתו של כל מי שעדיין לא חסיד של מרציפן וישכנע עוד יותר את המשוכנעים.
מחיר: 29 שקל ל-400 גר'.
שורה תחתונה: זה זמן המרציפן.
על המרציפנים של זנטיס כבר כתבנו בעבר במדור הזה, אבל לנוכח מצוקת ממתקי המרציפן בארצנו (וזוהי שוב קריאה נואשת ליבואני מילקה - אנא, הביאו את הגרסה במילוי המרציפן של השוקולד שלכם), שווה להזכירו שוב. הוא טעים, הוא נדיב מאוד בגודלו, ולמרות שאפשר לוותר על ציפוי השוקולד, הוא לא ממש מפריע.
מחיר: 7 שקלים ל-60 גר'.
שורה תחתונה: שוקדים על השקדים.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם