מלכי הביצה
דובי זכאי יצא אל הנרקיסים בפארק איילון. הוא מצא שם חורבות דרך רומית עתיקה, מערות ענקיות, שרידים של מבנים קדומים, דקלים ולצדם מעיין קטן. מסלול טיול לסוף השבוע
בתוך הסלע הקר מאוגדים לקבוצות נרקיסים: עליהם לבנים, צחים כהינומה, צבעו של הכתר במרכז כחלמון הביצה. במבט ראשון רואים רק את הסלע, אחר כך את הבריכות הזעירות, ורק בסוף מופיעים זרי הנרקיסים הצצים מהסלע.
ורק בבריכה קטנה, בשולי משטח הסלע, מבודד מכולם, עולה מתוך המים נרקיס בודד. המים סביבו מעצימים את יופיו. כאותה אגדה שמספרת על הרועה נרקיסוס שהביט אל המים, התלהב מיופי תלתליו ופניו העגולים, איבד את שווי משקלו וצנח אל המים וטבע. על פי האגדה, באותו מקום צמח פרח הנרקיסוס (הנרקיס).
גם נרקיס בודד זה, שנטוע במים, מתפעל מיופיו המשתקף, שולח מבט צונן אל חבריו האגודים לחבורה צחורה ומתנשאת. הוא, בניגוד לרועה מהאגדה, לא יטבע במים אבל ימות בבדידות.
כמו בכל חורף מיהרתי לפארק איילון, ליהנות ממראיהו הצחור של הנרקיס. כל שנה משטח הסלע מקושט בקבוצות של נרקיסים (בדקתי ביום ד'), חלקם כבר סיימו את הפריחה, עלים חדשים נראים כהכנה לפרח הלבן-צהוב. רקפות זעירות, ורודות, עולות מתוך עלים צפופים.

חי בבדידות. נרקיס.
דובי זכאי
אפשר לחצות את השביל צפונה, נקודת התצפית המרהיבה על מבוא חורון, עמק איילון ונחל איילון שחורץ אותו. משמאל לתצפית, בין הסלעים, פורחים להם נרקיסים נוספים. אלה שיטפסו על משטח הסלע מזרחה יגלו בין האורנים שביל. בצדדיו קבוצות של נרקיסים ובקצהו רחבת תצפית נוספת וגבוהה. המקום נקרא "רכס התותחים". בשנת 1948 כבשו את המקום לוחמי הפלמ"ח, ועם אור היום נאלצו לסגת מהגבעה עם נפגעים רבים. במקום ישנם שרידי עמדות
ירדניות ושלט זיכרון.
חובבי ההליכה יכולים לבחור מספר שבילים. מצפון ישנו שביל מסומן בין נרקיסים. כאשר הולכים בו נחשף בהדרגה הנוף של רמלה, מודיעין ועמק איילון. מזרחה על אותו השביל ישנם חורבות דרך רומית עתיקה, מערות ענקיות, שרידים של מבנים קדומים דקלים ולצדם מעיין קטן. מסלול הליכה מסודר (סימון ירוק) יורד מערבה ל"עמק המעינות", מחירבת עקד. בימי גשם זורמים בערוץ מים רבים אל האגם הגדול.
איך מגיעים: נוסעים על כביש 1, במחלף לטרון יורדים מזרחה על כביש 3. פונים מזרחה לפארק איילון ממשיכים ישר, בכביש (חדש) שמטפס למעלה. אחרי מחסום בקר, הכביש הופך משובש. ממשיכים ישר, במזלג בוחרים את השביל השמאלי, ומטפסים בזהירות אל רחבת תצפית, מימין משטח הסלע.
טיפ למתבודדים: אחרי המחסום בכניסה לפארק פונים שמאלה, לכביש צר (סלילה חדשה). חלפו על פני האגם ותמשיכו למעלה. כאשר אתם רואים שלט עץ עליו כתוב "דרך צפונית" פנו שמאלה ומיד ימינה לדרך כבושה בחורש אורנים. המשיכו בין האורנים עד קרחת יער וסיום השביל. ממזרח קבוצת סלעים עליהם פורחים נרקיסים רבים ורקפות בתחילת הפריחה. יש גם מערת קבורה עתיקה. והרבה לבד.







נא להמתין לטעינת התגובות



