שברו את השוק: איסטנבול משנה את פניה
איסטנבול הפכה למקום החם ביותר על מפת התיירות: מעיר מנומנמת בעלת קו רקיע עתיק, הפך המטרופולין הטורקי למוקד משיכה בינלאומי עם תנופת בנייה שעזרה לו להפוך לעיר הדינמית בעולם
השוק המקורה של איסטנבול יציין בקרוב את יום השנה ה-550 לפעילותו ולכבוד האירוע מתוכנן בו שיפוץ כולל בשווי מיליוני דולרים. למעשה, העיר כולה נמצאת בשיפוצים בעלות של מיליארדי דולרים, שימתגו אותה כמרכז משיכה אזורי.
עד לפני כמה שנים, כשתושבי איסטנבול דיברו על "כיפות המילניום" שלהם, הם לא חשבו על משהו הדומה לאיצטדיון ה-"O2" בלונדון, אלא על כנסיית "איה סופיה" ו"המסגד הכחול" העתיקים, שכיפותיהם הפכו לסמלי קו הרקיע של העיר. כיום, ליד הכניסה מהצד האירופי לגשר הבוספורוס נערכות עבודות בנייה להקמת מתחם "זורלו", שיכלול מלון ומרכזי תרבות, קניות, מגורים ומשרדים. לא הרחק משם מתנשא "מגדל ספיר", גורד השחקים הגבוה ביותר באיסטנבול, ובהמשך נמצאים "מגדלי טראמפ".
"איסטנבול היא מדינה, לא עיר", אומר ראש העירייה קאדיר טופאש, שמסביר שהפריחה המודרנית נעוצה בהתרחשויות ב-30 השנה האחרונות. ב-1980 לא הצליחו לממן את הוצאות החשמל שיאירו את קו הרקיע של העיר. טורקיה הייתה אז תחת משטר צבאי. מאז התקדמה העיר ונכנסה ללב הכלכלה הגלובלית.
המועדונים האפלים בשכונת ביולו בצד האירופי של העיר הפכו למלונות בוטיק, מסעדות פיוז'ן ומועדוני מוזיקה. בתי הקפה מלאי עשן, שאורחיהם פעם התקשו לשלם עבור כוס תה, מגישים היום קפה לאטה. ומי שמנסה להדליק סיגריה, חוטף קנס.
בסוף מלחמת העולם השנייה, כשמסך הברזל החל לבודד את איסטנבול משאר אירופה, מנתה העיר מיליון תושבים בלבד. אך מאז גדלה כמות האוכלוסייה בעיר במיליון תושבים נוספים בכל עשור.
"איסטנבול היום היא מעל לכל עיר של מהגרים", אומר מוראט גובנק, מתכנן ערים ואוצר תערוכת "איסטנבול 2010-1910", המתארת את השינוי שחל בעיר. התערוכה מוצגת ב"סנטרל", תחנת חשמל שהוסבה למתחם תרבות אופנתי.
הגיל הממוצע בטורקיה נמוך מאוד, כ-29 שנה, אך אוכלוסיית איסטנבול צעירה עוד יותר. אנשים מגיעים לעיר כדי למצוא עבודה וכשמגיע גיל הפרישה הם עוברים למקומות אחרים. במחקר שבוצע לאחרונה על ידי מכון ברוקינגס בוושינגטון בשיתוף עם בית הספר לכלכלה של לונדון, נמצא שאיסטנבול השיגה את בייג' ינג ואת שנחאי בדירוג הערים הדינמיות ביותר בשנת 2010.
"איסטנבול דורגה ראשונה מבין כל ערי עולם בקטגוריית הצמיחה הכלכלית בשנה האחרונה", כתב אלן ברובי ממכון ברוקינגס. "הכלכלה שלה גדלה בשיעור של 5.5 אחוזים והתעסוקה גדלה ב-7.3 אחוזים בין השנים 2009 ל-2010. שוק הבנקאות בעיר הפך להיות חוף מבטחים עבור משקיעים זרים שמעוניינים להימלט מהשווקים המבוססים יותר בתקופת המשבר הכלכלי".
אפילו מטיילים מזדמנים וסטודנטים
"אתה לא יכול להגיע לניו יורק או ללונדון ולהשתלב מיד. לפחות לא בלי סיוע כספי של ההורים", אומרת קתרין אמיראטי, בת 23 מקליפורניה. אמיראטי הגיעה לאיסטנבול כדי לעבוד כמורה וכמתמחה במשרד עורכי דין ובהמשך היא מתכוונת לחזור לקליפורניה ולהפוך לעורכת דין בעצמה. "באיסטנבול יש עדיין עשירים ועניים, אלה לצד אלה. זה הופך את העיר לאמיתית" היא מוסיפה.
גם קהילת האמנות הבינלאומית הציבה את העיר על המפה בזכות הביאנלה של איסטנבול, שבפעם הבאה תיערך בספטמבר הקרוב. סותבי'ס פתחו באחרונה סניף בעיר אחרי שנחשפו לדור צעיר של אמנים טורקים ולכוח הקנייה של הלקוחות הטורקים. באירוע הפתיחה של "קונטמפוררי איסטנבול", יריד האמנות העירוני שנערך בסוף הסתיו, בקושי היה אפשר להזיז את המרפק כדי להרים כוסות. אמנם לתערוכת האמנות הנחשבת "ארט באזל מיאמי ביץ'" עדיין לא הייתה תחרות מצד הטורקים, אך העיר שהקים קונסטנטין בשנת 330 כרומא החדשה הרי לא נבנתה ביום אחד.
"הבעיה של איסטנבול היא שאיננו יודעים אם אנחנו עובדים נכון", אומר קאסים זוטו, בעלים של בית מלון היושב במועצת המנהלים של ארגון המלונות הטורקי. ב-1995 חנכה חברת "הילטון" מלון גדול ומודרני על גדת "קרן הזהב", והגבעות הסמוכות התמלאו במרכזי כנסים, באולמות קונצרטים ובמלונות חמישה כוכבים. בשנתיים שלאחר מכן שולש מספר חדרי המלונות בעיר ו"הילטון" הקימה שני מלונות נוספים בעיר.
אולם לא כולם היו מרוצים מתוצאות הצמיחה המהירה הזו. שכונות "אמיתיות" של העיר נהרסו לטובת פיתוח מחודש. רק מאמץ עצום של שדולות שונות הציל את העיר מהסרתה מרשימת ערי המורשת של אונסק"ו לפני כשנה. זאת, אחרי שבוטלה תוכנית לבנות קווי רכבת עירונית שהיו פוגעים בנוף של העיר.
פרנסי העיר לא הצליחו לבצע רישום מסודר של המבנים ההיסטוריים בעיר כדי לאשר תוכנית לשימור אופיה של איסטנבול. פעילים למען איכות הסביבה גם מרגישים שאין בכוחם לעצור בנייה של גשר שלישי מעל הבוספורוס, אשר עלול לפגוע בחגורה הירוקה המקיפה את העיר.
וכך, לדברי האקאן אילמאז, מומחה למדע המדינה מאוניברסיטת בוספורוס, החלוקה בין האופטימים לפסימים באשר לעתידה של איסטנבול היא לפי קווים פוליטיים. התומכים בממשלה הדתית הנוכחית רואים את חצי הכוס המלא. לעומתם, טורקים חילונים חשים פחות בטוחים בנוגע לעתיד העיר. ובעוד תושבי איסטנבול חשים שהם לכודים בתוך "התנגשות ציוויליזציות" - ריבוי הציוויליזציות הזה הופך את העיר למקום מלא חיים.
הכתבה באדיבות אתר Tnet - עולם הנסיעות והתיירות.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם