חגיגה יוונית: ביקור במסעדת קלמטה
עם מוזיקה יוונית ברקע ועם חלון שמשקיף על הים התיכון, הבילוי ב"קלמטה" מתברר כהימור מוצלח. לרגל המאורע מבקר הבית שלנו שובר צלחת
נתון זה אינו תלוש לגמרי מהמציאות: יאמר לכם כל עורך (במקרה של "זמן תל אביב" - עורכת), שמדור הספורט חשוב הרבה יותר (זה באמת נכון), שמדור הרכילות מעניק לעיתון תדמית סקס-אפילית נחשקת (בהחלט) ושאי אפשר בלי מדור תרבות (אנה נוליך את הבושה אם לא תהיה ביקורת על הדיסק החדש של רוני דלומי).
אפשר להתנחם בכך שאותם ששת הקוראים הם מהזן האדוק. יאמרו להם ללכת למסעדה כלשהי - ילכו, יגידו להם להדיר ממנה רגליהם - ידירו.
כאחד מהשישה, אני נוטה להאמין למבקרים ספציפיים (שאני מחבב באופן מקצועי. את חלקם אני מחבב גם באופן אישי) וללכת שבי אחר המלצותיהם. ברוב הפעמים ההמלצות מתבררות כנכונות ואכן לא נרשמות נפילות. מסעדה טובה היא מסעדה טובה היא מסעדה טובה.
אלא שבמקרה של "קלמטה" מסעדה יוונית וים-תיכונית חדשה ביפו, הייתה אחת הביקורות - מאת מבקר שאני מעריך מאוד - כה שפופה, כה מדכאת, כה מנמיכה, שאין לי אלא להביע דעה הפוכה ב-180 מעלות ולנסות לקוות שאותם חמישה קוראים נותרים ישוכנעו לתת לה צ'אנס.
"קלמטה" ממוקמת במבנה אבן עתיק במתחם כיכר קדומים ביפו, והיא כוללת כמה שולחנות בחוץ וכמה בתוך המבנה. למרות השמש החורפית שחיממה אותנו (ועל הדרך הפכה את יפו לרומנטית), העדפנו לעלות במדרגות, לעבור דרך המשקופים המקושתים היפהפיים ולשבת בפנים, צעד שהתברר כמשתלם, בייחוד בזכות נוף הים המרהיב שנפרס לפנינו.
החלון הגדול המשקיף על הים התיכון והמוזיקה היוונית שמנוגנת שם הזכירו לנו את יהודה פוליקר בימיו הגדולים ועוררו בנו חשק עז לרומנטיזציה. מרוב התלהבות כמעט שברנו צלחת.

והאוכל? החלק הטוב של היום, מתברר, רק התחיל. השף רועי גנצ'ולה, שניהל בעבר את מטבחי "אחד העם" ותפקד כסו שף ב"הרברט סמואל" וב"רפאל" מצליח לשלב מנות בהשראה ים-תיכונית, יוונית וישראלית, ויוצר תפריט צבעוני ומגרה לעיניים ולחך.
הלחם הכפרי (שחלקו נאפה במקום) מוגש כאן עטוף בנייר המדמה עיתון יווני, בתוכו מצאנו זיתים שחורים (18 שקל) ולצדו מטבלים יצירתיים: חצילים עם עלי רוקט ולבנה עם נענע מיובשת דומיננטית וטעימה עד מאוד.
פרח הכרובית הצלוי (21 שקל) מוגש בתוך כלי חרס הנראה כעציץ ובתוכו פרח. טעם הכרובית הוא, ובכן, של כרובית, אך עם רוטב האיולי האורגני, שתובל בנדיבות בסומק, נוצרה מנה ראשונה טעימה ומענגת. גם הסלקים הצרובים על הפלנצ'ה (28 שקל), שהוגשו יחד עם עגבניות שרי, גרגרי חרדל, עלי ריג'לה ונענע הם מנה ראשונה מקורית ומרעננת, משלבת טעמים ומערבלת חושים.
העיקריות היו טובות מאוד, אם כי מעט פחות מהראשונות. מנת
מנת סופלקי הטלה (60 שקל) לא מפורטת כיאות בתפריט, וכשהיא הגיעה הופתענו לגלות כי מדובר בקבב שהולבש על שיפוד, כשכל הכבודה נחה על יוגורט ולצדה מעין פיתה קטנה ושומנית. המרכיבים טעימים מאוד, פחות הסתדרנו עם הפרקטיות של אכילת המנה. התנחמנו בבשר טרי המתובל כיאות וביוגורט משובח עם עגבניות טריות שנחתכו לפני דקה ממש.
הקינוחים היו טובים גם הם, בייחוד מפני שהכנאפה (26 שקל), המוגשת גם היא בתוך כלי חרס, לא טובעת בשמן ובדבש והיא מעודנת ועדינה יותר, ואילו הקינוח "100 אחוז שוקולד" (32 שקל) אומנם לא היה יווני ולא ים-תיכוני, אלא פשוט ומתוק. לפעמים סיומת כזו היא בדיוק מה שאנחנו צריכים על מנת להמליץ לחמשת הקוראים שעוד נותרו אתנו בשלב זה על מנת להגיע לבקר.
קלמטה", כיכר קדומים 10, יפו העתיקה, 03-6819998
alonz@maariv.co.il