המעסה הולך שפוף
שמישהו יטפל בנו: מדוע אנחנו המטפלים לא מקיימים את שלל העצות החשובות והמועילות שאנו מפיצים לכל עבר? דעה של נטורפתית שהבינה שהגיע הזמן להעמיד את עצמה במבחן
מנוחה אמיתית, חסרת דאגות. ככה זה נראה צילום: יח''צ
הרבה פעמים כאשר אני פוגשת אנשים, אם זה במסגרת הטיפול או סתם בשגרה היומיומית, אני מוצאת את עצמי חוזרת על משפטים בהם אני מאמינה בכל ליבי - לשמור על תזונה נכונה, אורח חיים בריא כדרך חיים וגם מציאת זמן לתחביבים ולטיפול במגע, אשר כה חשוב לגופנו ולנשמה. אני חוזרת על כך שוב ושוב, ורובם ככולם מסכימים.
אך עם כל הכוונה הטובה לתת לעצמי את שעת המנוחה שלי אני מרגישה שאני רודפת אחרי הזמן, מנסה להספיק כמה שיותר, ורק חולמת על הרגע בו אני נשכבת על מיטת הטיפולים ונותנת למישהו אחר לטפל בי ולהרגיע את מכאוביי. משפטים כמו אין לי זמן, אין עם מי ואין משאבים הם תירוצים חסרי תכלית, כי זה דבר ששווה הכול. היכולת לפנות לעצמך שעה ורק לקבל ובכך להעניק לגופך ולנשמתך חוויה אחרת זה דבר יקר ערך.
אני מוצאת את עצמי מעניקה עיסויים שבועיים למטופלים, ותוך כדי גם מדברת איתם על הורדת סטרס ומתחים מחיי היומיום, ועל כמה שהעיסוי חיוני לבריאות ולנשמה. בעוד שאני מסתובבת עם כאבי גב וצוואר נוראיים ורק מפנטזת על הרגע שבו מישהו יניח את הידיים שלו על גבי הכואב (עם הבן זוג זה לא עובד הוא מתעייף מהר).
בשיחות עם הרבה מטפלים וחברים קרובים עולה כי גם הם מרגישים אותו הדבר. אחרי עבודה רבה ומאומצת, גם פיזית וגם נפשית, אתה צריך מישהו שיטפל בך. זה נכון לכל מקצוע. קשה לאדם לטפל בעצמו, ולפעמים כולנו צריכים שיראה לנו את הדברים מנקודת מבט אחרת. אין ספק שגם המטפלים צריכים מישהו שיטפל בהם.
לפני כמה חודשים החלטתי לעשות לזה סוף ולקחת את עצמי בידיים, הבנתי שלמרות שאני יכולה להרכיב לעצמי תפריט תזונה בריא ומזין, ולמרות שאני יודעת שצריך וחשוב לעשות ספורט, אני צריכה מישהו שיהיה איתי בתהליך. נרשמתי לחדר כושר עם מערכת מסודרת, ואני מתמידה ללכת ואפילו נהנית מאוד תוך כדי (דבר שאם הייתם שואלים אותי בעבר היה נראה רחוק מכדי להיות אמיתי) ובנוסף אני נמצאת בייעוץ תזונה, שגם הוא תהליך לאורך זמן. החלטתי לעשות שינוי משמעותי וללכת עם מה שאני מאמינה עד הסוף ולא רק בחלקים. אני חושבת שכך גם הטיפולים שלי נראים אחרת והמטופלים מרגישים בכך.
רק דבר אחד נשאר לי לסדר והוא עניין העיסוי. הטיפול במגע לדעתי צריך להיות חלק מאוד משמעותי בחיינו. מכיוון שרוב הזמן אנו נמצאים בריצות וסידורים, דאגה לאחרים, שהכול יסתדר, שתהיה פרנסה, שנהיה בריאים ועוד ועוד דאגות, אנו לא מוצאים את הזמן לעצור ולתת לגוף לנוח.
מנוחה אמיתית, חסרת דאגות, בה אנו לא צריכים לדאוג לשום דבר אלא רק להתמסר לאחר הדואג לנו. הטיפול במגע, בין אם זה עיסוי שבדי, רפלקסולוגיה, שיאצו וכו', הוא לדעתי אחד הדברים אשר מניעים אותנו ומטעינים אותנו באנרגיה שלפעמים כבר מתחילה לדעוך. העיסוי תורם לזרימת הדם לחלקי הגוף השונים ומניע את האיברים והשרירים. רוב האנשים נמצאים בעבודתם במצב ישיבה ואינם קמים הרבה.
יוצא לי לפגוש הרבה מטופלים אשר נמצאים בישיבה משעות הבוקר המוקדמות עד הערב המאוחרות, ללא
הרבה תזוזה. הרבה נשים אשר לא נחות לרגע מהבוקר עד הרגע בו נכנסות למיטה שפוכות מעייפות. הגוף לא מקבל את תשומת הלב הראויה לו, אנו צריכים לפאר אותו ולטפח אותו, הרי אנחנו הולכים לבלות איתו עוד לא מעט שנים.
העיסוי יחד עם תזונה נכונה ומחשבות חיוביות יתרום לנו ולגופנו להרגיש טוב יותר. לכן החלטתי לצרף גם את העיסוי לרשימת הדברים ההכרחיים לי בתור המטפלת שאני רוצה להיות. ברגע שאתחיל לתת לעצמי את שעת המנוחה השבועית (במצב אידיאלי) ארגיש הרבה פחות כאובה, האנרגיה שבי תזרום יותר בחופשיות וכך תגיע גם לאנשים שסביבי.
לכן, לכבוד השנה החדשה החלטתי להקדיש זמן לטיפול גם במכאובי הפיזיים ולקבוע לעצמי עיסוי במשך שעה של מנוחה ופינוק, אחרת הנפגעת העיקרית תהיה אני. שתהיה לכולנו שנה אזרחית מופלאה מלאת חוויות ושחרור.
לאתר של חן יקותיאל
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם