בדיקת גבולות עם "הומור"
למה נשים לא פוחדות מגט, אבל מפחדות לחרב את הנעימות של הרגע? וגם: מחבתון מצוין וארוחת בוקר של אלופות. לגזור ולשמור
לכאורה, סיטואציה פשוטה: בנאדם מסוים עובר לך את הגבול, ואת מיד לא מרשה. אבל מהפחד לדווח לעצמך עם מי את חיה, או שהוא יחשוב שאת לא קולית, או נטולת חוש הומור וכבדה, את מתעלמת מהכיווץ השרידתי הזה בבטן ו"מעבירה אותה". את מנפנפת הצדה (בשיקולים הגיוניים) את האזעקה הפנימית הטובה, והיי בטוחה שתהיה גם הצפרדע הבאה. והבעיה עם הצפרדעים האלו היא שהמרווח בין האחת לשנייה הוא זערורי. אבל יום אחד את מסתכלת לאחור, אל תחילת הדרך, וקולטת שעשית שם סלאלום ענקי.
ומה עושים נגד זה באופן פרקטי? איך שמרגישים את הלא נעים הזה בבטן, מיד, אבל מיד, מורידים תריסים כמו גיליוטינה על האינטראקציה הבלתי נעימה. לא גיליוטינה על היחסים, רוחי, אלא רק על הסיטואציה הרעה. "הדבר הזה שאמרת" אפילו לא בצחוק, כי זו בדיחה גרועה". ואת מתכוונת לזה בכל מאת האחוזים, כי ההתכוונות היא זו שמגיעה. כמובן שהוא ינסה מיד לחפוף לך את המוח ולסדר לך מחדש (ובכוח) את הרגשות הנאותים. הוא לא יתנצל, אלא יכחיש את הפגיעה בך ויאשים אותך ש"את לא זורמת", ו"תמיד עושה פיל מנמלה". אין צורך להסלים את זה לריב ולוויכוח. "חלאס", תחתכי את זה על המקום, "את זה סגרנו. אפשר לדפדף כבר לדבר הבא?".
ופה, בדיוק בנקודה הזו, יש לחזק לנשים את עמוד השדרה. כי נשים לא מפחדות מגט גדול. עובדה, שכשמגיעים המים עד לנפש, בסוף הן אלה שלרוב מפרקות את החבילה. אבל הן כן מפחדות נורא מ"גט קטן": לחרב את הנעימות של הרגע, ולקלקל בכך את ה"הרמוניה הזוגית הטובה". הא הא. זהו פחד המושרש בהן תרבותית, כי בידיהן, כביכול, מופקד באופן בלעדי שלום הבית של המשפחה. מנטרה מטופשת שנועדה לתמרץ אותן להיות תמיד בצד המוותר (בייחוד על עצמו) - במקום להפעיל באוטומט חובט זבובים קטן מקומי ויעיל. אז אל תפחדי אף פעם, אחותי כלה, לחרב את הנעימות של הרגע, אם הנעימות הזו לא כוללת גם אותך. העניקי לעצמך רשות פנימית לעצור על המקום (ובכל מחיר) מסיגי גבול, ובהפוך על הפוך, הפלא ופלא, תוכלי לחזור אל פוזיציית המוצא: נעימות הדדית מאוד מאוד גדולה.
לכל מי שעושה דיאטה, או מנסה להגביל לעצמו את צריכת הקלוריות, יצא לשוק מחבתון קרמי קטנטן (של "ניאופלם") פצצה. קוטרו 16 ס"מ, 25 שקל במבצעים, ברשתות. ולמה הוא כזה טוב? כי הידית הקצרה שלו בנויה כמו ידית של מגהץ (רק שלצד החיצוני למחבת) וכשמרכז הכובד שלו מסודר כל כך טוב, הוא יושב יציב על הכיריים, ובחיים לא מתהפך
חותכים לפרוסות של סנטימטר עגבנייה ומלפפון (בתוך פטנט לסלט מהיר ומיידי). אפשר להגדיל אותו בעוד פריט (כוס נבטי חמנייה, פלפל אדום או בצל אחד ירוק) אבל לא יותר, כי נפח גדול מרחיב את הקיבה ולכן מייצר רעב. בוזקים עליהם מלח ים אטלנטי וחצי כפית שמן זית.
קולים קלות בטוסטר הקופץ שתי פרוסות לחם באלאנס (שהוא לחם קל מקמח מלא עם גרעינים, המשביע בצורה מדהימה).
מטגנים במחבתון הקטן ביצה אחת על חצי כפית שמן זית עד שכל החלבון קרוש והחלמון נוזלי. מורידים מהאש. מורחים את החלמון הנוזלי (עם תחתית כפית) על כל החלבון. ממליחים, חוצים את הביצה לשניים, מניחים על כל פרוסת טוסט חצי ביצה. יחד עם טורקי בוץ עם הל על חצי מים חצי חלב 3 אחוזים - אושר עילאי ב-245 קלוריות, כולל שתי כפיות הסוכר החום בקפה.
איך שהמטוס הנשיאותי האמריקאי "אייר פורס וואן" נחת בנמל התעופה היתרו, הנשיא אובמה זכה לקבלת פנים ממלכתית ביותר מהמלכה. בדרכם לארמון בקינגהם הם הוסעו בבנטלי עתיקה עד פאתי מרכז לונדון, ושם עברו לכרכרה מפוארת מהמאה ה-17, שהייתה רתומה לשישה סוסים לבנים. הם נופפו לאלפי המריעים הבריטים, והכל הלך מצוין. לפתע, הסוס הימני אחורי שחרר את הנפיחה הכי נוראית ומנתצת אדמה שאי פעם נשמעה בלונדון. הריח היה זוועתי, ושני נוסעי הכרכרה נאלצו לכסות את אפם בממחטות. הנפיחה טלטלה את המאמן, ושני נכבדי המדינות עשו כמיטב יכולתם להתעלם מהאירוע.
"אדוני הנשיא", פנתה לפתע המלכה אל אובמה, "קבל בבקשה את התנצלותי. אתה מבין בוודאי שישנם דברים שאפילו המלכה לא יכולה לשלוט בהם". "הוד רוממותך!", השיב לה אובמה באבירות, "אל נא תקדישי לעניין מחשבה אחת נוספת. למעשה, עד שלא ציינת זאת, הייתי בטוח שזה אחד הסוסים".
הצעות, רעיונות, בקשות, פטנטים, טיפים? שלחו מייל לאודטה. אנא ציינו את מספר הטלפון שלכם.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם