הנזיר והמדען: הקשר בין מדיטציה להרחבת היכולת המנטלית
מחקרים במדע המערבי מאשרים סוף סוף את מה שהבודהיסטים הסיקו מזמן: המדיטציה מעוררת שינוים במוח ומאפשרת להרחיב את טווח הרגשות והיכולות המנטליות
המוח האנושי. אפשר לאמן אותו להיות שמח צילום: גטי אימג'ס
בעוד ברור כי המוח משתנה מבנית ותפקודית מינקות עד בגרות, השאלות המתעוררות הן: עד כמה המוח של האדם הבוגר גמיש? האם שינויים תפקודיים בבגרות מלווים בשינויים מבניים במוח? ובאופן הרחב יותר - מהן ההשלכות של האפשרות של הגמישות המוחית בהקשרים של רפואה וחינוך?
בעשור האחרון עלה למרכז הבמה הרעיון של האימון המוחי. אם המוח מתעצב בהתאם לחוויות שהוא חווה, האם חוויות מכוונות חוזרות, כמו תרגול מנטלי, יכולות להביא לשינויים תפקודיים רצויים? במובן הרחב, כל אימון מוחי מכוון יכול להיות מכונה מדיטציה, המוכרת בעיקר בבודהיזם המספק מודל ראשוני טוב בזכות השיטתיות הרבה שלו בחקירת החוויה הפנימית.
הספרות הבודהיסטית עוסקת במבנה התודעה, המבוסס על התבוננויות של אנשים אשר הגיעו לרמה גבוהה מאוד בחקירה פנימית זו לאורך אלפי שנים ומבוססת על ידע מצטבר הנובע מתרגולי מדיטציה מדויקים. התוצאות ממדיטציות אלו כוללות בין היתר פיתוח קשב ממוקד, בקרה רגשית גבוהה, חמלה, חוסר הזדהות, אחריות, שביעות רצון ושמחה - איכויות אשר הפכו למוקד המחקר בתחום.
מחקרים אלו נעשים באוניברסיטאות המובילות בארצות הברית ובאירופה (כגון וויסקונסין-מדיסון, סטנפורד, UCLA) ולפני שנתיים היחידה למחקר יישומי במדעי המוח במרכז הבינתחומי הרצליה, בהקמת מרכז החוקר לראשונה בארץ נושא זה במטרה להגביר את המודעות לדיאלוג האפשרי בין המדע ומסורות שונות לטיפוח המודעות, על יתרונותיו השונים.
נזירים בודהיסטים ידעו תמיד שהמדיטציה משנה את המוח, אולם המדע המערבי החל רק בשנים האחרונות לבדוק באמצעים טכנולוגיים אילו שינויים בדיוק מחוללת המדיטציה במח וכיצד היא משפיעה על היכולות הרגשיות, הנפשיות והפיסיות שלנו. מחקרים שנעשו בתחום בדקו את הפעילות המוחית של נזירים בודהיסטים, ומצאו כי המדיטציה מעודדת יצירת שינויים במוח ומאפשרת להרחיב את טווח הרגשות והיכולות המנטליות שלנו. באופן זה, אנחנו יכולים גם לאמן את המוח להיות שמח.
כיצד פועלת המדיטציה כאימון המוח:
• המדיטציה, כך מעידים ממצאי המחקר, מסייעת בשיפור חלוקת הקשב. המוח לומד להפנות קשב למספר גירויים חיצוניים בו-זמניים.
• מתחדדים האזורים במוח המגיבים לגירויים רגשיים, כמו למשל בכי של תינוק, או איתות מצוקה של אחר, ובכך מתפתחות רגשות של חמלה ורגישות כלפי האחר.
• גוברת היכולת לווסת רגשות שליליים חזקים, ו"לקרר" במהירות התפרצויות זעם (הרגעה עצמית).
• הפחתת סימפטומים של הפרעות פסיכיאטריות, כמו הפרעות אכילה, דיכאון, חרדות וכיו"ב כתוצאה מהיכולת להפריד בין תחושות
פיסיות לבין מחשבות.
• התמודדות פסיכולוגית טובה יותר עם מחלות, קשיים ולחצים והגברת תחושת ה-well being בקרב אנשים בריאים וחולים.
בשורה התחתונה, כיום זה כבר ברור שאפשר ליישם את טכניקות ביצוע המדיטציה גם מבלי ללבוש שרוואל ולהיות "רוחני". ניתן בקלות לאמן את המוח בפרטיות משרדכם או ביתכם על מנת להגביר יכולות רגשיות וקוגניטיביות ושיפור איכות החיים. על פי חוקרים רבים, בעוד מספר שנים תהפוך המדיטציה כאימון המח לחלק בלתי נפרד מחיינו, בדיוק כמו אימון גופני.
ד"ר נאוה לויט בן נון היא מרצה וחוקרת יחידה למחקר יישומי במדעי המוח במרכז הבינתחומי הרצליה
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם